רולטה רוסית בשוק הנפט

משחק ההימורים בין חברת הנפט הרוסית יוקוס לממשלת רוסיה הגיע לשיא חדש בשבוע שעבר. ב-28 ביולי אמר סטיבן תיד, מנכ"ל יוקוס, שהקפאת נכסיה של החברה על ידי פקידי בית המשפט המבקשים לאכוף חבות מס בסך 3.4 מיליארד דולר עשויה להתפרש כאיסור על המשך מכירות הנפט. הבהלה בשווקים מהאפשרות שתפוקת יוקוס - 1.7 מיליון חביות ביום - עשויה להיפסק, דחפה את מחיר הנפט מסוג Light Crude ליותר מ-43 דולר לחבית באותו יום. המחיר ירד בחזרה למחרת, לאחר שבית המשפט ברוסיה הכחיש דברים אלה.



אולם המאבק עדיין לא הסתיים: בית המשפט עדיין מנסה למכור את החטיבה הרווחית ביותר של יוקוס - יוגנסקנפטגז (Yuganskneftegaz), שערכה גדול פי כמה וכמה מערך החוב הבעייתי. החששות הממושכים לגבי יוקוס, לנוכח העובדה שתעשיית הנפט פועלת כמעט בשיא תפוקתה, הזניקו את המחירים ל-43.15 דולר לחבית ביום שישי - הרמה הגבוהה ביותר מאז שבורסת הסחורות של ניו יורק החלה לסחור בנפט גולמי לפני 21 שנים. בבוקר יום שני השבוע זינק המחיר שוב לשיא חדש - 43.92 דולר לחבית - לאחר שארה"ב העלתה את רמת הכוננות, בשל חששות מפגיעת ארגוני טרור באספקת הנפט. אתמול רשם המחיר שיא נוסף - 44.24 דולר לחבית, עם המשך החששות.



ההתנהגות התזזיתית של התובעים הרוסיים והרעיון שהם עשויים להפסיק את הפקת הנפט של יוקוס, מדגים את החשיבות של הנפט הרוסי. יוקוס לבדה מייצרת 2% מהתפוקה העולמית - יותר מכל מתקני הנפט בלוב. לפני שנתיים, אופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט, היא מוטרד מכך שרוסיה, שאינה חברה בארגון, הגדילה את תפוקתה בעוד שהארגון מנסה לתמוך בטווח מחירי היעד שלו באמצעות הגבלת התפוקה. אך עתה, כשהביקוש עלה והאספקה לא עמדה בקצב, אפילו אופ"ק מרוצה מהתפוקה הרוסית, שהיתה לשנייה בעולם בהיקפה, אחרי סעודיה.



אך אופ"ק, ארגון המורכב בעיקר ממדינות המזרח התיכון, נמצא עדיין תחת לחץ אדיר להגדלת הייצור כדי לקרב את מחיר הנפט לטווח היעד של 28-22 דולר עבור סל מוצרי נפט גולמי (שמחירו לרוב נמוך ממחיר ה-Light Crude). אופ"ק מתקשה להפחית את הלחץ: ההערכה היא כי מדינות אופ"ק כבר פועלות ב-95% משיא היכולת. יש אפילו שמועות שחברת הנפט הממשלתית של סעודיה נתקלת בקשיי ייצור - שמועות שהממלכה מכחישה בתוקף.



מפיקות הנפט הלא יציבות



ברמות תפוקה שכאלה, כל פגיעה באספקה עשויה ליצור בעיות חמורות. הבעיה היא שרוב הנפט מופק במדינות הכי פחות יציבות בעולם. עיראק היא הדוגמה הבולטת - תפוקת הנפט שלה גדלה ל-2.4 מיליון חביות ליום, שרובן מיוצאות. עם זאת, קשה לדעת עד כמה ניתן לסמוך על התפוקה והייצוא העיראקיים, בשל חוסר היציבות במדינה. כיום הייצוא מגיע רק מאתרי הנפט הדרומיים, בשל הפגיעה באתרים בצפון.



תפוקת הנפט בוונצואלה ובניגריה מתנהלת היום באופן תקין יחסית, אך בשתי המדינות היו הפרעות בשנים האחרונות בשל שביתות, והתקפת הטרור בעיר חובר במאי הראתה שאפילו סעודיה חשופה לפגיעות.



אם מחיר הנפט יישאר יותר מ-40 דולר, מה תהיה משמעות הדבר עבור הכלכלה העולמית? חרף העובדה שהמחיר הגיע לשיא של 21 שנים, המחיר האמיתי, לאחר התאמה לאינפלציה, הוא רק כחצי מרמתו בשנות ה-80 המוקדמות. יתרה מזאת, מאז שני שיאי הנפט בשנות ה-70, המדינות המערביות הקטינו את תלותן בזהב השחור.



עדיין, אם מחירי הנפט יישארו גבוהים מ-40 דולר, תהיה לכך השפעה. בנק ההשקעות דרזדנר קליינוורט ווסרשטיין (DKW) מעריך שהדבר יגרום לירידה של 0.5% בצמיחה של ארה"ב ועלייה של 0.7% באינפלציה שלה. ההשפעה על יפאן, הנסמכת כמעט לחלוטין על נפט מיובא, תהיה גדולה עוד יותר: צמיחת התמ"ג שלה עשויה לרדת באחוז שלם.