וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למרות פעילותה הענפה הוועידה לא-מוכרת בקרב רוב הציבור בישראל

עמירם ברקת

20.8.2004 / 13:30

ועידת התביעות מחלקת בשנה יותר מ-200 מיליון שקל מכספי קורבנות השואה לארגונים בישראל בהליך לא פומבי ומלא פגמים; כך נשאר הרבה יותר למקורבים



לפני כשלוש שנים קיבל משה (מושקו) מושקוביץ' הצעה מפתה. נשיא הוועידה לתביעות חומריות נגד גרמניה (ה"קליימס"), הרב עזריאל מילר, הציע לו חברות במועצת המנהלים של הוועידה, הארגון העשיר ביותר בעולם היהודי. הוועידה עוסקת בשנים האחרונות - לצד העברת פיצויים אישיים לניצולי שואה - גם בחלוקת הקצבות לגופים הפועלים למען הניצולים או למען הנצחת השואה. מקור הכסף הוא פיצויים מגרמניה על רכושם של יהודים שנספו בשואה. מושקוביץ', שעומד בין השאר בראש עמותת "היכל שלמה" ועמותת "אות ועד" להנחלת ערכים הקשורים בשואה בציבור הדתי, אומר שתחילה סירב להצעה. "אמרתי לו שאני אינטרסנט ושארצה לדאוג לארגונים שלי. הוא ענה: 'אל תדאג, כולם כאן אינטרסנטים, וכולם דואגים לארגונים שלהם'".



מושקוביץ' הצטרף לדירקטוריון ועידת התביעות כאחד הנציגים הלא-רשמיים של ישראל. נוסף לחברותו בדירקטוריון הוא שימש חבר בוועדה האחראית על חלוקת הקצבות לישראל. ההקצבות לא איחרו לבוא: ב-2002 קיבלה כל אחת משתי מהעמותות שבראשן הוא עומד אישור להקצבת 132 אלף דולר ל"חידוש האודיטוריום". אלא שבבניין "היכל שלמה", שבו שוכנות שתי העמותות, יש רק אודיטוריום אחד. נוסף לכך קיבלה "אות ועד" אישור להקצבת 32,500 דולר ל"הפקת חומרים", ו"היכל שלמה" קיבלה אישור ל-140 אלף דולר ל"תצוגת 302 ספרי תורה ומגילות" שהובאו לישראל מליטא. רק ספר תורה אחד מוצג כיום בתצוגה - וגם הוא בתוך שק. בחודש שעבר הוחלף מושקוביץ'. בדיעבד, אגב, הוא נשמע מאוכזב: "לא היתה לי כל השפעה על ההקצבות. נתנו לי להחליט רק אם אני רוצה תה או קפה".



רחוק מן העין



בשנה שעברה חילקה ועידת התביעות הקצבות למאות גופים יהודיים ברחבי העולם, בהיקף של יותר מ-90 מיליון דולר. כמחצית מהסכום (47.5 מיליון) הועברה לגופים בישראל. היקף ההקצבות לגופים בארץ ב-2003, כ-214 מיליון שקלים, גדול יותר מכפליים מזה של קרן סקט"א-רש"י, הנחשבת לגוף הפילנטרופי הגדול בישראל. ב-2002 חילקה הוועידה סכום זהה וב-2001 הקציבה 205 מיליון שקלים.



ואולם למרות פעילותה הענפה נותרה הוועידה לא-מוכרת בקרב רוב הציבור בישראל. "המטרה שלנו אינה להתפרסם אלא לסייע", אומרים ב"קליימס", "מי שצריך אותנו באמת יודע איך להגיע אלינו". האומנם? מבקרי הארגון אומרים כי הסיבה האמיתית להתחמקות מפרסום אינה צניעות, אלא רצון לחמוק מביקורת ופיקוח ציבוריים ולשמור על שליטה מלאה בחלוקת ההקצבות.



80% מכספי ועידת התביעות מיועדים לסיוע סיעודי ורפואי לניצולי שואה; 20% מיועדים למוסדות העוסקים בהנצחת השואה באמצעות תיעוד, חינוך ומחקר. בין המוסדות שקיבלו הקצבות בתחום זה ב-2003 ניתן למצוא גופים מוכרים, כמו יד ושם (2.65 מיליון דולר) ובית לוחמי הגטאות (כ-1.4 מיליון) - לצד עשרות גופים מוכרים פחות, כמו מוזיאון יהדות דוברת הונגרית בצפת (80 אלף דולר), התאחדות עולי תוניסיה בנתניה (140 אלף), המרכז החינוכי הספרדי ברובע היהודי (43,750 דולר) ומכון יד-לזהבה להכשרת מורים בהתנחלות קדומים שבשומרון (15 אלף).



כיבודים במקום עובדים



קשה להפריז בחשיבות תרומתה של ועידת התביעות בתחום הסיוע הסיעודי והרפואי לניצולי השואה. בכירים במערכת הרווחה בישראל מעריכים כי הוועידה אחראית לרבע עד שליש מתקציבי הבנייה והפיתוח בתחום בתי האבות והגריאטריה. "ההשקעות של הקליימס קידמו את המערכת בדור שלם", אומר הד"ר יצחק בריק, מנכ"ל "אשל", האגודה לפיתוח שירותים למען הזקן. במשרד הבריאות אומרים כי ועידת התביעות היא התורם הגדול ביותר לפיתוח בתי חולים כלליים. "אין מוסד ציבורי בארץ, בתחום הגריאטריה, הפסיכיאטריה או בתי החולים הכלליים, שלא קיבל בשנים האחרונות סיוע מהקליימס", אומר יהודה רון, ראש מינהל התכנון והפיתוח במשרד הבריאות.



עם זאת, בדיקת מדיניות ההקצבות של הוועידה מעלה שורה של שאלות. הקליימס הוא ארגון קטן-ענק: קטן מבחינת מספר העובדים השכירים המועסקים בו וענק מבחינת מספר משרות הכבוד ויתרת המזומנים בבנק. הוועידה מעסיקה רק כמה עשרות עובדים קבועים ברחבי העולם, מרביתם במשרדי ההנהלה בניו יורק. הסניף הישראלי, שאמור לפקח על יותר ממאה גופים המקבלים הקצבות שנתיות ב-50 מיליון דולר, מעסיק שלושה עובדים בלבד.



במועצת המנהלים של ועידת התביעות, לעומת זאת, חברים לא פחות מ-56 דירקטורים מארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, מערב אירופה, אוסטרליה וישראל. הקליימס הוא גם ארגון מרובה ראשים: יש בו נשיא, יו"ר דירקטוריון, סגן נשיא ומנכ"ל, יו"ר הוועדה הניהולית, גזבר, סגן נשיא ראשון ועוד תשעה סגני נשיאים. בכל הנוגע לעושר חומרי, הנתון הבא מתפרסם כאן בראשונה: סכום הכספים בתיקי ההשקעות של ועידת התביעות בבנקים השונים עולה כיום על 650 מיליון דולר.



חשוב להזכיר כי כספי ועידת התביעות אינם כספי ציבור רגילים - מדובר בכספם של יהודים שנרצחו בשואה, שהוועידה ירשה בשם העם היהודי כולו. "אנחנו שומרי הסף של כסף קדוש", אמר פעם בראיון מנכ"ל הוועידה, גדעון טיילור. "אלה כספים שצריך לחלק אותם בחרדת קודש", אומר הרב והח"כ מיכאל מלכיאור, שייצג את ישראל במגעיה עם הקליימס בתקופת ממשלות ברק ושרון. לפני כשנתיים, בטרם סיים את כהונתו בממשלה, נפרד מלכיאור ממועצת המנהלים של ועידת התביעות במלים קשות. "דרשתי יותר שקיפות, ואמרתי שיש בעיה עם זה שבגוף ציבורי יושבים גופים שמחלקים כסף לעצמם".



הקצבות לחברים



בעולם העסקנות היהודי נחשב מושב בדירקטוריון ועידת התביעות מבוקש ביותר. הוועידה נוסדה ב-1951 ביוזמת יו"ר הסוכנות היהודית אז, נחום גולדמן, שהרכיב את הדירקטוריון מ-23 הארגונים היהודיים שייצגו לדעתו את העם היהודי, ובהם הקונגרס היהודי העולמי, הג'וינט, אגודת ישראל והתנועה הרפורמית. חלק מהארגונים - למשל האגודה האנגלית-יהודית והתנועה האמריקאית הציונית - נהפכו במשך השנים להרבה פחות רלוונטיים, ובכל זאת שמרו על כיסאותיהם בדירקטוריון. מנגד נמנעה הצטרפותם של ארגונים יהודיים מרכזיים שנוסדו אחרי 1951, כמו איחוד הקהילות היהודיות של

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully