טוב מראה עיניים

מאת בן-ציון ציטרין

העידן האינטרנטי של היום מחייב את הנהלת בתי המשפט לעכל את חידושי הטכנולוגיה, ולהטמיע אותם במערכת. כיום משתמשים עורכי דין רבים במערכת הממוחשבת של בתי המשפט הפועלת און-ליין, ובעתיד אף יתאפשר לכל אדם להגיש תביעה באמצעות האינטרנט, ולעקוב אחרי התקדמותה באמצעות מחשבו האישי.

ואולם שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הניה שטיין אינה ממהרת לאמץ את החידושים. כאשר נדרשה שטיין להכריע באחרונה בין שיטת חיקור עדים קלאסית באולמה, לבין שימוש בטכנולוגיה של שיחת ועידה בווידיאו, היא בחרה בתפישה השמרנית, בעודה תוקפת את השימוש באמצעים מתקדמים לייעול עבודת בית המשפט.

שטיין דנה בערעור על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה במחוזות תל אביב והמרכז, שהתיר לאשה שהגישה תביעות רכוש נגד בעלה להשמיע את עדותה באמצעות שיחת ועידה בווידיאו.

האשה, ששוהה בארה"ב עם ילדיה, מערערת על צו גירוש שהוצא שם נגדה ונגד הילדים. בישראל נפתחו נגדה הליכים בדבר חטיפת ילדים, על פי אמנת האג.

האשה, המיוצגת על ידי משרד עוה"ד יוסי שגב ושות', מבקשת לקבל פסק דין הצהרתי, שיקבע את זכאותה למחצית מרכוש המשפחה בישראל. לאחר שנדרשה להעיד בתיק זה, ביקשה האשה לקיים את עדותה באמצעות הווידיאו, וזאת מחשש שאם תגיע לישראל - לא תוכל לשוב לילדיה בארה"ב. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתה, ואולם בעלה הגיש ערעור על ההחלטה, באמצעות משרד עוה"ד של פרופ' דוד ליבאי.

בהחלטה מפורטת ומרתקת, מנתחת שטיין את האפשרויות העומדות בפני בית המשפט להתיר סטייה מהנוהל שלפיו מתן עדות צריך להיעשות בפני בית המשפט.

השופטת מסבירה כי לא מצאה הוראת דין המאפשרת לבית המשפט להורות על גביית עדות בדרך יוצאת מהכלל, וציינה כי גם אם מקובל לבצע הליך של חיקור דין בחו"ל או חקירת עד על ידי שליח בית המשפט, הרי שהיות שהאשה היא זו שתובעת בישראל - עליה להתייצב בפני בית המשפט שאליו פנתה.

שטיין מוסיפה כי אין להעדיף את רצונה של האם לגור בארה"ב על רצונו של האב לניהול ההליך בפני בית המשפט - במקום שבו הוגשה התביעה. השופטת קבעה כי האשה, כמי שהגישה את התביעה והניעה את גלגלי בית המשפט, ידעה שהדיון יתקיים בישראל, וכי לכן יהיה עליה למסור את עדותה בפניו. שטיין מוסיפה שהאשה גם ידעה כי לבעל שמורה הזכות שהשופט יתרשם מהעדים באופן בלתי אמצעי, וכי החקירה הנגדית תיעשה בפני בית המשפט.

לדברי שטיין, על פי הלכה פסוקה, הכלל הוא כי יש להשמיע את העדויות באופן בלתי אמצעי בפני בית המשפט. "סטייה מכלל זה היא מעשה חריג, שיש להורות עליו רק כאשר קיים צורך למען הצדק", אומרת השופטת, וקובעת כי במקרה זה לא הוכח שקיים קושי מוצדק לאי בואה של האשה להעיד.

"אין כמו שמיעת עדות באופן בלתי אמצעי"

השופטת גוזרת גזירה שווה בין מתן עדות חיה לבין הצגת מסמכים מקוריים: "לפי כלל הראיה הטובה ביותר, יש להציג בפני בית המשפט את מקורם של המסמכים המהווים ראיה. האם יעלה על הדעת לסטות מכלל זה ולהרשות הצגת צילומי מסמכים, בהיעדר סיבה המתקבלת על ידי בית המשפט לאי הצגת המסמך המקורי, וזאת אך ורק בגלל התפתחות טכניקת הצילום? ברור כי אין להתעלם מעיקרון הראיה הטובה ביותר למרות התקדמות הטכניקה. כך לגבי צילום, וכך לגבי שיחת ועידה בווידיאו".

לדעתה של השופטת, אין ספק כי הבאת עדות בפני בית המשפט באמצעות שיחת ועידה בווידיאו עדיפה על חיקור דין בחו"ל או חקירת עד על ידי שליח לפי סעיף 13 לפקודת הראיות.

עם זאת, "אין כמוה כשמיעת עדותו של העד באופן בלתי אמצעי על ידי בית המשפט". השופטת קיבלה את עמדת עו"ד ליבאי, המייצג את הבעל, שטען כי בגביית עדות באמצעות שיחת ועידה בווידיאו, "מוראו של בית המשפט, העשוי להשפיע על הכנות והאמיתות של העד, נופל מזה הקיים במתן עדות בפני השופט".

שטיין מוסיפה כי יש להביא בחשבון את השפעת מסך הווידיאו על העד: "יש אנשים ש'עוברים' מסך טוב יותר, ולכן קשה להתרשם מעדות בווידיאו כמו מעדות הניתנת בבית המשפט".

שטיין קיבלה את ערעורו של הבעל, וביטלה את ההיתר שניתן לאשה להשמיע את עדותה בשיחת ועידה בווידיאו. בשל החשיבות העקרונית של הסוגייה, עשוי לדון בה גם בית המשפט העליון (בר"ע 001197/01).