מנהלי הקופות של לאומי: הקופות הפרטיות מסוכנות

מנהלי הקופות של לאומי, שמואל זלוטניק וירון פיטארו, מצביעים על בעייה נוספת הפוגעת לטענתם בתשואות של הבנקים. מדובר בבעיית ריבית הקופה, המטרידה מאוד גם את פקידי האוצר, הטוענים כי מצאו לה פתרון.



מהי ריבית הקופה? כאשר עמית חדש מצטרף לקופת גמל באמצע החודש, הכסף שלו צריך להמתין עד לתחילת החודש הבא כדי לחבור לשאר הכספים בקופה ולהתחיל לצבור ריבית. בעבור תקופת הביניים מקבל העמית ריבית קופה, שהיא הריבית שניתן לקבל עבור פיקדון יומי בבנק. עם זאת הקופה כבר מחזיקה את הכסף, ולכן היא יכולה להשקיע אותו בשוק ההון כרצונה. אם היא מקבלת על הכסף של העמית החדש תשואה עודפת (כלומר, גבוהה ממה שהיא נותנת לו), היא מחשיבה אותה כתשואה של הקרן באותו חודש, וזאת כאשר הנכסים של הקופה עדיין לא כוללים את נכסיו של העמית החדש.



כלומר, למעשה יש כאן גידול מלאכותי בתשואה. לדברי פיטארו, מכיוון שהקרנות הפרטיות נמצאות כל הזמן במגמה של גידול, ומכיוון שחלקן קטנות יחסית, ההשפעה של ריבית הקופה היא עצומה, במיוחד בשנים כמו 2003 בהן שוק המניות עולה. לטענתו, הדבר מסביר חלק גדול מהתשואה העודפת של הקופות הפרטיות בשנה זו.



משרד האוצר, שמודע לבעייה, קבע שמתחילת 2005 יעריכו קופות הגמל בכל יום את הנכסים שלהן וכך יקבעו תשואה יומית. התשואה היומית תאפשר לקופות לקלוט את הכסף של העמיתים החדשים ביום שבו יתקבל, ואז לא תהיה יותר ריבית קופה. פיטארו סבור שמדובר בפתרון חלקי בלבד. "זה טוב, אבל מה קורה אחורה? כאשר הקופות הפרטיות מציגות תשואות של חמש השנים האחרונות, הן עדיין כוללות את העיוות של ריבית הקופה. מדוע האוצר אינו מחייב אותן לפרסם את התשואות שלהן בניטרול ריבית הקופה?" תוהה פיטארו.



לדברי זלוטניק, גם כאשר הוא מסביר למקבלי ההחלטות בחברות (למשל, חשבים המחליטים לאיזו קופה יופנה הכסף של העובדים) את העובדות האלה, הם מתקשים להעביר את המסר לעובדים.