בגלל הגירעון, אוניברסיטת תל אביב החליטה לא להעסיק בשנה הבאה דוקטורנטים חדשים כמתרגלים

אוניברסיטת תל אביב לא תעסיק בשנה הבאה תלמידים חדשים לתואר שלישי, כך הודיע רקטור האוניברסיטה, פרופ' שמעון ינקלביץ', במכתב לראשי בתי הספר ודקאני הפקולטות. הצעד נעשה במסגרת תוכנית ההתייעלות של האוניברסיטה, האמורה לסייע בצמצום הגירעון של המוסד. להערכת יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטה, בועז בן דוד, ייפגעו מההחלטה כ-250 דוקטורנטים חדשים.



א', בת 29, סיימה בשנה שעברה בהצטיינות תואר שני בסטטיסטיקה. במהלך כל שנות הלימודים לתואר השני עבדה כמתרגלת באוניברסיטה כדי לפרנס את עצמה, והשלימה הכנסה בעבודה נוספת. היא מספרת שנרשמה ללימודי דוקטורט בשנה הבאה, רק אחרי שהובטח לה שתישמר עבורה משרה כמתרגלת בחוג. אלא שבשבוע שעבר הודיעו לה להפתעתה מהחוג שהעסקתה מבוטלת. "אני ובעלי בדיוק קנינו דירה, לקחנו הלוואות גדולות", אומרת א', "מאוד מכעיס שזו ההחלטה שהתקבלה, ושהודיעו עליה כל כך מאוחר. אמרו שנקבל מלגות, אבל בחוג לא ידעו להגיד לי באלו מלגות מדובר ומאיפה יגיעו".



גם בחוגים אחרים מביעים דוקטורנטים חשש שהקיצוץ במספר המתרגלים יפגע ברמה האקדמית, שכן קבוצות התרגול יאוחדו כדי לחסוך במתרגלים.



"בשנה הבאה אנחנו עלולים להגיע למצב שיהיו קבוצות של 100 סטודנטים לכל מתרגל", אומרת דוקטורנטית בחוג לביולוגיה. "אם ימנעו מדוקטורנטים לתרגל, רמת ההוראה תרד". גם חלק מהמרצים מביעים חשש. "האוניברסיטה עושה מעשה נמהר שקשה יהיה לחזור ממנו", אומר הפרופ' שמואל רוסט, מהחוג למתמטיקה, "מטרת האוניברסיטה לשמור על הדוקטורנטים שלה. אם נוותר עליהם, נהפוך למכללה".



בכל האוניברסיטאות, מלבד מכון ויצמן, נהוג להעסיק תלמידי תארים מתקדמים כמתרגלים, עוזרי הוראה ובודקי מבחנים ועבודות - בעיקר כדי לאפשר להם לפרנס את עצמם תוך כדי המשך הלימודים והמחקר. במסגרת תוכניות ההתייעלות של האוניברסיטאות האחרות נעשו קיצוצים ושינויים בהיקפי העסקת הדוקטורנטים, אך רק באוניברסיטת תל אביב הופסקה בכלל העסקת הדוקטורנטים החדשים. ועדה שהוקמה לאחרונה באוניברסיטה, בראשות פרופ' יאיר אורגלר מהפקולטה לניהול, אמורה להחליט, בין השאר, האם האוניברסיטה תפסיק בכלל להעסיק תלמידי תארים מתקדמים בשנים הבאות, או שמדובר בשינוי רק בשנה הקרובה. לדברי האוניברסיטה, העסקת התלמידים תוחלף במתן מלגות, "שיאפשרו לדוקטורנטים להתרכז בלימודיהם".



אלא שלדעת דובר ארגון הסגל הזוטר, נועם טל, המעבר למלגות ירע את מצבם של הדוקטורנטים, שכן מלגות הן מתנה ולא חוזה. טיבן להינתן ולהילקח, והן יכולות להתכווץ ולגדול מבלי שאפשר יהיה לערער (כפי שאפשר לערער על הרעת תנאי העסקה בבית הדין לעבודה). המלגות, שלא כמו העסקה, גם לא מלוות במערכת של תנאים סוציאליים.



בעיה נוספת ממנה מודאג ארגון הסגל הזוטר היא שאלת מיסוי המלגות. לפני כשלוש שנים עלה נושא המיסוי בנציבות המס, ואז נטען מצד האוניברסיטה והסגל הזוטר כי מכיוון שהמלגות הן מתנות הניתנות למתי-מעט מצטיינים, ולא שכר, לא יהיה זה הוגן למסותן. כעת, אם תהפוך האוניברסיטה את המלגות לאמצעי הקיום העיקרי של הדוקטורנטים, עלול אגף מס ההכנסה לשקול למסות את המלגות שוב.



גם ח"כ יולי תמיר (עבודה) מודאגת מבריחת מוחות. "אוניברסיטת מחקר חייבת לשמור על העתודה המחקרית שלה במסלול האוניברסיטאי", אומרת תמיר, "אנשים יעזבו את האקדמיה וילכו למקומות אחרים, גם בחו"ל". במכתב שכתבה ליו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שוש ברלינסקי, וראש הוועדה לתכנון ותקצוב, פרופ' שלמה גרוסמן, מציעה תמיר לות"ת לקבוע שסכום מסוים מתקציב האוניברסיטה יופנה בלעדית לקידום תלמידי המחקר. "יש לתת עדיפות לפיתוח הסגל האקדמי הזוטר והכשרת חוקרים צעירים בכל האוניברסיטאות", כותבת תמיר.



מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה, כי "האוניברסיטה בוחנת בימים אלה את צורת ההתקשרות שלה עם תלמידי המחקר, במטרה לבנות התקשרות שתאפשר לתלמידים אלה להתמקד בעבודת המחקר שלהם ולסיים את הדוקטורט בזמן תקני. תלמידי תואר שלישי חדשים יקבלו מלגות קיום מוגברות על בסיס הישגיהם, כדי לאפשר להם להתרכז רק בלימודים. אוניברסיטת תל אביב רואה בתלמידי המחקר שלה את העתיד האקדמי של מערכת ההשכלה הגבוהה. עם זאת, לא מדובר בעובדים אלא בסטודנטים, שעם סיום לימודיהם אמורים לעזוב את האוניברסיטה. חשוב להדגיש כי על אף קיצוצי התקציב, גדל מספר הדוקטורנטים בתל אביב ב-20%, וגם מספר המלגות גדל בלמעלה מ-20%. לתלמידי המחקר החדשים יינתנו בתשס"ה, במידת האפשר, מלגות גבוהות יותר. אנו מקווים כי מסקנות ועדת אורגלר יאפשרו לאוניברסיטה למסד קשר נכון יותר עם תלמידי המחקר. האוניברסיטה יכולה להעניק להם מלגות קיום גבוהות מבעבר, והם יתרכזו בלימודיהם מבלי לגרור אותן מעבר לחמש שנים. כך יוכלו לצאת ל'שוק העבודה' האזרחי והאקדמי כשהם צעירים יחסית".



מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר, כי "חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה נמצאים כיום במצב גירעוני, המחייב תוכנית הבראה שתחזירם לאיזון תקציבי. אנו מאמינים שבסוף התהליך ייפתח פתח לשילוב אנשי סגל צעירים נוספים במחקר ובאקדמיה".