עם תחילת השביתה בנמלים, נקטו ארגוני המעסיקים באמצעים שונים כדי להגן על התעשיינים הנפגעים ממנה באופן קשה. נוסף על פנייה לגורמים כמו ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה ויו"ר ההסתדרות, יזמו הארגונים הפגנות, הגישו תביעות נגד ראשי הוועדים, ופירסמו דיווח יומיומי על היקף הנזקים הנגרמים.
קשה להתעלם מהפגיעה הקשה בתעשיינים כתוצאה מהשביתה, אך קשה גם להבין כיצד מודדים ארגוני המעסיקים את היקף הנזק, בעיקר לנוכח העובדה שהסכומים הנזרקים לחלל האוויר גדלים בשיעורים מדהימים.
כך לדוגמה ב-26 ביולי, הוערך הנזק על ידי התאחדות התעשיינים ב-1.8 מיליארד שקל. יומיים אחר כך גדל הנזק ל-3.3 מיליארד שקל. בהתאחדות ציינו כי ככל שעוברים הימים, הולך וגדל הנזק ליום. אך עם זאת, באופן מפתיע, היקף הנזק המוערך לא הכפיל עצמו שוב בימים שלאחר מכן.
בנוסף, קיימת מחלוקת בין שני ארגוני המעסיקים לגבי היקף הנזק. בהתאחדות התעשיינים העריכו אתמול את הנזק ב-4.6 מיליארד שקל. באיגוד לשכות המסחר, לעומת זאת, העריכו את הנזק ב-4 מיליארד שקל.
כמו כן, ארגוני המעסיקים הביאו דוגמאות רבות למפעלים הנמצאים על סף קריסה וכאלה הנאלצים לשלוח את עובדיהם לחופשות כפויות, בזמן שלא כל המעסיקים שהוזכרו בהקשר זה הסכימו עם סיווגם ככאלה. כך לדוגמה מפעל ספן, שהוזכר ככזה באחת ממסיבות העיתונאים, ודובר החברה נאלץ לצאת בהודעה המכחישה את חשש הסגירה.
"בדיוק כשגייסנו את הלקוח הראשון שלנו בחו"ל - פרצה השביתה"
עינב בן יהודה
4.8.2004 / 7:48