איש העסקים הרוסי-ישראלי ארקדי גאידמק הוא המשקיע שהציע למשפחת סמי עופר, השולטת בחברה לישראל , לרכוש ממנה את השליטה בחברה לפני כשנה. עורך דינו של גאידמק, יעקב וינרוט, אף פנה לרו"ח זאב פלדמן, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות פיבי, והציע לו לבצע את בדיקת הנאותות לקראת העסקה.
משפחת סמי עופר מחזיקה באמצעות כמה גופים בכ-60% ממניות החברה לישראל, שהכפילה בשנה האחרונה את שווי השוק שלה לכ-1.2 מיליארד דולר.
דובר החברה לישראל מסר בשמה כי גאידמק הציע הצעה כזאת, ואולם היא נדחתה מיידית והצדדים לא נכנסו כלל למו"מ. וינרוט אמר בתגובה כי מדובר בלקוח ולכן אינו מגיב.
החברה לישראל היא מגופי ההשקעה הגדולים בישראל. אחזקותיה העיקריות הן כימיקלים לישראל, בתי הזיקוק לנפט וצים, שאת המחצית השנייה של מניותיה רכשה מהממשלה בינואר השנה תמורת חצי מיליארד שקל, ויצרנית השבבים טאואר סמיקונדטורס.
פלג סמי עופר הגיע לשליטה המלאה בחברה לישראל אחרי שרכש את מניותיו של הפלג של אחיו, יולי עופר, בפברואר 2003. המחיר שלפיו העסקה בוצעה לא נמסר.
במרוצת השנים הצליח גאידמק, בן 52, ליצור קשרים הדוקים עם דמויות בכירות ביותר במדינות שבהן שהה ודרכם קידם את עסקיו.
גאידמק, המחזיק בארבעה דרכונים - של ישראל, צרפת, קנדה ואנגולה - עשה ככל הנראה חלק מהונו במפעלי ומכרות מחצבים בבריה"מ לשעבר. בבעלותו שלושה מכרות פוספטים בקזחסטאן והוא נחשב לסוחר הפוספטים הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי. מכאן נובע העניין שלו בכימיקלים לישראל. גאידמק מעורב גם בעסקי הזהב והנפט ויש לו גם רכוש רב באנגולה, הידועה במרבצי היהלומים שלה ושעם ראשיה יש לו קשרים קרובים.
גאידמק שהה שנים רבות בצרפת, שם עסק, לדבריו, בעבודות תרגום. בצרפת יצר קשרים בין היתר גם עם בני משפחת דאסו, הבעלים של ענקית התעופה הצרפתית הנושאת את שמה. ב-1996, דיווח ה"גארדיין" הבריטי, גאידמק זכה לעיטור ממשלת צרפת, שהוענק לו על ידי הנשיא ז'אק שיראק. העיטור הוענק לו כביכול על הסיוע שהעניק לגופים חקלאיים צרפתים לזכות בחוזים ברוסיה, ואולם בפועל, הוא ניתן לו על שסייע לחלץ שני טייסים צרפתים, שנתפסו על ידי לוחמים סרבים ביוגוסלביה שנה קודם לכן. ב-1997 הוא סייע בשחרורם של ארבעה עובדים אזרחי צרפת בדגסטאן.
ואולם, צרפת היא המדינה שמונעת ממנו היום להסתובב בחופשיות בעולם, שכן היא הוציאה נגדו צו מעצר בינלאומי. בין היתר, שמו של גאידמק נקשר בפרשה שזכתה לשם "פרשת פאלקון", הקשורה במכירת נשק בלתי חוקית לאנגולה באמצעות תאגיד צרפתי בשם Brenco International. הפרשה הביאה גם למעצרו בדצמבר 2000 של ז'אן-כריסטוף מיטראן, בנו של נשיא צרפת המנוח פרנסואה מיטראן. כנגד גאידמק נטען כי היה שותפו העיקרי של מנהל החברה, סוחר הנשק הברזילי-צרפתי פייר פאלקון.
גאידמק חשוד גם בעבירות מס, ואולם לא הואשם בעבירות אלה מעולם. על פי כתבה שפורסמה בעיתון הצרפתי "לה מונד" לפני כשנתיים, גאידמק היה מעורב ביחד עם האחים צ'רנוי במעילה בעשרות מיליוני דולרים בבנק המרכזי של רוסיה בתחילת שנות התשעים - השנים שבהן עסק כביכול בתרגום.
ההשקעה המשמעותית ביותר של גאידמק בישראל היתה אחזקה של 15.5% ממניות אפריקה ישראל, בשליטת לב לבייב, שאת מרביתן רכש לבייב עצמו בינואר 2000. השותפות החזיקה מעמד עד אוגוסט 2001, כשלבייב רכש מגאידמק את כל מניותיו באפריקה ישראל תמורת 75 מיליון דולר.
בישראל, גאידמק יצר קשרים עם כמה בכירים לשעבר בממסד הביטחוני, בהם ראש המוסד לשעבר דני יתום ובכירים נוספים בארגון ותא"ל (מיל.) זאב זכרין, המנהל עבורו עסקי חקלאות באנגולה.
באפריל השנה הוערך הונו האישי של גאידמק במגזין 500 עשירי ישראל של TheMarker ב-900 מיליון דולר. על פי מקורות בנקאיים, גאידמק מחזיק בישראל לבדה חשבונות בכ-400 מיליון דולר.
ארקדי גאידמק הוא המשקיע הרוסי שהציע לרכוש ממשפחת סמי עופר את השליטה בחברה לישראל
נתן ליפסון
18.8.2004 / 5:00