ביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין הרעה בתנאי העסקה. ביה"ד קבע כי התובע היה חייב להתריע בפני מעסיקו על כוונתו להתפטר ולאפשר למעסיק לתקן הרעה זו.
התובע, שעבד כסוכן מכירות בחברה העוסקת ביבוא, שיווק והפצה של שואבי אבק, הגיש לביה"ד תביעה על סך 550 אלף שקל, שכללה דרישה לפיצויי פיטורים, תשלום הפרשי שכר בגין עמלות שונות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, ודמי הודעה מוקדמת.
הנתבעת טוענות כי הנתבע היה עצמאי וכי לא התקיימו ביניהן יחסי עובד מעביד. עוד טענה הנתבעת כי גם אם ייקבע כי נתקיימו יחסי עובד ומעביד, אין התובע זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, מכיוון שעזב את העבודה ביוזמתו.
ביה"ד קבע כי בין התובע לחברה התקיימו יחסי עובד מעביד. התובע היה חייב לבצע את עבודתו באופן אישי והוא לא היה רשאי להעבירה לאחר או להעסיק סוכנים באופן עצמאי. התובע היה כפוף למנהלי החברה וקיבל מהם הוראות, החברה הגדירה את יעדי המכירה, החליטה באשר לקידומו של התובע לראש צוות ואף באשר הדחתו בפועל מתפקידו זה.
התובע טען כי עזב את העבודה בעקבות הרעה בתנאי עבודתו, שבאה לידי ביטוי בשינוי לרעה של תפקידו ובגובה שכרו. ביה"ד מציין כי על מנת שהתפטרות עובד תזכה אותו בפיצויי פיטורים בדין מפוטר, עליה לעמוד בשני תנאים - האחד, על ההתפטרות להיות בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה; השני, על העובד להעמיד את מעבידו על כוונתו להתפטר בשל ההרעה בתנאים ולאפשר לו לתקן את המצב.
ביה"ד קובע כי חובה זו נובעת לא רק מכוונת החוק אלא אף מחובת תום לב המוטלת על הצדדים ליחסי עבודה. במקרה הנדון, אכן חלה הרעה משמעותית בתנאי העסקתו של התובע, אך הוא לא הודיע לנתבעת על כוונתו להתפטר בעקבות השינויים בתנאי עבודתו, ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.
ביה"ד קבע כי על החברה לשלם לתובע סך של כ-17 אלף שקל בגין פדיון ימי חופשה, דמי הבראה ויתרת עמלות מכירותיו האישיות. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום סיום העבודה באוגוסט 1996 ועד למועד התשלום בפועל.
ביה"ד לעבודה: עובד המתפטר בשל הרעה בתנאי עבודתו אינו זכאי לפיצויים אם לא התריע בפני מעסיקו על כוונתו
עינב בן יהודה
2.9.2004 / 12:16