סיכונים משתלמים: חברות בינלאומיות רבות מפעילות שירותים באזורים מסוכנים

לאחרונה זוכים שירותי המודיעין החקירה ואבטחה הפרטיים לפריחה, בעקבות המתיחות הגואה במדינות כמו עיראק, קונגו, אפגניסטאן ודומותיהן. על פי מאמר שהופיע ב"אקונומיסט", חברות רבות מרוויחות מפעילות במדינות מסוכנות. כך למשל, פעילותה של קבלנית הבנייה וההנדסה הליברטון בעיראק הכניסה - 1.7 מיליארד דולר - כשליש מהכנסותיה. עם זאת, 42 מעובדיה נהרגו בעיראק ובכוויית.



לפי ה"אקונומיסט", חברות בינלאומיות רבות גילו שהרווחיות במקומות מסוכנים עשויה להיות עצומה, אם יודעים להיזהר ולנצל את ההזדמנויות. מדינות כאלה, גם אם אינן עשירות בנפט, מינרלים וכדומה, מושכות אליהן ארגוני סיוע, ושני הסוגים גוררים אחריהם גם חברות אחרות שיספקו שירותים ותשתיות, כגון תחבורה, הסעדה ותקשורת.



העסקת עובדים מקומיים במקומות אלו לרוב זולה יותר מהבאת עובדים ממדינות כמו ארה"ב או בריטניה, ולו רק בגלל דמי הביטוח הקטנים בהרבה. הבאת עובדים מחו"ל למקומות אלה עשויה להיות כרוכה גם בתשלום תוספות סיכון. מצד שני, הדבר חוסך הכשרה של עובדים מקומיים לא מנוסים. ויש גם חברות הנמנעות מתשלום תוספות סיכון, תוך כדי הסתמכות על כך שתמיד יהיה מי שמעוניין בעבודה הכרוכה בסיכון.



ואכן יש תמיד אנשים כאלה. לעתים מדובר באנשים המעוניינים לספר לחברים בבית אחרי כן על קורותיהם באזור המלחמה, ולעתים מדובר באנשים שפשוט נקלעו למקום, ולא הרגישו צורך לברוח כשהמצב התדרדר. אנשים האוהבים לעבוד במקומות מסוכנים הם לרוב עצמאיים ויצירתיים. הבעייה היא שתכונות אלה לפעמים מתנגשות עם הצורך בבקרה צמודה ובתוכניות מוגדרות הנחוצות לשמירה על ביטחון העובדים והחברה.