דני דנקנר עבר משרד אבל השכר נותר ללא שינוי: יקבל שכר שנתי של 1.4 מ' ש' בפועלים שוקי הון ובישראכרט

למרות התדמית הקשוחה, דני דנקנר הוא אחד האנשים האהודים ביותר בבנק הפועלים. כל כך אהוד עד שכאשר המפקח על הבנקים, יואב להמן, דרש שיפנה את כסאו כסגן יו"ר הבנק בשכר (כיוון שהוא אחד מבעלי השליטה), שלחו הדירקטורים של הבנק מכתב זועם ללהמן בו מחו על התערבותו בניהול הבנק.



המכתב לא עזר, להמן התעקש ודנקנר נאלץ לסיים את תפקידו. בבנק לא אמרו נואש. דני דנקנר קיבל שני תפקידים בכירים אחרים - האחד, יו"ר תשלובת ישראכרט והשני, יו"ר זרוע ההשקעות של הבנק, פועלים שוקי הון. אבל להמן לא הסתפק בהדחתו של דנקנר מתפקידו. הוא רצה שהניצחון גם ייראה, ולכן חייב את דנקנר לפנות את משרדו, שהיה סמוך למשרדו של מנכ"ל הבנק, צבי זיו. הדרישה התקבלה ולדנקנר נבנה משרד חדש מרוחק יותר מזיו, אך עדיין באותה קומה. אתמול התברר כי מי שבאמת ניצח במאבק הלא ברור הזה הוא דנקנר, לפחות בכל מה שקשור למעמד ולתגמול. ראשית, דנקנר שמר על כוחו כאחד האנשים החשובים ביותר בבנק הפועלים, ושנית - שכרו בפועל לא נפגע.



על פי הודעה של הבנק מהיום, שכרו ברוטו של דנקנר בישראכרט יעמוד על 80 אלף שקל בחודש ושכרו בפועלים שוקי הון יעמוד על 34 אלף שקל בחודש. בסך הכל מדובר בשכר ברוטו שנתי של כ-1.4 מיליון שקל. זהו, פחות או יותר, שכרו ברוטו בשנים 2002-2003.



בנוסף לשכר ולתנאים הסוציאליים, יקבל דנקנר תנאים נלווים כמקובל אצל יושבי ראש דירקטוריונים בקבוצת הבנק, לרבות רכב צמוד והחזר הוצאות אש"ל, נסיעות לחו"ל, טלפונים, ספרות מקצועית, עיתונות ועוד. ההשתתפות תחול כך ש-70% ישולמו מישראכרט ו-30% מפועלים שוקי הון. בסך הכל תהייה עלות שכרו של דנקנר כ-1.8 מיליון שקל בשנה.



בנוסף על השכר, יקבל דנקנר גם מענקים נאים, בהם לא חל שינוי לעומת 2003. כך למשל, ב-2003 כשהרווח הנקי של הפועלים היה כ-1.4 מיליארד שקל עם תשואה של 10.4% על ההון, קיבל דנקנר מענק של 1.6 מיליון שקל. כמו כן, זכאי דנקנר למענק נוסף בגין התשואה על נכסי הבנק. התנאים האלו אושרו השבוע על ידי דירקטוריון הבנק והאסיפה הכללית תידרש לאשר אותם בעוד 10 ימים.



אולי אפשר לומר שלהמן השיג את מטרתו, אבל דנקנר הוכיח כי לעתים התערבות רגולטורית בשוק תחרותי היא בעייתית. בבנק כה גדול כמו הפועלים, יכולת ההשפעה של אדם אחד, יהיה חזק ככל שיהיה, מוגבלת. ובכלל, אם דנקנר היה רוצה להשפיע על מהלכי הבנק, הוא יכול היה לשים נציג מטעמו כסגן יו"ר. זה היה פחות שקוף וגם היה עולה יותר.

-2002.



בנוסף לשכר ולתנאים הסוציאליים, יקבל דנקנר תנאים נלווים כמקובל אצל יושבי ראש דירקטוריונים בקבוצת הבנק, לרבות רכב צמוד והחזר הוצאות אש"ל, נסיעות לחו"ל, טלפונים, ספרות מקצועית, עיתונות ועוד. ההשתתפות תחול כך ש-70% ישולמו מישראכרט ו-30% מפועלים שוקי הון. בסך הכל תהייה עלות שכרו של דנקנר כ-1.8 מיליון שקל בשנה.



בנוסף על השכר, יקבל דנקנר גם מענקים נאים, בהם לא חל שינוי לעומת 2003. כך למשל, ב-2003 כשהרווח הנקי של הפועלים היה כ-1.4 מיליארד שקל עם תשואה של 10.4% על ההון, קיבל דנקנר מענק של 1.6 מיליון שקל. כמו כן, זכאי דנקנר למענק נוסף בגין התשואה על נכסי הבנק. התנאים האלו אושרו השבוע על ידי דירקטוריון הבנק והאסיפה הכללית תידרש לאשר אותם בעוד 10 ימים.



אולי אפשר לומר שלהמן השיג את מטרתו, אבל דנקנר הוכיח כי לעתים התערבות רגולטורית בשוק תחרותי היא בעייתית. בבנק כה גדול כמו הפועלים, יכולת ההשפעה של אדם אחד, יהיה חזק ככל שיהיה, מוגבלת. ובכלל, אם דנקנר היה רוצה להשפיע על מהלכי הבנק, הוא יכול היה לשים נציג מטעמו כסגן יו"ר. זה היה פחות שקוף וגם היה עולה יותר.

-2002.



בנוסף לשכר ולתנאים הסוציאליים, יקבל דנקנר תנאים נלווים כמקובל אצל יושבי ראש דירקטוריונים בקבוצת הבנק, לרבות רכב צמוד והחזר הוצאות אש"ל, נסיעות לחו"ל, טלפונים, ספרות מקצועית, עיתונות ועוד. ההשתתפות תחול כך ש-70% ישולמו מישראכרט ו-30% מפועלים שוקי הון. בסך הכל תהייה עלות שכרו של דנקנר כ-1.8 מיליון שקל בשנה.



בנוסף על השכר, יקבל דנקנר גם מענקים נאים, בהם לא חל שינוי לעומת 2003. כך למשל, ב-2003 כשהרווח הנקי של הפועלים היה כ-1.4 מיליארד שקל עם תשואה של 10.4% על ההון, קיבל דנקנר מענק של 1.6 מיליון שקל. כמו כן, זכאי דנקנר למענק נוסף בגין התשואה על נכסי הבנק. התנאים האלו אושרו השבוע על ידי דירקטוריון הבנק והאסיפה הכללית תידרש לאשר אותם בעוד 10 ימים.



אולי אפשר לומר שלהמן השיג את מטרתו, אבל דנקנר הוכיח כי לעתים התערבות רגולטורית בשוק תחרותי היא בעייתית. בבנק כה גדול כמו הפועלים, יכולת ההשפעה של אדם אחד, יהיה חזק ככל שיהיה, מוגבלת. ובכלל, אם דנקנר היה רוצה להשפיע על מהלכי הבנק, הוא יכול היה לשים נציג מטעמו כסגן יו"ר. זה היה פחות שקוף וגם היה עולה יותר.

2002. ‏ בנוסף לשכר ולתנאים הסוציאליים יקבל דנקנר תנאים נלווים כמקובל אצל יושבי ראש דירקטוריונים בקבוצת הבנק, לרבות רכב צמוד והחזר הוצאות אש"ל, נסיעות לחו"ל, טלפונים, ספרות מקצועית, עיתונות ועוד. ההשתתפות תחול כך ש%70 ישולמו מישראכרט ו%30 מפועלים שוקי הון. בסך הכל תהייה עלות שכרו של דנקנר כ1.8 מיליון שקל בשנה. בנוסף על השכר יקבל דנקנר גם מענקים נאים, בהם לא חל שינוי לעומת 2003. כך למשל ב2003 כשהרווח הנקי של הפועלים היה כ1.4 מיליארד שקל עם תשואה של %10.4 על ההון, קיבל דנקנר מענק של 1.6 מיליון שקל. כמו כן זכאי דנקנר למענק נוסף בגין התשואה על נכסי הבנק. התנאים האלו אושרו השבוע על ידי דירקטוריון הבנק והאסיפה הכללית תדרש לאשר אותם בעוד 10 ימים. אולי אפשר לומר שלהמן השיג את מטרתו, אבל דנקנר הוכיח כי לעתים התערבות רגולטורית בשוק תחרותי היא בעייתית. בבנק כה גדול כמו הפועלים יכולת ההשפעה של אדם אחד, יהיה חזק ככל שיהיה מוגבלת. ובכלל, אם דנקנר היה רוצה להשפיע על מהלכי הבנק הוא יכול היה לשים נציג מטעמו כסגן יו"ר. זה היה פחות שקוף וגם היה עולה יותר.