וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ביהמ"ש העליון: יו"ר מד"א לא יקבל שכר

אמיר הלמר

3.8.2004 / 14:44

ביהמ"ש: לממונה על השכר סמכות להתערב בהחלטת מד"א לתת שכר ליו"ר גם כאשר היו"ר אינו עובד מד"א; גם עובדי בנק ישראל טוענים בעתירתם כי לממונה אין סמכות להתערב בהסכמי השכר בבנק



האם לממונה על השכר יש סמכות להתערב בהחלטות של גוף מתוקצב על ידי המדינה, שהחליט להעניק ליו"ר הועד הפועל שלו שכר עבור פעילותו כיו"ר? שאלה זו עמדה במוקד הדיון בביהמ"ש העליון בערעור שהגישה מגן דוד אדום כנגד החלטת ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שקבע כי לממונה על השכר אכן יש סמכות להתערב במתן הטבה כספית שכזו ליו"ר גוף מתוקצב.



המדובר בפרשה שתחילתה בשנת 1995 כאשר הוועד הפועל של מגן דוד אדום החליט להעניק ליו"ר שלה, יוחנן גור, שכר על פעילותו כיו"ר. הממונה דאז, יוסי קוצ'יק, התנגד וטען כי תשלום כזה מנוגד לחוק מגן דוד אדום. למרות זאת, בהמלצת שר הבריאות דאז, אפרים סנה, שולם לגור שכר במשך 6 חודשים, ולאחר מכן התשלום הופסק.



בשנת 1999 החליטו במגן דוד אדום לחדש את תשלום השכר שוב, למרות התנגדות הממונה על השכר שדרש להפסיק את התשלום ולהשיב את הכספים ששולמו. בעקבות זאת עתרה מגן דוד אדום לביהמ"ש המחוזי, וטענה כי אין לממונה על השכר סמכות להתערב בהחלטותיה.



לטענת מגן דוד אדום, יו"ר הוועד הפועל של מגן דוד אדום אינו עובד של התאגיד, אלא נושא משרה, ולפיכך סמכותו של הממונה על השכר להתערב בשכר ובתשלומים שניתנים בגוף מתוקצב שקבועה בסעיף 29 (א) לחוק יסודות התקציב אינו חלה על תשלום ליו"ר, שאינו עובד על פי הגדרת יחסי עובד-מעביד.



ביהמ"ש המחוזי דחה את טענת מגן דוד אדום בעניין, וזו עירערה לביהמ"ש העליון. בערעור שוב טענה מד"א כי הביטוי "הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה" המצוי בסעיף 29 (א) לחוק יסודות התקציב מתייחס רק להטבות כספיות שניתנות במסגרת יחסי עובד-מעביד, ולכן לממונה אין סמכות להתערב בעניינו של יו"ר הוועד הפועל.



מנגד טען הממונה על השכר כי הביטוי המדובר בחוק יסודות התקציב כולל גם תשלומים אותם מקבל נושא משרה נבחר, שאין בינו לבין התאגיד יחסי עובד-מעביד.



שופט ביהמ"ש העליון, סלים ג'ובראן, שכתב את ההכרעה בערעור דוחה אותו, ומאמץ את עמדת הממונה על השכר. "מאחר שחוק יסודות התקציב אינו עוסק בהסדר יחסי העבודה בלבד, אלא אף מקנה מנגנון פיקוח על תקציביהם של גופים הנתמכים מתקציב המדינה, על מנת לשמור על היציבות במשק - יש לפרש את הביטוי 'הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה' במובן הרחב, כך שאין לייחסו רק ליחסי עובד-מעביד במובן הצר".



גם השופטת דורית בייניש, שהצטרפה לדעתו של ג'ובראן, קובעת כי יש לתת לסעיף 29 (א) לחוק יסודות פרשנות שלא תסכל את תכלית החוק, והיא "להבטיח אחידות שכר וריסון של הגופים שהחוק חל עליהם, ולשם שמירה על יציבות המשק".



נושא סמכותו של הממונה על השכר להתערב בהסכמי שכר של גופים מתוקצבים מונח היום לפתחו של בג"צ במסגרת הסכסוך הקיים בין הממונה על השכר לבין בנק ישראל. גם במקרה זה טוענים עובדי הבנק כי אין בסמכותו של הממונה על השכר להתערב בהסכמי השכר שנחתמו עם עובדים בבנק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully