דויד פישר, מנכ"ל הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, אינו מקבל שכר מרקיע שחקים. ב-2003 הוא אמנם הרוויח יותר משאר מנהלי קרנות הקולנוע בארץ, אך עלות שכרו השנתית היתה 427 אלף שקלים - שפירושם כ-26 אלף שקלים ברוטו בחודש בחישוב גס. את המשכורת השנייה בגודלה בקרן קיבלה המזכירה ריקי זקס, שעלות שכרה היתה כ-185 אלף שקלים.
הסכומים האלה אולי אינם גדולים מאוד, אבל הבעיה היא שהם נלקחים מתקציב ציבורי שאינו גדול גם הוא. הקרן החדשה, המשקיעה בעיקר בסרטי תעודה, היא השלישית בגודלה בתעשיית הקולנוע בארץ, ובשנה שעברה היה תקציבה הכולל מעט פחות מ-10 מיליון שקלים. כ-6.6 מיליון שקלים היא קיבלה ממועצת הקולנוע - ומתוך תקציב זה, כמעט 20% הושקעו במשכורות ובהוצאות תפעוליות אחרות כמו תשלום שכר דירה. השנה, אם המשכורות וההוצאות של הקרן לא יירדו, המצב יהיה גרוע יותר: בעקבות הקיצוץ בתקציב ממועצת הקולנוע, הקרן תקבל לרשותה רק 5.4 מיליון שקלים. כך, משכורת המנכ"ל תהיה 8% מהתמיכה הציבורית.
נראה כי שכרו של פישר חורג מעט מהכללים שהוועדה בראשות יוסי ניצני קבעה לשכרם של מנהלי מוסדות תרבות. לפי הכללים, שאומצו על ידי שרת התרבות לימור לבנת מיולי 2003, שכרו של מנהל קרן קולנוע שתקציבה נמוך מ-10 מיליון שקלים לא יעלה על כ-21 אלף שקלים ברוטו בחודש. בוועדה הדגישו כי סכום זה כולל הוצאות רכב וטלפון סלולרי בהיקף של עד 2,000 שקלים. כאשר המנכ"ל משמש גם כמנהל אמנותי, כמו במקרה של פישר, אפשר להוסיף למשכורתו כ-20%.
עו"ד דוד מושביץ, יו"ר ההנהלה הציבורית של הקרן החדשה, הקובעת את שכר המנכ"ל, מסר בתגובה כי תקציב הקרן החדשה היה כ-10 מיליון שקלים ולכן לפי דו"ח ניצני, פישר יכול להרוויח מעט יותר מ-24 אלף שקלים. "הפער בין תקציב הקרן, שהיה 9.6 מיליון שקלים, ל-10 מיליון שדורשות התקנות הוא קטן, ולכן אנו רואים את עצמנו כקרן בהיקף של 10 מיליון שקלים", הוא אומר. לדבריו, "בימים הקרובים נדון בשכרו של המנכ"ל לפי דו"ח ניצני".
מה יקרה השנה?
תקציב הקולנוע הישראלי היה בשנה שעברה כ-60 מיליון שקלים. חלק הארי של התקציב, 85%, אמור לשמש לפי החוק להפקת סרטים, בעזרת חמש קרנות הקולנוע: קרן הקולנוע הישראלי, קרן יהושע רבינוביץ', הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, קרן מקור וקרן גשר. בשנה שעברה הועברו לקרנות כ-54 מיליון שקלים ליצירת סרטים מכל הז'אנרים - מקולנוע עלילתי, דרך קולנוע תיעודי ועד דרמות טלוויזיוניות וסרטי סטודנטים - וכן לשיווקם.
ואולם, בדיקת ההוצאות של כל אחת מהקרנות מגלה כי חלק גדול למדי מהתקציב שלהן מוקדש להוצאות תפעוליות: משכורות, שכר דירה, תשלומים לספקים ועוד. מועצת הקולנוע קבעה מדרגות מדויקות לסכום שמותר לכל קרן להוציא על הוצאות תפעוליות, וכל הקרנות עומדות בהן. קרן שתקציבה הכללי יותר מ-20 מיליון שקלים, למשל, יכולה להקדיש עד 11.5% מהם להוצאות תפעוליות; קרן המקבלת 10-5 מיליון שקלים יכולה להוציא עד 15%, וכן הלאה.
בשנת 2003 הוציאו כל הקרנות יחד כ-6 מיליון שקלים על תפעולן, מתוכם כ-2 מיליון שקלים על משכורות של חמשת המנכ"לים. הסכום הזה הוא 11% בלבד מהתקציב שקיבלו. ואולם, תקציב הקולנוע לשנת 2004 קוצץ דרסטית וכעת הוא פחות מ-40 מיליון שקלים. אם הקרנות לא יצמצמו את הוצאותיהן העצמיות, הן יכרסמו כ-15% מהתמיכה הציבורית. הנתונים הללו מחדדים את השאלה אם תעשיית קולנוע כה קטנה יכולה להרשות לעצמה הוצאות מינהליות כה גבוהות. בשביל מה זקוקים לכל כך הרבה מזכירים, כשאפשר להסתפק בשניים?, בשביל מה לשכור חמישה מבנים כשאפשר לשכור מבנה אחד?
"כשנכנסתי לתפקידי", אומר יו"ר מועצת הקולנוע, עו"ד אלי זהר, "הדבר הראשון שמשך את עיני היה הבזבוז שנגרם מכך שחמש הקרנות אינן יושבות במבנה אחד. רציתי לשנות את הדברים מהבסיס ואף לקבוע כי כל המנהלים יישבו תחת קורת גג אחת, וכל אחד יהיה עצמאי ויתרכז בז'אנר קולנועי מסוים. אבל אז הבנתי שזה לא הזמן למהפכה, אלא זמן לעשיית סרטים. גם היום, ארבע שנים אחרי, אני עדיין מאמין שזה לא הזמן לכך".
ואולם, בדיקת "הארץ" מעלה כי הזמן דווקא כשר לריסון ההוצאות של הקרנות, ואולי אף לאיחודן תחת קורת גג אחת.
13% מהתקציב למנכ"ל
לא רק בקרן החדשה ההוצאות היו גבוהות יחסית לתקציב בשנה שעברה, אלא גם בקרן מקור בניהולו של גדעון גנני. תקציב הקרן, המשקיעה בדרמות ובסרטי תעודה, היה 5.1 מיליון שקלים (מתוכם 4.6 מיליון שקלים מתקציב מועצת הקולנוע). מסכום זה הושקעו 830 אלף שקלים בהוצאות שוטפות (בהם 32 אלף שקלים לשכר דירה), ובנוסף 392 אלף שקלים בשכרו של גנני. עלות שכרה של עוזרת המנכ"ל, ניבה מנדלמליט, היתה 175 אלף שקלים.
גם גנני אינו מיליונר. בחישוב לא מדויק, הוא מרוויח מעט פחות מ-25 אלף שקלים ברוטו בחודש. אבל הבעיה היא שהשנה, בעקבות הקיצוץ הכללי בתקציב הקולנוע, תקציב קרן מקור יהיה 3 מיליון שקלים (אם לא יתקבלו תוספות כלשהן). אם שכרו לא יירד הוא יהיה כ-13% מהתמיכה של מועצת הקולנוע, ולפי כללי ועדת ניצני, כאמור, הוא צריך להרוויח לא יותר מכ-21 אלף שקלים ברוטו בחודש.
רו"ח יאיר רבינוביץ, יו"ר ההנהלה הציבורית של הקרן, מסר בתגובה: "צוות הקרן כולל רק את גדעון גנני ואת ניבה מנדלמליט, שעובדים ללא עזרה נוספת. במצב כזה אני חושב ששכר שניהם בהחלט ראוי. אלה עובדים נאמנים שמשקיעים שעות רבות מזמנם ושכרם אינו כולל שעות נוספות או דברים דומים. הם עושים עבודה נפלאה ויחסית למה שהם משקיעים, השכר הוא במסגרת הנורמות הציבוריות".
לשאלה אם אינו חושב ששכר של מנכ"ל חייב להיות תלוי בתקציב הגוף שהוא עומד בראשו, עונה רבינוביץ: "אין קשר בין שכר מנכ"ל לתקציב הגוף שהוא מנהל, ולהיפך. לעתים דווקא כשהתקציב גדול עובדים פחות, כי יש יותר עובדים בשכר. בקרן מקור הצוות מצומצם, יעיל ומתוגמל בצורה הגיונית".
גנני מסר כי עלות שכרו בשנת 2003, כפי שהיא מופיעה בנתוני "הארץ", אינה משקפת את שכרו האמיתי. "עלות שכרי השנתית היא 330 אלף שקלים, בברוטו
כסף ציבורי רב מדי בקרנות הקולנוע מופנה לתשלום משכורות והוצאות מינהליות; מועצת הקולנוע: זה לא הזמן להתייעל
גואל פינטו
31.8.2004 / 8:32
תקציב הקולנוע הישראלי היה בשנה שעברה כ-60 מיליון שקל; חלק הארי של התקציב, 85%, אמור לשמש לפי החוק להפקת סרטים, בעזרת חמש קרנות הקולנוע, אולם חלק גדול מהכסף מוקדש להוצאות תפעוליות; ב-2003 הוציאו כל הקרנות יחד כ-6 מיליון שקל על תפעולן