בג"ץ ראשון נגד איתן רוב: פורום CFO נערך להגשת עתירה בנוגע לפרשנות המרחיבה של חוק מס הבולים

בג"ץ ראשון נגד איתן רוב. פורום CFO נערך להגשת עתירה לבית המשפט העליון נגד מנהל אגף המסים המאוחד בנוגע לפרשנותו לגבי חוק מס הבולים.



נוגה קינן, יו"ר הפורום: על פי הפרוטוקולים של הכנסת הציגו נציגי אגף המכס ומע"מ לחברי ועדת המסים של הכנסת מצב בו שינוי החקיקה בנושא מס הבולים אינו מהותי, וזאת בשעה שמדובר במהפיכה בעקרונות החוק שמאפשרת גבייה רטרואקטיווית של מיליוני שקלים מכלל החברות במשק.



ח"כ אהוד רצאבי (שינוי), יו"ר ועדת המסים של הכנסת (ועדת משנה של ועדת הכספים של הכנסת - נ.כ) אמר כי אם האוצר מתכוון להרחיב את גביית מס הבולים מעבר למה שהיה מקובל עד לשינוי החקיקה בחודש יוני 2003, הרי מדובר בהטעייה של ועדת המסים של הכנסת. ההסברים שקיבלה הוועדה, לטענת רצאבי, היו כי תיקון החקיקה מתחייב מכיוון שבחוק הקודם לא נקבע לגבי מרבית המסמכים מי חייב בתשלומם ובכך נפגעת הגבייה.



רצאבי הוסיף כי בכוונתו להיפגש כבר בזמן הקרוב עם איתן רוב כדי להבהיר את ה"טעון בירור" בנושא.



"הרחבת בסיס מס הבולים על כל מסמך היא הטלת מס על כל מחזור המשק והיא בניגוד לדעת ועדת המסים ובניגוד מוחלט למהלכיו של שר האוצר להפחתת מסים כמהלך מעודד צמיחה. האוצר הודיע לי כי הוא מתנגד ליוזמת החוק שלי לבטל את מס בולים מאחר שבכוונתו לעשות את זה ממילא בצורה מדורגת החל מינואר 2005, בודאי שאין היגיון להרחיב את בסיס החיוב במס בולים", הוסיף רצאבי.



יצוין כי עד לחודש יוני 2003, עת עברה התוכנית הכלכלית הגדולה של שר האוצר בנימין נתניהו, הנוהג המקובל במשק היה כי מסמכים וחוזים המוגשים לשלטונות (כמו מסמכי מכרזים של ספקים עם המדינה, תביעות משפטיות וכד') מחוייבים בביול בשווי של 0.4% מהסכומים הנקובים במסמך. בתוכנית הכלכלית הגדולה הוכפף חוק זה לחוק גביית המסים על כל הסנקציות הקבועות בו, וכך נוצר מצב בו מי שאינו מבייל חוזה או מסמך במשק ומשלם את המס עליו יטופל על ידי מחלקות האכיפה והגבייה של אגף המכס ומע"מ.



באגף המכס ומע"מ נתנו לחוק פרשנות מרחיבה כך שכל חוזה במשק יהיה חייב בביול ובתשלום מס של 0.4% מערכו, לצורך אכיפת החוק הקצה איתן רוב מספר לא מבוטל של מבקרים שתפקידם להצטרף לכל ביקורת שנערכת בחברות ולבדוק את החוזים של החברה, לגבות ואף לקנוס את החברות אם לא ישלמו את המס הבולים הארכאי.



יצוין כי חוק מס הבולים חוקק לפני כ-120 שנה בימים בהם לא היתה קיימת מערכת מסים מפותחת. מטרת החוק היתה שהשלטונות הטורקים יוכלו לשים את ידם על עסקות שמתבצעות בישראל. הבריטים שנכנסו לארץ בתחילת המאה הקודמת לא ביטלו את החוק כדי לגבות מסים מהציבור המקומי.



ותיקי עולם המסים אומרים שהתפנית המשמעותית בחוק מס הבולים הייתה לאחר כניסתו של מנחם בגין לתפקיד ראש הממשלה והחלטתו להכפיף את חוקי מדינת ישראל לחוק העברי, מה שעיקר את חוק מס הבולים מתוקף. ותיקי עולם המס מספרים כי משנות השמונים, הנוהג המקובל היה כי רק המסמכים שמוגשים לשלטונות מבוילים, הרחבת החוק לכלל החוזים במשק מהווה למעשה מס חברות חדש שמעקר את הפחתת מס החברות עליה החליט שר האוצר מתוכן.