ביה"ד הארצי לעבודה: ארגון עובדים שהוקם על ידי ההנהלה אינו יכול להחשב לארגון עובדים

ביה"ד הארצי לעבודה דחה אתמול תביעתה של עמותת עובדי נותב ממפעל כימיקלים דרום וסרב להכיר בה כארגון העובדים היציב של עובדי המפעל.



עמותת עובדי נותב יוצגה על ידי עוה"ד דרור גל, כרמית לוי והדס רקח, ההסתדרות יוצגה על ידי עוה"ד אהוד שילוני, יעל מנשה, ונאוה פינצ'וק-אלכסנדר.



במאי 2003 פוטר מפעיל משמרת במפעל חיפה כימיקלים דרום, פיטורים אלו לוו בהתנגדות של מספר עובדים ולאחר מכן להחלטה של חלק מהעובדים להתאגד. העובדים פנו להסתדרות וזו הודיעה להנהלת המפעל כי היא הארגון היציג של העובדים וביקשה להיכנס למו"מ. הנהלת המפעל פיטרה אחד העובדים, פעולה שגררה שביתה שנמשכה משך למעלה מחודש ימים ולוותה באלימות פיזית. במקביל, הודיע ארגון בשם "עמותת עובדי נותב ניהול ותפעול" להנהלת המפעל, כי הוא מייצג כמות מספקת של עובדים על מנת להיחשב כארגון היציג במפעל. הארגון פנה לביה"ד בבקשה להכיר בו כארגון היציג של עובדי המפעל.



ביה"ד ציין בהחלטתו כי הזכות החוקתית לחופש ההתאגדות מעניקה לעובד הזכות להצטרף או שלא להצטרף לארגון עובדים, כאשר החלטתו צריכה להיות מרצונו החופשי, ללא כל השפעה של מעסיקו. ביה"ד קבע כי במקרה הנוכחי השפיע המעסיק שלא כדין על התארגנות עמותת נותב, מנהלי החברה יזמו את הקמת העמותה, מנהלים בכירים ומנהלים זוטרים במפעל השפיעו על העובדים כדי שיצטרפו לעמותה ויעזבו את ההסתדרות; מנהל כוח אדם של החברה הסכים שהעמותה תקיים אסיפות בשטח המפעל, אך לא הרשה לנציגי ההסתדרות להיכנס למפעל; הנהלת המפעל עזרה לעמותה לקיים בחירות ואף נציגי ההנהלה בדקו את רשימת המצביעים; העמותה השתמשה בחברת האבטחה של המפעל כדי לשמור על קיום הליך הבחירות.



ביה"ד קבע כי השתתפות נציגי הנהלת המפעל בפעילות העמותה, עצם נוכחותם של מנהלים בכירים באסיפת העמותה, היתה השפעה לא הוגנת של הנהלת המפעל על העובדים, כשהמסר שיצא מהשתתפות המנהלים היה כי כדאי לעובדים להצטרף לעמותה.



ביה"ד קבע כי הופעל על העובדים לחץ כבד על ידי הנהלת המפעל להשתתף בבחירות ולהזדהות עם העמותה. עוד קבע ביה"ד, כי לעמותה היו הוצאות לא מעטות, ביניהן העסקתו של עו"ד גל, וכי יש ראיות נסיבתיות התומכות בטענת ההסתדרות, כי הנהלת המפעל מסייעת במימון העמותה.



ביה"ד קבע כי במקרה הנוכחי קיימות ראיות ברורות וישירות על הקשר שבין הנהלת המפעל לבין העמותה. וכי בנוסף קיימות ראיות נסיבתיות - העדר הסבר סביר בשאלת מימון העמותה. מידת ההתערבות של הנהלת החברה בהתארגנות ובהקמתה של העמותה היתה משמעותית ביותר, ולכן לא ניתן להכיר בעמותה כארגון עובדים.



ביה"ד קבע כי בהתנהגותה פגעה הנהלת המפעל בזכות ההתארגנות של עובדי המפעל, אשר רשאים להחליט האם להתארגן ובאיזה ארגון הם בוחרים להתארגן, על פי רצונם החופשי, ללא התערבות מעסיקיהם.