"יש הזדמנות לאיום תחרותי שישפר את כוח המיקוח של כל הלקוחות"

בחודשים האחרונים קשה להימלט משטף המבצעים של הבנקים; אחד מציע ביטוח חינם, שני מציע מענק של 1,500 שקל, שלישי מבטיח פטור מדמי ניהול. בכל פעם שלקוח נמרץ פונה לבנק שלו ומבקש לנטוש אותו לטובת בנק אחר, מתברר לפתע שגם לבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - יש מה להציע; פעם זה פטור מדמי ניהול לשנה, פעם ריביות מועדפות ומסגרות אשראי ללא ריבית, ואם מדובר בלקוח לא ממש אטרקטיווי, יזרקו לו עצם בדמות ארוחה זוגית במסעדה.



המפקח על הבנקים יואב להמן עוקב אחר התופעה והוא שבע רצון ממנה; אמנם הוא מתנגד למתן מתנות לא בנקאיות מהסוג שהעניק אגוד למצטרפים חדשים (מימון של פוליסת ביטוח חובה לרכב), ואולם לדבריו אין לו שום התנגדות למתנות כספיות ולהנחות בריביות ובעמלות. ייתכן שהמבצעים האחרונים הם תגובה ללחץ הציבורי ול"עליהום" על הבנקים, ושהגל הזה יחלוף בעוד זמן מה. להמן מודע לכך ובכוונתו לקבוע כללים שיפשטו את המעבר מבנק לבנק.



יש התעוררות של מעבר בין בנקים בעקבות המבצעים האחרונים של המזרחי, אוצר החייל ואגוד. אתה חש בה?



"אני חש במוטיווציה לעודד ולשמור על המומנטום ולקיים את התחרות, גם של רגולטורים, גם של בנקים וגם של הציבור הרחב. הבנקים נענים לאתגר הזה, מציעים תנאים משופרים ועושים מאמץ להעביר אליהם לקוחות. יש הזדמנות היום להפוך את הגורם הזה לאיום תחרותי שייטיב עם כל הלקוחות וישפר את כוח המיקוח של כל הלקוחות ולא רק של אלה שעוברים בפועל".



ממה נובעת ההתעוררות?



"היתה תחושה באיזה שהוא שלב שהבנקים הגדישו את הסאה, היה עיתוי לא מוצלח של התייקרויות וגם התעלמות מתגובות שלי שהמליצו שלא לנקוט במהלך".



אתה מתכוון להחלטת בנק הפועלים לייקר את עמלת השורה ל-1.28 שקלים. זה היה קו פרשת המים?



"ההחלטה של בנק הפועלים הפכה למעין דגל או סמל לכך שהנושא הזה מצריך טיפול. אבל אני חייב לומר שהטיפול שלנו התחיל הרבה קודם. את הוועדה הפנימית של הפיקוח הקמתי עוד באוגוסט 2003, ועבודתה השתלבה עם העיסוק של ועדת הכלכלה בנושא. הטיפול של ועדת הכלכלה העלה את הנושא במלוא חריפותו, משום ששם הודעתי לבנק הפועלים שכדאי לו להימנע מייקור עמלת השורה וביקשתי להמתין להחלטה שלנו, שבה הצעתי לאמץ מדיניות כוללת בטיפול בעמלות. הבנק לא חשב שהוא צריך להתחשב בלוחות הזמנים הללו".



כלומר, אם בנק הפועלים לא היה מייקר את עמלת השורה לא היינו רואים שטף של מבצעים לגיוס לקוחות והטבות שונות מצד הבנקים?



"התהליך היה קורה בכל מקרה, אבל ייקור עמלת השורה הקצין את התחושה שהבנקים לא קשובים לרחשי הלקוחות שביקשו להגביר את התחרות. עכשיו הכל הצטלב ונוצר מומנטום חזק מאוד. התשובה של הבנקים להמלצות של ועדה שהקמתי, בראשות מוטי פיין, ולכך שעמלת השורה נמצאת על הכוונת, היא להקדים תרופה למכה ולצאת בהצעות עסקיות טובות ללקוחות".



ייתכן שכל המבצעים האלה נועדו לקרר קצת את האווירה הציבורית וכשהגל הזה יחלוף נראה שוב מערכת לא תחרותית שגובה עמלות וריביות גבוהות?



"שום דבר לא מבטיח לנו שזה יימשך. אצלנו זה תמיד בגלים. עם זאת, הפיקוח מתייחס כיום יותר לטווח ארוך. אנחנו מנסים לבנות תשתית שתתקיים לאורך זמן. גיבשנו בשנים האחרונות כמה כללים להקלת המעבר מבנק לבנק".



אבל זה היה לפני כמה שנים, עושה רושם שקצת נרדמתם בעניין הזה



"לא נרדמנו, אנחנו לא יכולים לעבוד בו זמנית על כל כך הרבה דברים. אנחנו מגבשים בימים אלה חבילת צעדים נוספת שתיתן הקלות נוספות ותוזיל עוד יותר את עלויות המעבר. אנו מצדיקים התערבות פיקוחית בכמה מקרים: לפי הצעתנו, עמלות שעלולות להוות הפרעה ולייקר את תהליך המעבר, יהיו כפופות לפיקוח עד כדי ביטולן".



מתי זה ייכנס לתוקף?



"זו שאלה גדולה מאוד. גיבשנו מדיניות, ואחת ההמלצות היא שאם רוצים שנתייחס לנושא שיפסיקו להתייחס אלינו כעייצס גיבר (נותני עצות - ס.פ). אין לנו שום סמכות לפקח על המחירים, ועד היום פעלנו בצורה עקיפה. כשהיה משהו שנראה לא הגיוני באנו בדברים עם הבנק; אם הצלחנו לשכנעו מה טוב, ואם לא הצלחנו, פנינו למפקח על המחירים. הכנו הצעת חוק שאמורה להקנות לנו סמכות לפקח על עמלות הבנקים בכמה מקרים: למשל, נתערב כאשר הבנק גובה עמלות שאין כנגדן שירות ממשי או כאשר ייגבו שתי עמלות שונות על אותה פעולה.



"עמלות אלה מועדות לביטול. יש עמלות שמהוות חסם למעבר או לתחרות, ויש עמלות שלא יכולה להיות בהן תחרות כי הלקוח חייב לעשות את הפעולה בבנק ספציפי, למשל בירור יתרה, איחזור מסמך וכו'. על העמלות האלה נטיל פיקוח, וגם על עמלות בסיסיות על שירותים חיוניים. הצעת החוק שלנו קובעת גם כללי התערבות וסנקציות נגד בנקים שלא יקיימו את הנחיותינו, לרבות קנסות".



יש לך נתונים על היקפי המעבר בין בנקים בחודשים האחרונים?



"ציטטו מספרים במקומות שונים אבל הם שוליים יחסית. בנק שעושה את המבצע אומר שהוא גייס הרבה לקוחות והבנק השני אומר 'כן, כן'".



כלומר מדובר במהומה רבה על לא מאומה?



"הרעש הזה הוא לא על לא מאומה. זהו רעש חיובי מאוד. התחרות לא נמדדת רק במספר האנשים שעברו מבנק לבנק, אלא גם בשיפור מעמדו של לקוח שאומר לסניף שלו שיש מבצע בבנק אחר ושהוא שוקל לעבור לשם. בעקבות כך מעמדו יתחזק והוא יקבל הצעה משופרת מהסניף שלו. חשוב להעביר מסר ללקוחות שלא יירדמו ושיימצו את הזכויות שלהם. אני מציע לעשות שופינג, אם אתה רוצה לעבור ואם לא. אם לקוח לא פונה הוא לא יקבל. אם הוא יפנה לבנק שלו, הוא יגלה שהוא מקבל הטבות בקלות רבה מכפי שהוא שיער. זה עלול אפילו לתסכל אותו שהוא לא קיבל את זה קודם. כדאי שהלקוחות יפנו וינסו להתאים לעצמם מחירים".



מסתבר שמתנות הם גורם משיכה אפקטיווי במעבר בין בנקים. מדוע הפיקוח מגביל את שווי המתנה המקסימלי שהבנק יכול להעניק ללקוח ל-240 שקל?



"ההתנגדות של הפיקוח היא רק למתנות לא כספיות. אין לנו התנגדות לכל הטבה, הנחה ואפילו למתנה כספית. הדבר האחרון שאנחנו רוצים זה למנוע הטבות מלקוחות. הבעיה שהטבות כאלה מרוקנות מתוכן את הגילו