83 אלף ילדים בישראל חסרי מעמד - ללא זכויות סוציאליות וביטוח רפואי

83 אלף ילדים חסרי מעמד חיים כיום בישראל - זה הנתון הסופי שמסר אתמול (שלישי) משרד הפנים לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת. מספר זה מורכב בעיקר מילדים שעלו לישראל ולא קיבלו מעמד במשרד הפנים. הוא אינו כולל ילדים פלשתינאים או ילדי עובדי זרים שנולדו בישראל, שמספרם המדויק אינו ידוע וככל הנראה מסתכם באלפים. הילדים חסרי המעמד בישראל אינם זכאים לזכויות סוציאליות רבות, ובין השאר אין להם ביטוח רפואי. עם זאת, ברוב המקרים מאפשר משרד החינוך לילדים אלו ללמוד בגנים ובבתי הספר, ואף מסדיר עבורם מספר תעודת זהות פיקטיווי כדי שיוכלו להיבחן במבחני הבגרות.



נתון זה הוא המספר השלישי שנמסר לוועדה על ידי משרד הפנים בחצי השנה האחרונה. במארס האחרון, בתשובה לשאלת הוועדה, מסר ראש מינהל האוכלוסין לשעבר, הרצל גדז', ש-93 אלף קטינים שוהים בישראל ללא מעמד. לאחר מכן חזר בו המשרד וטען שישנם רק כמה אלפי ילדים כאלה. על פי משרד הפנים, הנתון החדש מתבסס על נתוני משטרת הגבולות, והוא כולל את כל הילדים שנכנסו לישראל באשרת תייר בין השנים 1988 ו-2004, ולא נרשמה יציאתם.



בחישוב שערך משרד הפנים נוכו מהמספר הכולל של הילדים שנכנסו לישראל באשרת תייר אלו מהם שכבר עברו את גיל 18. לפיכך, ככל הנראה ישנם גם כמה אלפי צעירים בוגרים יותר מקרב העולים שמעמדם אינו מוסדר בישראל.



לדברי עורך הדין עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, המתמחה בנושאי מעמד אישי, קשה להעריך אם הנתון הנוכחי שמסר משרד הפנים הוא נתון אמין, שכן בעבר התגלו טעויות בנתוני משטרת הגבולות.



חלק מהילדים הם ניני יהודים, ואינם זכאים לאזרחות



משרד הפנים אינו מפרט את הסיבות שבגללן לא העניק מעמד מוסדר לילדים אלו. אך בעזרת מקרים המטופלים בארגונים ועמותות המטפלים בילדים חסרי מעמד ניתן לאפיין כמה קטגוריות. אחת הקטגוריות היא נינים של יהודים. הוריהם של ילדים אלו זכאים לקבל אזרחות מתוקף חוק השבות, אך ילדיהם אינם זכאים לאזרחות ישראלית. חלקם מקבלים בהמשך מעמד של תושב ארעי.



קבוצה נוספת היא ילדים להורים שמשרד הפנים שולל את מעמדם בטענה שהושג במרמה. קבוצה אחרת היא ילדים מנישואים ראשונים של בן זוג לא יהודי העולה לישראל ומקבל בה מעמד בזכות נישואיו לבן זוג יהודי.קבוצה נוספת של ילדים חסרי מעמד היא קבוצת הילדים שעולים במסגרת משפחה "לא סטנדרטית" - למשל, ילדים העולים עם סבם או סבתם, מבלי שאלו אימצו אותם כחוק.



מספר לא ידוע נוסף של חסרי מעמד כולל ילדים ובני נוער המגיעים לישראל בגפם, דרך תוכניות של גופים שונים - החל בסוכנות היהודית, דרך חב"ד וכלה ביוזמות פרטיות למיניהן - ונושרים מהתוכנית לפני שמעמדם מוסדר. לעתים אין לצעירים אלו מסמכים מתאימים להוכחת זכאותם למעמד בישראל, והם נותרים לחיות כאן ללא מעמד.



לדברי יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד, הד"ר יצחק קדמן, למועצה מגיעים מדי שנה עשרות מקרים של ילדים ממשפחות "לא סטנדרטיות" - לרוב מדובר במשפחות הרוסות, שבהם ההורים אינם מתפקדים, ואילו הסבים לוקחים אחריות על הילד מבלי שיאמצו אותו רשמית. במקרים אלו נוהג משרד הפנים להערים קשיים רבים על המשפחה, ולדרוש אישורים מההורים גם אם אין אפשרות טכנית להשיגם. "העלייה הביאה איתה דגמים רבים ושונים של משפחות", אומר קדמן, "משרד הפנים חייב להתחשב בכך".



הנתונים אינם כוללים ילדי עובדי זרים ופלשתינאים



הנתונים שהציג אתמול משרד הפנים אינם כוללים מאות ילדים פלשתינאים ממזרח ירושלים. ילדים אלו, בשונה מכ-100 אלף ילדים פלשתינאים החיים במעמד של תושב קבע, אינם בעלי זכויות סוציאליות, ומתקשים להירשם לבתי ספר. לדברי עו"ד עדי לנדאו מהמוקד להגנת הפרט, לקבוצת הילדים הפלשתינאים חסרי המעמד התווספו בשנה האחרונה ילדים רבים בשל התיקון לחוק האזרחות שאושר בכנסת לפני כשנה ושבאחרונה הוחלט להאריכו בעוד חצי שנה. לפי התיקון, נמנע למעשה איחוד משפחות בין פלשתינאים מהשטחים לבני זוגם שהם אזרחי או תושבי ישראל.



ב-83 אלף הילדים לא כלולים גם ילדים שנולדים בישראל להורים שאינם ישראלים, ולפיכך אינם מקבלים מעמד חוקי. בקבוצה זו כלולים כ-1,500 ילדים של עובדים זרים, ומספר לא ידוע של ילדים לזוגות מעורבים, שמשרד הפנים אינו מכיר במעמדם. המשרד אף הקשיח באחרונה את מדיניותו, והוא מסרב לרשום ילדים להורה ישראלי כבעלי מעמד אזרחי חוקי אלא אם יוכיח האב את אבהותו בבדיקת רקמות, תהליך יקר המצריך הפניה מביהמ"ש.