וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פרסומת פוליטית בקול ישראל? למה לא בעצם

יובל יועז

3.8.2004 / 9:54

רשות השידור והרשות השנייה יסבירו בבג"ץ מדוע אסור לשדר פרסומות הכוללות תעמולה פוליטית



ביום ראשון בשבוע שעבר פתחו עמי איילון וסרי נוסייבה, ראשי פרויקט "המפקד הלאומי", את מקלטי הרדיו שלהם, ונדהמו. בין פרסומת לחומרי ניקוי לפרסומת לחופשה בחו"ל, שודר בקול ישראל תשדיר פרסומת ל"שרשרת האנושית", שנמתחה אותו ערב בין גוש קטיף ברצועת עזה לכותל המערבי בירושלים. בתשדיר נקרא הציבור להצטרף למאמץ ולהשתתף באירוע, ונמסרו בו מספר טלפון וכתובת אינטרנט ליצירת קשר ולקבלת מידע. באותו יום ממש שודר גם תשדיר נוסף, מטעם הארגון "נשים בירוק": יו"ר הארגון, נדיה מטר, מזמינה את הציבור לצעדת המונים סביב חומות העיר העתיקה בירושלים, לקראת ט' באב.



איילון ונוסייבה ראו בשני התשדירים אפליה נגדם. בפני בג"ץ תלויה ועומדת מאז נובמבר 2003 עתירתה של חברת "המפקד הלאומי" נגד רשות השידור ונגד הרשות השנייה, שפסלו לשידור תשדיר מטעמם, בטענה כי הוא עוסק בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידיאולוגית בציבור. "גם תשדירי הפרסומת של 'השרשרת האנושית' ושל 'נשים בירוק' עוסקים בעניינים שהם במובהק עניינים פוליטיים השנויים במחלוקת ציבורית חריפה", כתבו לשופטי בג"ץ עורכי הדין מוטי ארד והילה גולדברג, באי-כוח "המפקד הלאומי", "ונוסחם דומה מאוד לנוסח התשדירים שאותם ביקשנו לשדר ברדיו ושנדחו בידי רשות השידור והרשות השנייה".



הפנייה הדחופה לבג"ץ נעשתה ימים אחדים לפני הדיון שהתקיים בעתירת "המפקד הלאומי", ביום חמישי האחרון. חודשים ארוכים אחרי שהעתירה הוגשה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אז, אליקים רובינשטיין, הורה לרשות השידור להסיר משידוריה את תשדירי המפקד, מתמקדת כעת העתירה בפן העקרוני-החוקתי שלה: על הטענה הראשונית, כי הפרסומת של המפקד הלאומי אינה בבחינת "תעמולה מפלגתית" ושהיא תואמת את הכללים, ויתרו העותרים והחליפו אותה בטענה כי הכללים עצמם - של רשות השידור ושל הרשות השנייה - המגבילים שידור פרסומות מטעמים של "פוליטיות", הם כללים לא-חוקתיים המגבילים שלא כדין את חופש הביטוי, ודינם להתבטל.



עברו לעיפרון כחול



ביום חמישי, כשהצדדים התייצבו לסיבוב נוסף במאבק בפני שופטי בג"ץ - מישאל חשין, אליעזר ריבלין ואסתר חיות - השיב עו"ד אבי ליכט מהפרקליטות, המייצגת את רשות השידור, לטענה של "המפקד הלאומי". "אין פה שום אפליה, הודענו לעותרים שאנחנו מוכנים לשדר את התשדירים שלהם על פי אותם קריטריונים שלפיהם שידרנו את התשדירים של השרשרת האנושית", אמר ליכט, "אבל הם לא מוכנים".



ה"קריטריונים" של פרקליטות המדינה בנוגע לשידור או פסילה של תשדירי פרסומת בעלי מאפיינים פוליטיים מהווים למעשה את עמדתה המעודכנת של המדינה, בעקבות ההתרחשויות האחרונות בבג"ץ. בנובמבר 2003 עתרה לבג"ץ גם "ח.ל חינוך לשלום בע"מ", החברה הכלכלית העומדת מאחורי יוזמי הבנות ז'נווה, נגד רשות השידור. העתירה הוגשה בשבוע שבו חילקו אנשי ז'נווה חוברות ובהן הצעת ההסדר המלאה שגיבשו עם עמיתיהם הפלשתינאים, בכל תיבות הדואר ברחבי המדינה - חלוקה שלוותה בתשדיר פרסומת מטעמם. רשות השידור שינתה תחילה את נוסח התשדיר, כדי לעקר ממנו את הנימה ה"ערכית" ולהותירו "אינפורמטיווי" בלבד, אך מאוחר יותר פסלה אותו כליל והסירה אותו מהשידורים.



הדיון בעתירה התנהל בזריזות, לאורך שלושה-ארבעה ימים, בשל הלחץ שבו היו נתונים אנשי ז'נווה. בסופם הורו השופטים אהרן ברק, מישאל חשין ויעקב טירקל לרשות השידור לשוב ולהשמיע את התשדיר, ובצעד יוצא דופן אף קבעו בפסק הדין את הנוסח שישודר: "מיום ראשון נשלחת לכל בית בישראל הצעת הסכם ז'נווה", קבעו השופטים, אולם מחקו את המלים "אתם תשפטו בעצמכם". ואכן, יומיים לפני תום מבצע החלוקה שבה הפרסומת לאוויר. פסק הדין ניתן ללא נימוקים, בשל לוח הזמנים הצפוף, והצדדים ממתינים לפרסומם עד היום.



בפרקליטות המדינה עשו הערכת מצב: הצעד שנקטו השופטים בפרשת "חינוך לשלום" היה צעד של "שימוש בעיפרון כחול", בז'רגון המקצועי. דהיינו, התערבות בנוסח הפרסומת, מחיקת מלים מסוימות והוספת מלים אחרות, וזאת כדי להגיע לתוצאה שניתן לומר עליה שהיא תואמת את כללי רשות השידור והרשות השנייה, האוסרים שידור פרסומות שיש בהן תעמולה פוליטית או מפלגתית.



הציבור ישפוט



הצעד הזה מצד השופטים מהווה שינוי של ההלכה הקודמת שנפסקה בבג"ץ בפברואר 2002, בעתירה של "גוש שלום". בעתירה ההיא ביקשו אנשי הארגון לשדר תשדיר אזהרה לחיילי צה"ל המשרתים בשטחים, לבל יבצעו פעולות העלולות להיחשב פשעי מלחמה. "חייל! הימנע מגורלם של פושעי מלחמה", היה נוסח התשדיר, "כשירות לחיילים ככוח כובש, אנו מגישים את סעיפי החוק הבינלאומי החשובים ביותר ואת משמעותם". בג"ץ דחה את העתירה, והשופטת טובה שטרסברג-כהן קבעה: "תשדירי הפרסומת לא נועדו מעצם טבעם ומהותם לשמש במה להשמעת דעות אידיאולוגיות-פוליטיות שנויות במחלוקת. השמעת דעות כאלה במסגרת פרסומת בתשלום מסכלת את השמירה על האיזון בין ההשקפות השונות במסגרת שידורי רשות השידור".



אף שהנימוקים לפסק הדין בפרשת "חינוך לשלום" עדיין לא ניתנו ובפרקליטות לא יכולים ללמוד אותו לעומק, חילחלה בקרב הפרקליטים ההבנה כי שוב לא יוכלו לאשר פסילה גורפת של פרסומות פוליטיות, מתוך נפנוף בפסק הדין בפרשת "גוש שלום". "אחרי שהשופטים בעצמם השתמשו ב'עיפרון כחול'", אומר גורם בפרקליטות המדינה, "איך אני יכול ללכת לפי ההלכה הקודמת כאילו כלום לא קרה. אז אנחנו נוהגים לפי רוח פסק דין 'חינוך לשלום', מוחקים את העמדה הערכית ומשאירים את העובדות".



זה בדיוק מה שקרה עם תשדיר "השרשרת האנושית" מטעם המועצה האזורית חוף עזה, ועם התשדיר של "נשים בירוק". בפרקליטות שינו את נוסח התשדירים, מחקו מהם מלים שנראות כנושאות "מסר ערכי" והותירו רק את המלים ה"אינפורמטיוויות", דוגמת הודעה על פעילות, מספר טלמסר, כתובת אינטרנט. זו גם ההצעה שהופנתה לאנשי "המפקד הלאומי", אולם שם העדיפו לוותר על הצעת הפשרה ולהמשיך במאבק שקיבל כעת לבוש חוקתי.



"עמדת רשות השידור לוקה בפגם חמור", כתבו ארד וגולדברג, "בהיותה נשענת על הנחה פסולה במ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully