אל על: רבעון רביעי ברציפות של רווח; רבעון שיא בייצור מזומנים

חברות תעופה רבות לא יזכרו לטובה את הרבעון השני של השנה האחרונה, לאחר שעלייה חדה במחירי הדלק הסילוני העבירה לא מעטות מהן להפסד. על רקע הרעה זו, בולטות לטובה התוצאות הכספיות של אל על.



פחות מארבעה חודשים לפני שחברת כנפיים תקבל את השליטה בחברת התעופה הלאומית, ממשיכה אל על להציג גידול בהכנסותיה, לצמצם את הוצאותיה ולפרוע את התחיבויותיה לבנקים; זאת, למרות עלייה חדה במחירי הדלק הסילוני.



אל על סיימה את הרבעון השני של 2004 ברווח של 7 מיליון דולר לעומת הפסד של 29 מיליון דולר ברבעון השני של 2003. זהו הרבעון הרביעי ברציפות של רווח לאל על. בנטרול השפעת השינויים בשער החליפין של השקל כלפי הדולר על התחייבויותיה של החברה לפיצויי פיטורין, מחלות וחופשה נרשם ברבעון השני רווח נקי של 8.4 מיליון דולר. לעומת זאת, ברבעון המקביל ב-2003 נרשם הפסד של 9.4 מיליון דולר.



הכנסותיה של אל על גדלו ב-24% ברבעון השני של 2004 לעומת הרבעון המקביל ב-2003, והסתכמו ב-324 מיליון דולר. הכנסותיה של החברה מהטסת נוסעים גדלו ב-27.4% ברבעון השני של 2004 לעומת הרבעון המקביל ב-2003, והסתכמו ב-250 מיליון דולר.



הגורם המרכזי לגידול בהכנסות מהטסת נוסעים היה הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג. הגידול התבטא בצמיחה של 48% בתיירות הנכנסת ברבעון השני של 2004 לעומת הרבעון המקביל ב-2003, וכן בעלייה של 11% במספר הישראלים היוצאים.



גורם נוסף לגידול בהכנסות נובע ישירות מאיכות המוצר של אל על: נתח השוק של החברה בטיסות הסדירות ובטיסות השכר גדל ל-41.9% ברבעון השני של 2004 לעומת 41.2% בתקופה המקבילה. מנכ"ל אל על, עמוס שפירא, מייחס את העלייה בנתח השוק להגדלת תדירות הטיסות בקווים - כמו למשל הקווים לאיסטנבול, לאתונה ולציריך - וכן לייצוב לוח הטיסות באופן שמספר ביטולי הטיסות עקב תפוסה נמוכה ירד כמעט לאפס.



הגידול בתנועת הנוסעים ובנתח השוק של אל על איפשר לחברה לשמור על ירידה מינימלית של 0.5% בתפוסת הנוסעים במטוסיה של החברה ברבעון השני של 2004. זאת, למרות גידול של 26% בהיצע המושבים הזמינים.



הגורם השלישי לגידול בהכנסותיה של החברה מהטסת נוסעים היה גידול של 26% בהכנסה לנוסע לקילומטר (מדד זה משקלל את ההכנסה לנוסע על פי אורכו של קטע הטיסה). סמנכ"ל הכספים של אל על, ניסים מלכי, מסביר כי השיפור במדד זה נובע מעלייה גדולה בתנועת הנוסעים בקווים - כמו למשל הקווים למזרח הרחוק (228%), לניו יורק (19%) ולצפון אמריקה בנטרול ניו יורק (60%). הגידול בתנועת הנוסעים בקווים אלה בא לידי ביטוי בשיפור ברווחיות של הקו לצפון אמריקה ל-11.2% מההכנסות ברבעון השני של 2004, לעומת 4.1% מההכנסות ברבעון המקביל ב-2003.



פעילותה של החברה למזרח הרחוק הניבה רווח של 40 מיליון דולר - כלומר 17.8% מההכנסות. זאת, לעומת הפסד של 2 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2003 שבו סבלה החברה מהשפעות מגיפת הסארס.



הגידול בהכנסות הסתייע בהעלאת המחיר של כרטיסי הטיסה, אשר תרמה 11 מיליון דולר - כלומר 3.3% מההכנסות. מקור אחר לגידול בהכנסות החברה ברבעון השני של 2004 היה גידול של 14.3% בהכנסותיה מהטסת מטענים. מלכי אמר כי היקף המטענים שהוטס גדל ב-5% כשהחברה נהנתה מתמהיל מטענים שמצריך שירות ומניב רווח גדול יותר, אשר הגדיל את ההכנסה הממוצעת לטון וק"מ מוטס.



שפירא אמר כי המקורות לגידול בתנועת המטענים היו הביקוש הגובר להובלת מטענים למזרח הרחוק. לדבריו, הרגולציה הנוחה יחסית בתחום פעילות זה איפשרה לחברה להציע שירותי הטסת מטענים בין שנחאי ללוקסמבורג.



הרווח הגולמי של החברה גדל ב-73% ברבעון השני של 2004 לעומת הרבעון המקביל ב-2003. הרווח הגולמי הגיע ל-74.7 מיליון דולר, שהם 23% מהמחזור, לעומת 16% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2003.



בנטרול השפעת התיסוף בשער השקל על גובה ההתחייבויות של החברה לפיצויי פיטורין גדל הרווח הגולמי ב-38.7% ברבעון החולף לעומת הרבעון המקביל לו ב-2003, והסתכם ב-75.5 מיליון דולר; סכום זה הוא 23.3% מההכנסות, לעומת 20.8% מהמחזור ברבעון המקביל ב-2003.



השיפור ברווחיות הגולמית התרחש למרות הגידול הניכר במספר הנוסעים המשוקלל במרחק הטיסה ובגידול במשקל המטען המוטס. כמו כן, התרחש השיפור ברווחיות הגולמית על אף גידול של 17.8 מיליון דולר בהוצאות הדלק ברבעון השני של 2004 - כלומר גידול של 43% לעומת הרבעון המקביל ב-2003.



הגידול בעלות הדלק היה עלול להיות חד יותר, אלמלא חיסכון של 8.3 מיליון דולר שהושג כתוצאה מעסקות גידור של מחיר דלק סילוני. העלייה במחיר הדלק הסילוני נמשכה ברבעון השלישי של 2004, ומתחילתו ועד אתמול חלה עלייה נוספת של 25%. מלכי מציין כי 55% מצריכת הדלק הסילוני ברבעון השלישי של 2004 גודרה. דרך אחרת לקזז את השפעת העליה במחיר הדלק היא העלאת מחיר כרטיסי הטיסה ב-5% החל ב-1 בספטמבר ועלייה נוספת של 7% החל ב-1 בנובמבר 2004.



שפירא מסכים כי העלייה החדה במחיר הדלק הסילוני מאתגרת את יכולתה של החברה להציג שיפור בתוצאותיה גם ברבעונים הקרובים. שפירא מדגיש כי על אף שהחברה הכריזה על העלאת מחיר כרטיסי הטיסה, לא בטוח כי היא אכן תצליח לגבות מחיר זה לנוכח התחרות במחירים. מלכי מוסיף כי דרך נוספת להתמודד עם העלייה במחירי הדלק היא המשך תהליך ההתייעלות בחברה.



"חברות התעופה מתלוננות שמחירי הדלק גורמות להן להפסדים, אבל הסיבה לכך היא שבחברות כמו אייר קנדה, אליטליה, בריטיש איירוויס ולופטהנזה הוצאות השכר הן 34%-30% מהמחזור, בעוד באל על הוצאות השכר היו 23% מהמחזור", אומר שפירא.



הירידה בחלקן היחסי של הוצאות השכר מהמחזור נבעה מעזיבת 117 עובדים, וכן מגידול צנוע יחסית של 3% בשעות כח האדם בתקופה שבה חל גידול של 21% במספר קטעי הטיסה בטיסות הסדירות ובטיסות השכר. בנוסף, אל על נהנתה מחיסכון של 2.5 מיליון דולר בהוצאות השכר כתוצאה מהחוק לעידוד הצמיחה במשק.



לדברי שפירא, אל על תיהנה בעתיד מהחתימה על הסכמי שכר במאי 2004 שיאפשרו את המשך הירידה בחלקן