גם בארה"ב: רשות ני"ע האמריקאית עורכת רפורמות בקרנות הנאמנות; 80% ממנהליהן יוחלפו

בדומה ל"רפורמת בכר" המתגבשת בשוק ההון ובמערכת הבנקאות בישראל, עוסקת בחודשים האחרונים רשות ני"ע האמריקאית (SEC) ברפורמות בתקנות הנוגעות לניהול ולהפצה של קרנות נאמנות. הצורך ברפורמות עלה עקב שערוריות שהתגלו בתחום בשנים האחרונות.



חברי ה-SEC החליטו ב-18 באוגוסט לאסור על קרנות הנאמנות לשלם לברוקרים שמוכרים קרנות עמלות עבור הפצת מניותיהן אשר משולמות מנכסי הקרנות עצמן או באמצעות הפניית עסקות ברוקראז'. כמו כן, החליטה ה-SEC כי על מנהלי הקרנות לפרסם את אחזקותיהם בקרן - ובקרנות נוספות אם יש כאלה - ואת הרכב שכרם.



בפברואר החליטה ה-SEC כי על מנהלי הקרנות לפרסם את מבנה מערכת התשלומים, התגמולים והעמלות של הקרנות, והחלטה זו נכנסה לתוקף כבר במאי. החלטה נוספת שהתקבלה ברשות במאי מחייבת חברות המנהלות קרנות לוודא כי עובדים בעלי נגישות למידע רגיש יפרסמו כל עסקה אישית בקרנות אותן הם מנהלים.



עוד הוחלט, כי לפחות 75% ממנהלי הקרן יידרשו להיות בלתי תלויים, וכי גם יו"ר הקרן יידרש להיות בלתי תלוי. החלטה זו, שהתקבלה ביוני ותיכנס לתוקפה בינואר 2006, תביא להחלפת היו"ר בכ-80% מהקרנות בארה"ב.



ה-SEC העלתה הצעות נוספות לתקנות שיפקחו על הקרנות, אשר חלקן עדיין נדונות. אחת ההצעות היא ניכוי עלויות ההפצה ישירות מהמשקיעים ולא מנכסי הקרן. לטענת ה-SEC, שיטת תשלום זו היא בעלת שקיפות גדולה יותר, ובנוסף מונעת תשלומים ממושכים על הפצה מצד משקיעים קיימים.



הצעות נוספות הקשורות למניעת פעילות של תזמון שוק ומסחר מאוחר ביחידות ההשתתפות של הקרנות עדיין לא התקבלו. הצעות אלה כללו החלת דמי מימוש בסך 2% על יחידות שיימכרו תוך חמישה ימים מיום הרכישה, וקביעת השעה ארבע אחר הצהריים לפי שעון מזרח ארה"ב כשעה המאוחרת ביותר להגשת עסקות לאישור על ידי הקרנות.



לפי הנוהגים המקובלים היום בארה"ב, יועצים בקרנות בוחרים ברוקר שיוציא אל הפועל עסקות, ולרוב משתמשים בעמלות מעסקות אלה על מנת לתגמל את הברוקר. לברוקרים אלה יש השפעה רבה על הקרנות מכיוון שערוצי ההפצה של ניירות ערך אלה מאוד מוגבלים והקרנות מתחרות על מקום בהם. כוח זה מקנה לברוקרים את האפשרות לדרוש תשלום נוסף מיועצי הקרנות, כאשר לרוב מתבצע התשלום מנכסי הקרנות או באמצעות הפניה של עסקי ברוקראז' - directed brokerage.



יועצי הקרנות משתמשים בעמלות ברוקרים למימון ההפצה ולהגדלת הכנסותיהם; הברוקרים דורשים תשלום גדול יותר על סמך הגדלת ההכנסות. יוצא מכך שהקרנות מוציאות סכומים הולכים וגדלים על מימון הפצת המניות.



החוק הקיים בארה"ב אוסר על קרן לשמש כמפיצה של ניירות ערך אותם היא עצמה מנפיקה, אלא באמצעות חתמים. החוק מתיר לקרנות להשתמש בנכסיהן לתשלום עלויות הפצה - כמובן, באופן שקוף למשקיעים ולמנהלי הקרנות, ובאישורם. חוק נוסף אוסר על מכירת יחידות השתתפות שמחיר העסקה שלהן מופרז. קיים גם איסור על ברוקרים להתנות מכירת קרנות בקבלת עמלות הפצה.



ליועצי קרנות - המתוגמלים לרוב לפי אחוז מסויים מגודל הקרן - יש אינטרס ברור להשתמש בכספים מהקרן על מנת להגדילה, ולהגדיל בעקבות זה את שכרם. לכן, במקום להתבסס על איכות ומחיר, מתבססים למעשה שיקולי היועצים על רשימות תפוצה. בנוסף, על הברוקרים לא מוטלת חובת שקיפות, ולכן המשקיעים לרוב לא יכולים לדעת שהברוקר מקבל תגמול על קידומה של קרן מסויימת.



התקנות החדשות ייכנסו לתוקף בין נובמבר 2004 לבין פברואר 2005, אך מכיוון שרובן היו צפויות מראש, חברות רבות כבר החלו להתכונן לקראתן: כמה מהן הפסיקו להעביר עסקות ברוקראז' כתגמול על הפצת מניות בקרנות ואחרות החלו לפרסם את הסכמי התגמולים שלהן עם הברוקרים. עם זאת, רק כאשר ייכנסו התקנות לתוקפן ניתן יהיה לגלות מה השפעתן, ולבדוק אם הן מצליחות לצמצם את היקף העמלות שמקבלים הברוקרים מהקרנות. במיוחד תהיה אפשרות לבדוק אם התקנות יצליחו לצמצם את ניגודי העניינים הרבים במגזר.