בית המשפט האריך המועד להגשת עררים הקשורים לתוכנית הבנייה בכיכר המדינה עד לדיון בנושא בבג"ץ

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל אתמול את עתירתם של בעלי הנכסים בכיכר המדינה, והורה על הארכת המועד להגשת עררים הקשורים לתוכנית הבנייה בכיכר, עד לאחר שבג?ץ יפסוק בשאלת חוקיות האגרה הגבוהה המוטלת על הגשת העררים. הדיון בבג"ץ בעניין נקבע לינואר 2005.



פסק הדין שניתן אתמול מהווה שלב נוסף בהליכים המשפטיים שמנהלים בעלי הנכסים בכיכר המדינה כנגד תוכנית הבנייה בכיכר. תביעות ירידות הערך שהגישו ועתידים להגיש התושבים ובעלי העסקים מסתכמות בכ-375 מיליון שקל. בעלי העסקים והחנויות טוענים כי התוכנית, שכוללת הקמת מרכז מסחרי גדול, תמשוך את הקונים והשוכרים מהחנויות החיצוניות. בעלי הדירות בכיכר טוענים כי הקמת מגדלי המגורים הגבוהים בכיכר תגרום לירידת ערך בנכסיהם בשל חסימת הנוף והגדלת הצפיפות. כמו כן, נטען שמשך הביצוע הארוך של התוכנית יפגע קשות באיכות החיים של הדיירים.



המחלוקת הנוכחית התייחסה לשיעורי האגרה הגבוהים המוטלים על מי שמבקש להגיש ערר לוועדת הערר. לפי החוק הקיים כיום, תביעת פיצוי שסכומה גבוה מ-480 אלף שקל חייבת בתשלום אגרה בגובה 2.5%. מאחר שחלק מהתביעות מוערכות בסכום של מיליוני שקלים, מדובר בסכומי אגרה גבוהים מאוד.



עתירה התוקפת את חוקיות האגרות הוגשה לבג?ץ לפני שנה וחצי. בעתירה נטען כי סכום האגרה הגבוה פוגע בזכות הגישה לערכאות של הציבור ואינו סביר. הדיון בעתירה נקבע רק לינואר 2005 אך כסעד ביניים המליץ בג?ץ לוועדת הערר להאריך את המועד להגשת עררים לאנשים וגופים אותם הגדיר "חסרי יכולת שאינם מסוגלים היום לפנות לוועדות הערר", עד לאחר שיינתן פסק דין בעתירה, שיקבע האם האגרות הן סבירות או לא.



אבל בזאת לא הסתיים העניין. ועדת הערר שדנה בבקשות התושבים למתן ארכה, קבעה כי המלצת בית המשפט העליון התייחסה לאנשים מעוטי יכולת, ואילו כאן, כך אמרה, מדובר בבנקים, בגופים מסחריים מבוססים ובבעלי נכסים. לכן, סירבה ועדת הערר להאריך את מועד הגשת העררים של התושבים.



בית המשפט לעניינים מינהלים קבע כי אמנם אין מדובר ב"חסרי יכולת" שאינם יכולים לעמוד בתשלום האגרה, אך פסק שוועדת הערר הפרה את חובתה לנהוג בשיוויון כאשר דחתה את בקשת הארכה של התושבים. זאת, לאחר שנתברר שהוועדה המקומית הגיעה להסדר דיוני עם חלק מבעלי הנכסים במתחם, המוגדרים כמשתייכים ל"מעגל הפנימי" של הכיכר ובאשר אליהם נתנה את אישורה לכך שמועד הגשת הערר יידחה עד לאחר שבג?ץ יכריע בחוקיות האגרות.



השופט עוזי פוגלמן קבע כי שאלת מיקום הנכס אינה רלוונטית לשאלת הארכת המועד, וכי משאישרה הועדה ארכה לחלק מבעלי הנכסים שלא על בסיס מצב כלכלי - יש להעניק אותה גם לאחרים. לפיכך קבע כי העותרים יוכלו להגיש את ערעוריהם עד 30 יום לאחר שתינתן החלטת בג?ץ בעניין האגרות. הוועדה המקומית לתכנון ובניה חויבה בתשלום הוצאות משפט למערערים בגובה 20 אלף שקל.