היבואנים: נעלה מחירים בגלל השביתה בנמלים; הערכה: הנזק - 4.6 מיליארד שקל

מאת חיים ביאור וענת ג'ורג'י



"כרגע אנחנו סופגים את כל הנזקים מהשביתה בנמלים, אבל במהרה הדבר יגיע למשק כולו. כבר מתחיל מחסור בציוד רפואי שילך ויגבר, מחסור במזון של בהמות ועופות, מחסור בחומרי גלם וכדומה" - כך אמר אתמול מנהל יבוא בקונצרן תעשייתי גדול. "בתוך זמן קצר המחירים יעלו כי היבואנים והיצואנים ירצו למזער את הנזק, ובכמה תחומים אף צפוי להתפתח שוק שחור. בסופו של דבר גם המחיר לצרכן הסופי יעלה".



השביתה בנמלים נכנסת היום לשבוע הרביעי. אתמול הביעו מקורות באוצר ובהסתדרות אופטימיות באשר לסיכוי לסיום השביתה החלקית בנמלים, שהחלה לפני שלושה שבועות. נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, זימן אליו אמש, זה היום השלישי ברציפות, את הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, ואת נציגי ההסתדרות שלמה שני וחיים שייב, במסגרת מאמציו לגשר על פני המחלוקות שעדיין נותרו בין הצדדים.



הפתרון שהסתמן אתמול, עוד לפני כינוס בית הדין, הוא שהאוצר יממש את האופציה השמורה לו בחוק הנמלים החדש, ולפיה השינוי במבנה הנמלים ייכנס לתוקף רק בעוד 120 יום. זאת, כדי לאפשר את המשך המו"מ על ההסכם להבטחת מעמדם התעסוקתי ושיפור זכויות הפנסיה של עובדי הנמלים. הממשלה תעמיד ערבות כספית שתבטיח לעובדי הנמלים כי המו"מ עם נציגיהם יימשך גם לאחר שחוק הנמלים ייכנס לתוקפו. בתמורה יתחייבו הוועדים להימנע מעיצומים או שביתות למשך יותר משנה.



בינתיים, הציבור אדיש ברובו לשביתה, משום שעל המדפים יש עדיין סחורות בשפע. אבל יצואנים ויבואנים רבים קרובים לייאוש מוחלט. מצד אחד הם רואים כיצד סחורות ומוצרים זרוקים במחסנים ומתחילים להעלות אבק. מצד שני הם מביטים בתמונות עובדי הנמלים השובתים, כשהם מבלים את יומם בבטלה בפינות מוצלות בנמלים.



גם בימים של עבודה תקינה, העבודה מתנהלת בעצלתיים, אף שעובדי הנמלים הם מהמתוגמלים במשק. מדי שנה הם מככבים בדו"חות על חריגות השכר במשק.



מאז שהתקבלה החלטת הממשלה לייעל את פעילות נמלי הים בישראל, לפני כשנה, מרגישים יבואנים ויצואנים רבים כמו על ספינה רעועה. השביתות והעיצומים שנוקטים עובדי הנמלים, אחת לזמן מה, משולים לגל גדול ששוטף את הספינה ומותיר אחריו נזקים כבדים. לאחר זמן, ובמאמץ רב, היבואנים והיצואנים מצליחים לתקן את הנזקים ולחזור לפעילות. ואז, בלי התרעה מוקדמת, מגיע הגל הבא: עיצומים או שביתה שגורמים לנזקים חדשים.



החלטת הממשלה לשנות את חוק רשות הנמלים, לפרק את מונופול רשות הנמלים ולהפוך את נמלי אשדוד, חיפה ואילת לחברות ממשלתיות עצמאיות שיתחרו ביניהן ויופרטו בבוא העת, התקבלה בספטמבר 2003. כחודש מאוחר יותר, ובתגובה להחלטה, השביתו עובדי הנמלים את הפעילות בכל נמלי הים לתקופה של עשרה ימים. השביתה הסתיימה בהתערבות ראש הממשלה, אריאל שרון, לאחר שהוחלט על תחילת משא ומתן בין העובדים לאוצר.



ב-2004 שובשה הפעילות בנמל אשדוד ליום-יומיים, בכל פעם שהמשא ומתן הגיע למבוי סתום. לפני כשלושה שבועות, לאחר שוועדת הכלכלה החליטה להעביר את החלטת הממשלה לקריאה שנייה ושלישית, נקטו עובדי הנמלים עיצומים, והאטו במידה ניכרת את העבודה.



המשתמשים בהובלה ימית מעריכים כי מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה לפרק את רשות הנמלים, בספטמבר, הגיעה תקופת השביתות והעיצומים בנמלי הים לחודשיים. לטענתם, הנזק נאמד במאות מיליוני דולרים.



יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, איל מלמוד, אמר: "הנפגעים העיקריים הם היצואנים. הם נתקעו עם תוצרת מוגמרת שלא הצליחו לייצא". לדבריו, לא מעט יבואנים נפגעו: "30 אלף מכולות עם סחורה ב-4 מיליארד שקל נפרקו בנמלים זרים".



בהתאחדות התעשיינים מעריכים כי היקף הנזק למשק כתוצאה מהשביתה הוא 4.6 מיליארד שקל, וכי שווי הסחורות המעוכבות הוא כ-3.4 מיליארד שקל. שלשום אף הגישו עשר חברות תעשייתיות תביעה משותפת נגד ההסתדרות וחברי הוועדים בנמלי הים, בסכום כולל של 4.1 מיליון שקל, בגין נזקים שנגרמו להן עקב השביתה החלקית בנמלים.



"הנזקים ליבואנים וליצואנים באים לידי ביטוי בארבעה תחומים", מסביר מנהל היבוא. "הראשון הוא אובדן תפוקה. השבתת הפעילות בנמלים גרמה לביטול של הזמנות מלקוחות, מאחר שלא הצלחנו לספק סחורה בזמן. המזמין האירופאי אינו ציוני. הוא צריך סחורה. הנזק השני מתבטא בכך שהייצור לא נעשה בתהליך אופטימלי. מכונות הייצור עובדות לאט יותר ובפחות יעילות כי יש מחסור בחומרי גלם.



"הנזק השלישי מתבטא בעלויות ישירות. כך למשל לעתים יש צורך להטיס חומרי גלם, כדי שיהיה במה לעבוד. עלויות נוספות נגרמות מכך שחברות הספנות עוגנות בנמלים אחרים. הנזק הרביעי הוא אובדן מוניטין ואמינות בעיני הלקוחות, מאחר שהסחורה לא מגיעה בזמן".