לקראת ההצבעה על תקציב המדינה ביום ראשון: אולמרט קורא להחזירו לאוצר; אין הסכמה על תקציב הביטחון

הממשלה אמורה להכריע ביום ראשון על היקף התקציב של כל משרדי הממשלה. אולמרט שב ותקף היום, הפעם בצורה חריפה יותר, את תקציב המדינה ל-2005. לדבריו, "בסיס תקציב 2005 עומד על דיונות נודדות של אומדני אצבע, הן בהכנסות והן בהוצאות, שאין להן אחיזה במציאות. אני מציע לממשלה להתעשת ולהחזיר את התקציב, כמו שהוא, לשולחן האוצר לצורך תכנון מחדש. אני חוזר השכם והערב על טענתי כי אין מקום השנה לקיצוצים תקציביים, להפך, על הממשלה להורות לאוצר לחזור אליה עם הצעות ודרכי פעולה כיצד לשפר את מצב החברה והתעסוקה במדינה".



כלכלני מינהל התכנון והכלכלה במשרד התמ"ת הביעו היום תמיהה על הערכות האוצר כי גביית המיסים ב-2005 תסתכם "רק" ב-156 מיליארד שקל. לדעתם מדובר בהערכה הלוקה ב"צניעות יתר". לדבריהם, ב-2004, חרף כל הורדות המיסים המאסיוויות, גביית המסים בפועל תהיה גבוהה בכ-2 מיליארד שקל מהערכות האוצר, ותגיע ל-151.5 מיליארד שקל: 150.5 מיליארד שקל ממסים ישירים ועקיפים וכמיליארד שקל נוספים מהפרטות שבוצעו, בעיקר של צים, אולם גם של אל על.



לטענת כלכלני מינהל התכנון והכלכלה, אם נכונה תחזית האוצר ל-2005 בנושא הצמיחה, העומדת על 3.8%, אזי הכנסות המדינה ממסים יגיעו לפחות ל-160 מיליארד שקל. לדבריהם, "אי אפשר להעסיק את המדינה השכם והערב בהפרטת בנק לאומי, בנק דיסקונט ובז"ן, ובמכירת כל קרנות הפנסיה החדשות, מבלי להתיחס לכך באומדן הכנסות המדינה. מן הראוי היה שלפחות 10%-15% מההכנסות הצפויות מההפרטות הנ"ל ימצאו מקומם באומדן התקציב".



בתגובה לדברי אולמרט, פירסם היום האוצר הודעה האומרת כי "קריאתו של השר אולמרט לשרים שלא להצביע ביום ראשון על תקציב המדינה, היא ניסיון פתטי לתקוף אישית את שר האוצר, תוך הפרחה חוזרת ונשנית של נתונים חסרי בסיס". לטענת האוצר, נתניהו ממשיך לפעול באומץ, חרף הביקורת המוטחת בו, כדי לבסס את הצמיחה במשק.



האוצר אומר כי תחזית ההכנסות וההוצאות שהוגשה לממשלה, ועל בסיסה הוכן תקציב 2005, הוכנה כמו בכל שנה, ע"י אנשי מקצוע מיומנים באוצר, תוך התבססות על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לטענת האוצר, "השר אולמרט ממשיך להטיח ביקורת, אך לא מציע שום חלופה רצינית של סדרי העדיפויות. אולמרט מציע בעצם לפרוץ את מסגרת התקציב. דבר שהוא בלתי אפשרי ועומד בניגוד מוחלט להחלטות והמחויבויות שקיבלה הממשלה".



לטענת האוצר, שר התמ"ת וכלכלניו מפריחים נתונים חסרי בסיס, "רק כדי לתרץ קמפיין אישי אותו מוביל אולמרט נגד האוצר והשר נתניהו, ובמסגרתו מוכן אולמרט לפגוע בכלכלת ישראל, ובעיקר בחלשים, להם הוא מתיימר לדאוג". האוצר מציין כי ההכנסות מהפרטות, מיועדות לצמצום החוב הממשלתי, ולא ניתן להשתמש בהן להגדלת ההוצאות.



הצוות שמינה שלשום רה"מ, לנושא תקציב משרד הביטחון ב-2005, לא הגיע היום להבנות. הצוות ישוב וייפגש בסוף השבוע. בצוות חברים מנכ"ל משרד רה"מ, אילן כהן, מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, וראש אגף התקציבים באוצר, קובי הבר. המחלוקת בין מערכת הבטחון והאוצר הצטמצמה מ-3 מיליארד שקל ל-1.5 מיליארד שקל. מערכת הביטחון טוענת כי על מנת לבצע את תוכנית "קלע", תוכנית הביטחון למדינת ישראל שאושרה בממשלה, היא זקוקה לתקציב בשקלים - המסתמך גם על תקציב סיוע החוץ האמריקאי - של 36.5 מיליארד שקל. אולם, נוכח מצבה הכלכלי של ישראל היא מוכנה להסתפק ב-2005 בתקציב של 35 מיליארד שקל. האוצר דורש ירידה לתקציב של 33.5 מיליארד שקל.



מערכת הביטחון מדגישה כי לכל ירידה בתקציב יהיו משמעויות, ואלו הוצגו בפני רה"מ. נתניהו אמר לרה"מ ולשר הבטחון כי אם תקציב הביטחון לא יקטן ב-1.5 מיליארד שקל, יהיה צורך למצוא מקורות אחרים לתקציב.



שר הפנים, אברהם פורז, דורש תוספת תקציב של 1.7 מיליארד שקל למשרדו, ומאיים כי אם לא יקבל אותם, תצביע סיעתו שינוי על כל 5 שריה נגד הצעת התקציב של האוצר. לדעתו, אין צורך לפרוץ את מסגרת התקציב כדי להענות לדרישתו, אלא לקצץ בתקציב הביטחון, שכן איומי החזית המזרחית ירדו מהפרק עם השתלטותה של ארה"ב על עיראק. פורז דורש 950 מיליון שקל לתקציב מענקי האיזון לרשויות המקומיות, 500 מיליון שקל לתקציבי הפיתוח של הרשויות, ועוד 250 מיליון שקל לתגבור תוכניות ההבראה לרשויות המקומיות.