הבעלים של יכין חקל על העברת ההכרעה בסוגיית הקרקעות למזוז: "המינהל עשה עוול למשקיעים זרים שעזרו לישראל"

"כל מי שיקרא את המסמכים, ההתחייבויות וההסכמים בפרשה, יבין כי נעשה כאן עוול נוראי, הן לי כמשקיע זר שמדינת ישראל פנתה אליו בבקשת עזרה בשעתה הקשה, הן למינהל התקין במדינת ישראל", זו תגובתו הראשונה של סמי שמעון, הבעלים של חברת יכין חקל, על החלטת יו"ר מועצת מקרקעי ישראל ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, להעביר את ההכרעה בסוגיית קרקעות החברה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.



שמעון רכש את יכין חקל ב-1991, על חובותיה בסך 56 מיליון דולר, לאחר שלטענתו אריאל שרון, שכיהן באותה תקופה כשר השיכון וכיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, התחייב בפניו לאחד את מועדי כל חוזי החכירה של הקרקעות שברשות החברה, בעיקר באזור השרון, ולתת לה זכות ליזום שינוי ייעוד, מבלי שתחויב בהשבתן למינהל. ההערכה היא כי שווי הקרקעות, אם ישונה ייעודן מחקלאות למגורים, הוא עשרות מיליוני דולרים.



היועצת המשפטית של המינהל, עו"ד רחל זכאי-נוימן, כתבה בחוות דעת שהגישה לפני שלושה חודשים למועצה, כי ההבטחות ניתנו לשמעון בחוסר סמכות, משום שרק מועצת מקרקעי ישראל מוסמכת לדון בנושאים כאלה. עם זאת המליצה לאשר את איחוד סיום מועדי החכירה, מאחר שכ-12.8 אלף הדונם שבהם מחזיקה החברה, מעוגנים בכ-80 חוזים שמועדי הסיום שלהם שונים, מאחר שנחתמו בכמה מועדים.



על השתלשלות העניינים הגיב שמעון: "באחרונה התברר לנו שמינהל מקרקעי ישראל מתכחש לתנאים שהותנו לפני רכישת החברה על ידינו, וכי הוא מסרב לחדש את החוזים באותם תנאים בניגוד להסכמים. משמעות החלטה זו היא שהמינהל אינו עומד בהסמכים חתומים מול משקיעים זרים שמביאים מהונם למען המדינה ומסייעים לה בשעתה הקשה.



"לא יעלה על הדעת שמשקיע כלשהו, גם אם מדובר ביהודי בעל לב חם, ירכוש חברה קורסת בעקבות הפצרות ראשי המדינה, יטול על עצמו חובות אדירים של עשרות מיליוני דולרים, ישקיע בה השקעות כבדות לשם הבראתה, ובסופו של דבר קרקעותיה של החברה, שהן הנכס המרכזי שהיה לה מאז ומעולם, ייגזלו ממנו וההסכמים שנחתמו לא יכובדו".

היומ"ש של המינהל: נסיבות המכתב של מיכאל ורדי מעוררות תהיות



אחד המסמכים המרכזיים שעליהם מתבססים סמי שמעון ויכין חקל הוא מכתב של מנכ"ל המינהל לשעבר, מיכאל ורדי, מ-15 בספטמבר 1993, לעו"ד דב ויסגלס, שייצג באותה תקופה את יכין חקל, ושבו התחייב לבצע את ההתחייבות שניתנה לשמעון.



עם זאת המכתב לא נמצא בתיקי ההתכתבות של המינהל, אלא הוצג על ידי החברה בסוף 2004 והפתיע את הנהלת המינהל הנוכחית, גם משום שלא נכתב על נייר רשמי של המינהל.



זכאי-נוימן, התייחסה בחומרה, בחוות דעת שהגישה לפני שלושה חודשים למועצת מקרקעי ישראל, לכך שמנהל המינהל לא שיתף את בכירי ההנהלה בהסכמות שאליהן הגיע עם החברה ואף לא ייעד אותם כמכותבים. "איננו יכולים לפטור את עצמנו מלתהות על אופן התנהלות הדברים באותה עת", כתבה בחוות דעתה. מנהל המינהל כיום, יעקב אפרתי, אף ערך בירור לגבי נסיבות שליחת המכתב.



ל"הארץ" נודע כי לאחר פרסום חוות הדעת נפגשו ורדי וזכאי-נוימן. ורדי טען, בין היתר, כי המכתב נכתב, ככל הנראה, בתקופה של שביתה במינהל, וזו הסיבה לכך שלא הופיע על מכתב רשמי של המינהל ואף לא תויק. זכאי-נוימן לא קיבלה את הסבריו ולא הכניסה כל שינוי בחוות דעתה, מה גם שלדעתה המכתב אינו משנה מהותית את חוסר הסמכות שבה פעל ורדי, שעה שמסר את התחייבותו. ורדי אישר את דבר הפגישה עם זכאיונוימן. לדבריו, "את כל מה שהיה לי לומר בעניין אמרתי לזכאי-נוימן".