רשות ני"ע אוסרת על חתמים לרכוש ניירות ערך בהנפקה בה הם לוקחים חלק לפני סגירת המכרז לציבור

בדיקה שערכה רשות ניירות ערך העלתה כי מספר חתמים הזרימו ביקושים בהנפקות של ניירות ערך בהם הם לקחו חלק כחתמים, וזאת כדי להציג ביקושים גבוהים כדי להימנע ממימוש ההתחייבות החיתומית שלהם. לאור ממצאים אלה אסרה הרשות לחתמים להזרים ביקושים לניירות שיש להם התחייבות חיתומית, לפני סגירת המכרז לציבור.



בשוק ההנפקות נהוג כי במידה שהביקושים לנייר ערך בהנפקה נמוכים מרף מסוים, נרכשים יתר ניירות הערך על ידי קונסורציום חתמים, שמקבלים בתמורה הנחה משמעותית על המחיר הנקוב של נייר הערך. בדיקת רשות ניירות ערך העלתה שכדי להימנע מהפעלת התחייבות חיתומית היו חתמים שהזרימו ביקושים בשלב המכרז לציבור לניירות הערך שהונפקו, ובכך הגיעו הביקושים למינימום שהובטח על ידי החתמים, ועל ידי כך נמנעו מלקיים את התחייבותם לרכוש את כל יתרת ניירות הערך שהונפקו.



הבדיקה שערכה רשות ני"ע העלתה עוד שחלק מהחתמים שרכשו את ניירות הערך במכרז לא דיווחו על רכישות אלה תחת ההתחייבות החיתומית, ובכך יצרו מצג כאילו נרכשו ניירות הערך על ידי משקיעים שונים. במקרים מסוימים גם אם דיווחו החתמים על הפעולה, לא העבירו החברות את המידע הנדרש למשקיעים ובכך יצרו מצג שווא של ביקושי יתר להנפקה, כשבפועל היו ביקושי חסר.



ברשות ני"ע אומרים כי בביקורות אחרות שביצעו חוקרי הרשות עלה כי החתמים לא יודעים על היקף הביקושים המוזרמים על ידי הציבור, ולכן כשהזרימו את הביקושים על סמך מידע חלקי, נוצרו ביקושי יתר מלאכותיים. לדוגמה: במידה שהוצעו לציבור 100 מניות, משקיעים הקשורים לחתם הזרימו ביקושים ל-20 מניות, והחתם השלים את הרכישות על ידי הזמנה של 80 מניות. במקביל, משקיעים שאינם קשורים לחתם הזרימו ביקושים ל-60 מניות, וכך נוצר מצג כאילו הוזרמו ביקושים ל-160 מניות, בעוד הביקוש האמיתי היה ל-80 מניות בלבד.