סיטיגרופ יוצא להגנה על רפורמת עושי השוק באיגרות החוב: "תוך כמה שנים יגדל המסחר פי 10 עד 20"

סיטיגרופ, קבוצת הבנקאות הגדולה בעולם, יוצאת היום להגנה על הרפורמה שמשרד האוצר עומד לבצע בתחום ההנפקות והמסחר באיגרות חוב ממשלתיות. בהתבטאות ראשונה של בנק זר על השיטה החדשה, טוען היום מנכ"ל השלוחה הישראלית של סיטיגרופ, גאס פליקס, כי הכנסת מנגנון של עושי שוק זרים וישראלים תביא בתוך תקופה קצרה יחסית לזינוק של בין פי 10 לפי 20 בהיקפי המסחר בשוק אגרות החוב.



"שוק הון הישראלי כיום צר מדי ואינו מספק את הצרכים של הפעילים. כיום, שום גוף מוסדי גדול בחו"ל כמו קרנות פנסיה אינו מוכן להזרים כספים בהיקף גדול לשוק הישראלי, פשוט כי הוא לא בטוח שיוכל לצאת ממנו. שיטה של עושי שוק, המחוייבים לספק מחירי קנייה ומכירה באופן רציף ומוכנים גם לסכן את כספם, תאפשר לגופים אלה לפעול בישראל".



בסיטיגרופ מסבירים עוד כי ישראל מפגרת ביחס לשאר העולם בכל הקשור לפיתוח שוק איגרות החוב, ושהיא היחידה בעולם המערבי המשתמשת בשיטת מסחר ייחודית משלה ולא בשיטה המקובלת של עושי שוק. "בדקנו מדינות כמו פורטוגל ודרום אפריקה, הדומות לישראל במונחים של תוצר לנפש, ושם הביא המעבר לשיטה של עושי שוק לזינוק אדיר בהיקפי הפעילות של שוק איגרות החוב ושוק הכספים כולו".



פליקס מוסיף כי שכלול השוק יבוא לידי ביטוי לא רק בהיקפי המסחר באיגרות החוב הממשלתיות, אלא גם בפיתוח של נגזרות ומכשירים שונים בשוק הכספים, כגון חוזי אופציות, חוזים עתידיים, עסקות של מכירה בחסר ועסקות החלפה. להערכתו, תגרום הרפורמה גם לירידה בעלויות המסחר בשוק האג"ח וגם להרחבת הפעילות בשוק המט"ח.



חשב השלוחה הישראלית בסיטיגרופ, ניל קורני, הוסיף כי המעבר לשיטה של עושי שוק דומה למעבר שביצע בנק ישראל בשוק המט"ח ב-1993, כאשר הוחלפה שיטה של מסחר מול בנק ישראל בשיטת המקובלת בעולם של עושי שוק. "היקפי המסחר קפצו פי 10 ויותר, כיום השוק פועל על 6-7 בנקים ולאף אחד אין טענות".



ממשלת ישראל אישרה לאחרונה את הרפורמה החדשה של משרד האוצר, הקובעת כי לאחר מכרז ייבחרו כ-10 עושי שוק בעלי הון עצמי של 100 מיליון שקל לפחות, 5 מישראל ו-5 בנקים זרים, אשר יקבלו זיכיון מהמדינה לרכוש 85% מהנפקות איגרות החוב שמבצעת המדינה, בתמורה להתחייבות לצטט מחירי קנייה ומכירה לשאר פעילי השוק. התוכנית טרם קיבלה את אישור הכנסת וועדת הכספים, ובקרב הפעילים מערכים כי הרפורמה תצא לדרך לאחר קבלת האישור וביצוע המכרז - לא לפני המחצית הראשונה של שנת 2005.



בתשובה לשאלה על החשש שהועלה על ידי בנק ישראל, חברות ברוקרים פרטיות ופרשנים מפני הקטנת התחרויות בשוק וריכוז כוח ומידע בידי קבוצה קטנה של בנקים זרים וישראלים, אמר פליקס כי לא צריכה להיות מגבלה של מספר בנקים, אך קיים צורך לוודא שעושי השוק הינם גופים רציניים בעלי יכולת לספוג הפסדים ולספק שירות גם בתקופות קשות. "בעסק הזה של עושי שוק לפעמים מרוויחים ולפעמים מפסידים, וצריך לסכן הון עצמי. לסיטיגרופ יש נכסים של 1.4 טריליון דולר, ולכן היא תוכל גם לעבור רבעון או שניים של הפסדים. להוציא את הצורך הזה, יכולים להיות 10, 20 או 100 עושי שוק".



פליקס אישר כי סיטיגרופ תתמודד על המכרז שיפיץ שר האוצר לעושי השוק החדשים, והעריך כי גם הבנקים הזרים האחרים המפעילים שלוחות בישראל, כמו דויטשה בנק, יו.בי.אס ו-HSBC, יעשו כן.