מיליארדרים וממציאי הגנום האנושי בירושלים על דג מלוח ויין קידוש

"סבלנות, זו מלת המפתח בתחום. פשוט להיות סבלניים", כך חוזר ואומר פרדריק פרנק, סגן נשיא חברת ליהמן ברדרס, כשהוא נשאל מתי תהפוך ישראל לשחקן מרכזי בתחום מדעי החיים ובדגש על הביוטכנולוגיה.



45 שנה מנתח פרנק, בן ה-72, את תעשיית מדעי החיים בוול סטריט ומלווה רעיונות וחלומות על תרופות חדשות, ציוד רפואי מתקדם ומולקולות. כיום הוא נחשב ל"מוריד הגשם" של התעשייה - האיש שכולם ממתינים למוצא פיו. למרות שאין לו השכלה מדעית ("אחרי 45 שנה בתחום יש לי ידע גדול מזה של רבים מהדוקטורים בתחום"), הוא היה האנליסט הראשון שסיקר את התחום. פרנק הגיע כבוגר מנהל עסקים מאוניברסיטת ייל לעבוד בסמית' אנד ברני והחל מ-69' הוא עובד בליהמן ברדרס, שם ביצע שורה של תפקידים בכירים ושימש כחבר מועצות מנהלים בעשרות חברות ומרכזי מחקר, בהם המרכז לחקר הגנום האנושי. "הגבולות המדעיים של שנות השמונים, הם היום חומר לבית ספר תיכון בארצות הברית. כל התחום של מדעי החיים עבר תהליך מדהים של שינוי והוא עדיין לא השלים אותו", הוא אומר.



פרנק, הנוהג לבקר תכופות בישראל וביצע השקעות אישיות בחברות סטארט-אפ ישראליות, השתתף בשבוע שעבר בכנס הביוטכנולוגיה הבינלאומי של ישיבת אש התורה בירושלים. בשיחה עמו הוא מדגיש את הפוטנציאל הגבוה בתעשיית מדעי החיים בישראל, "במכון ויצמן יש פיתוחים מצוינים. ישנן חברות כמו מדינול וגיוון אימג'ינג שהן חברות מאוד מעניינות. אבל הצלחה בתחום הביוטכנולוגיה, צריכים להבין, לוקחת יותר זמן מאשר בתחום המכשור הרפואי".



בישראל, בשונה מארצות הברית, מושקע סכום נמוך מאוד בחברות ביוטכנולוגיה מול השקעות גדולות בחברות המכשור הרפואי, ופרנק מעניק לכך הסבר, "לישראל יש רמה אקדמית מאוד גבוהה, בשורה הראשונה של המדינות בעולם, ויכולת אינטלקטואלית גבוהה. אלא שלצד זה דרוש גם ניסיון ניהולי וכסף, וכפי שאמרתי, סבלנות. אי אפשר עדיין למדוד את ישראל כי תהליך ההבשלה של תרופות וביוטכנולוגיה אורך 15-12 שנה. אלא שלמשקיעי ההון סיכון אין סבלנות וכולם מרימים ידיים מהר מאוד". לדבריו, הצלחה אחת גדולה בביוטכנולוגיה משנה את התמונה ומדרבנת כניסה של משקיעים נוספים לתחום.



"ב-1980 היתה ההנפקה הראשונה של חברת ביוטכנולוגיה שצמחה מ-35דולר למניה בעת ההנפקה עד 88 דולר מיד אחר כך. זה התחיל לעורר אז את התשוקה של המשקיעים בתחום. המשקיעים התייחסו לביוטכנולוגיה כאל מלת קסם והרגישו שהם יכולים גם להרוויח כסף וגם לעזור לעצמם במציאת תרופות מרפא". אלא שאז, הוא מוסיף, התברר שמדובר בסיפור לא פשוט "בתהליך מאוד ארוך ומסוכן - וזה שינה את הדינמיקה. לחברות בתחום קשה יותר לגייס הון ויקר יותר לפתח תרופות".



לדבריו תעשיית מדעי החיים בדרך לקונסולידציה, "זו תעשייה שמזכירה את תעשיית המכוניות והטלוויזיה, כשחברות רבות מתחילות בפעילות, אך נותרות מעט. בשביל להקים חברת תרופות צריכים מיליארד דולר ולמרבית חברות הסטארט-אפ אין סיכוי לגייס סכומים שכאלה. יש כיום 5,000 חברות ביוטכנולוגיה ברחבי העולם, מהן 1,500 בארצות הברית בלבד ועוד מספר דומה באירופה. אבל ברור שרק כמה עשרות יצליחו להיות חברות ענק", הוא אומר.



"זו הסיבה שהחברות חייבות לשתף פעולה עם חברות הפארמה - להן יש הרבה כסף אבל אין כמעט אפשרויות. לחברות הביוטכנולוגיה יש הרבה אפשרויות אבל אין כסף. כיום זה שם המשחק. שיתופי פעולה עם חברות תרופות כמו נוברטיס, שמשקיעה ומנהלת כ-80 שיתופי פעולה עם חברות קטנות. צריכים להבין גם שהשוק התרחב מ-10% מכלל אוכלוסיית העולם, ל-90%. זה שוק ענק ללא גבולות, כך שגם תחומים שנחשבו לקטנים - כמו הורדת כולסטרול - הם שווקים של 23 מיליארד דולר. נכון הדבר גם לגבי הוויאגרה שזה שוק חדש וענק. כבר לא מדובר רק בשוק של חולים, אלא בשוק שעוסק במניעה".