רווח של 600 מיליון שקל כבר אינו פנטזיה

מי ששמע השבוע את הבטחתו של מנכ"ל בנק דיסקונט גיורא עופר להביא את הבנק לתשואה דו ספרתית על ההון ב-2005, חשב לעצמו בוודאי שמדובר במשאלת לב לא ריאלית. תשואה של יותר מ-10% על ההון בבנק דיסקונט נשמעת כמעט כמו פנטזיה; רק לפני כשנה וחצי, בשיא המשבר הכלכלי, ניסו רבים לנחש למי התכוון הנגיד דוד קליין כשאמר שהתמוטטות בנק גדול אינה תסריט דמיוני; רוב האצבעות הופנו אז לדיסקונט.



כמו במקרים אחרים, כל מה שקורה במערכת הבנקאות קורה גם בדיסקונט - אבל בעוצמה גדולה הרבה יותר. במרבית הבנקים יש ועדים חזקים, אבל בדיסקונט הוועד מיליטנטי במיוחד. כל הבנקים מחקו חובות בגין אשראים גרועים - בדיסקונט כמעט מחקו את הבנק. אבל אם בנקים אחרים נפגעים מעט ואז צומחים מעט, בדיסקונט - כעוצמת הנחיתה כךגובה ההמראה.



באוקטובר 97' נכנס לתפקידו היו"ר אריה מינטקביץ שהחליף את גדעון להב. מינטקביץ נכנס לבנק בעייתי, אך בשלב זה עוד לא היה ברור עד כמה. בשלב ראשון הוא ביקש לטפל ביחסי העבודה. היחסים היו כה גרועים, עד שבתחילת אותה שנה הורה יו"ר הוועד ריקי בכר לנתק את החשמל והטלפונים בקומת ההנהלה בעיצומו של סכסוך עבודה בבנק. במשך חודש ימים ישבו להב והמנכ"ל דאז אברהם אשרי בחושך - בעיצומה של הכנת התשקיף להנפקת מניות הבנק.



מינטקביץ ביקש לטפל בבעיות בעצמו, וכחלק מהמאבק פירסם בתקשורת את סכומי הכסף שהעביר הבנק לוועד העובדים ואת גובה משכורתו של בכר, לצד מספר בני משפחתו המועסקים בבנק. היתה זו פגיעה משמעותית שאמנם החלישה את בכר, אך גם הפכה את מינטקביץ לאדם לא אהוד בבנק - גם על כמה מחברי ההנהלה, שלא אהבו את הסגנון הלוחמני שאימץ.



הקרבות המתוקשרים בין הוועד להנהלה כיסו על הבעיה האמיתית שהתגלתה בדיסקונט ובמידה מסוימת נמשכה בשנה הראשונה לכהונתו של מינטקביץ. מדובר באשראי בהיקף עצום לענף הנדל"ן, ללא ביטחונות מספקים. מינטקביץ שהגיע מתפקיד נוח של יו"ר רשות ניירות ערך, מצא עצמו בתפקיד חשוב יותר ועם משכורת גבוהה הרבה יותר - אבל עם לא מעט בעיות. זו בהחלט לא היתה נחיתה רכה.



ב-98' הוחלף אשרי בדוד גרנות, שהחל בעבודת השיקום אבל פרש כעבור שנתיים בלבד. הדו"חות האחרונים שעליהם היה ממונה - דו"חות 2000 - היו בין הגרועים שידע הבנק מעולם. גרנות אמר אז כי בבנק היתה בעיה קשה של שליטה ופיקוח בתחום הנדל"ן וכי הדרך היחידה להעלות אותו על מסלול של צמיחה היא להפריט אותו - ומהר.



את מקומו של גרנות תפס גיורא עופר, רכש חדש מבנק לאומי. עופר חבר למינטקביץ ויחד הם ביצעו הליך ארוך של ניקוי אורוות. יריית הפתיחה היתה הפרשה - שהתפרשה על פני שש שנים - של 4 מיליארד שקל לחובות מסופקים בתחום הנדל"ן, רובם בתקופת כהונתם של השניים. בהמשך הוחלט שבמקום לריב עם העובדים ועם בכר, עדיף להתחיל לדבר איתם. דיסקונט סבל, ועדיין סובל, מעודף כוח אדם. ואולם עם ועד כמו שלו פיטורים אינם באים בחשבון, לכן נאלץ הבנק לשלם בכסף מלא על פרישה מוקדמת של עובדים. בשנים 2003-2000 הוציא דיסקונט כ-600 עובדים לפרישה מוקדמת - כ-10% מכלל העובדים.



וכמו שנאמר בפרסומיה של חברת האשראי של דיסקונט - זה לא היה קל. אחרי הפסדים של מאות מיליוני שקלים ב-2002-2000 - דיסקונט החל להתייצב; ב-2003 הוא עבר לרווח של 168 מיליון שקל, וממשיך להציג רווחיות גם במחצית הראשונה של 2004. וכבר שמענו מה מתכנן עופר ל-2005 - אם מדובר בתשואה של 10%, מדובר ברווח של 600 מיליון שקל לפחות.



נוסף על המהפך שחולל ביחסי העבודה ובתחום הבנקאות לקח עופר על עצמו גם לשקם את תדמית הבנק. באחרונה דיווח דיסקונט כי הקמפיין המצליח בכיכובו של מודי בר און הביא להצטרפותם של 140 אלף לקוחות חדשים לבנק; אמנם רק 30 אלף העבירו משכורת לבנק, אבל גם זה משהו. עכשיו יוצא דיסקונט במבצע נוסף שמטרתו השלמת גיוסם של 200 אלף לקוחות, כשיעד-העל, לדברי עופר, הוא רבע מיליון לקוחות - מספר אשר ישלים סופית את המהפך.



הצעדים שהוביל מינטקביץ יחד עם עופר לא נעלמו מעיני האוצר. לאחר כישלון מהדהד בניסיון להנפיק את דיסקונט לפני ארבע שנים הוחלט שוב לנסות ולמכור את הבנק השלישי בגודלו בישראל. ואכן, לפני כשבועיים התבשרנו שהתמורות שעבר הבנק לא נעלמו גם מעיני משקיעים בעולם; לא פחות מחמש קבוצות שילמו ערבות של 10 מיליון דולר כדי להתמודד על רכישתו. עד כמה הדבר הצליח נדע לפי המחיר שישלמו עבורו.



נכון, יש בבנק גם חשש מהפרטה. בכר נזכר בימיו הטובים ועוסק בשבועות האחרונים בהשבתות סדרתיות של סניפים בבנק, הפוגעות בשיקום הסופי של הבנק ובמבצעי גיוס הלקוחות שלו. אבל מי שהיה השבוע בכנס העובדים שערכה הנהלת הבנק בהיכל התרבות בת"א כבר יכול להיות בטוח שגם בקרב העובדים נטמע השינוי; המקום היה תוסס וצבעוני ועופר אפילו הרשה לעצמו לפזז על הבמה כשהוא שר יחד עם הזמרת שרית חדד. מינטקביץ, אגב, הצטלם שופע חיוכים לצידו של בכר.