החוק שסידר לרואי החשבון שכר טרחה נוסף של 50 מיליון דולר

מחקר חדש שערך פורום מנהלי הכספים הבינלאומי העלה ממצא מדהים: שכ"ט הכולל של החברות שנסחרות בבורסות בארה"ב לרואי החשבון בשל הטמעת חוק סרביינס-אוקסלי (Sarbanes-Oxley) יהיה גבוה בכ-62% מהתחזיות הקודמות. בערכים כספיים מדובר בשכ"ט של 2.4 מיליארד דולר - סכום עתק.



מהו אותו חוק ולמה הוא מכניס כל כך הרבה כסף לפירמות רואי החשבון. החוק חוקק בשנת 2002 ונקרא על שם שני הסנטורים שחוקקו אותו, פאול סרביינס ומייקל אוקסלי כחלק מחשבון הנפש הכולל שעשה שוק ההון ומקצוע ראיית החשבון העולמי לאחר קריסת חברות הענק: אנרון וורלדקום.



החוק קובע שורה של תהליכים שעל החברות שכפופות לחוקי רשות ניירות ערך בארה"ב, לבצע בתחום הבקרה הפנימית כדי לצמצם למינימום אפשרות לבצע הונאות חשבונאיות ובאמצעות כך להונות את המשקיעים ואת בעלי המניות.



הסעיף שאחראי לכל הסערה סביב החוק בארה"ב הוא סעיף 404 שמטיל אחריות פלילית על מנהלי החברות בכל הנוגע לביקורת הפנימית בפירמות שהם מנהלים. הסעיף קובע כי במידה ויתברר שבחברה מסויימת הייתה הונאה חשבונאית שלא התגלתה על ידי מערך הביקורת הפנימית בארגון ושמערך הביקורת לקה בחסר, תוטל על מנהלי אותה חברה אחריות פלילית.



בחודשים האחרונים החלו פירמות רואי החשבון הגדולות בישראל להיערך במרץ לקראת הטמעה של חוק הסרביינס אוקסלי בחברות הישראליות שנסחרות בארה"ב. מטבע הדברים מדובר בשכר טרחה משמעותי גם עבור הפירמות הישראליות.



רו"ח יצחק פורר, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון קוסט פורר את גבאי E&Y מעריך ששכר הטרחה שיזרום לכיסם של רואי החשבון הישראלים בשנה הקרובה כתוצאה מהטמעת החוק בחברות נע בין 50-30 מיליון דולר. למעלה מ-10% משכר הטרחה הכולל של ענף ראיית החשבון בישראל.



על פי המחקר של פורום מנהלי הכספים הבינלאומי כמו גם על פי הערכות שונות בקרב בכירי רואי החשבון בישראל, חברות כמו טבע, צ'ק פוינט, כי"ל וקומברס יאלצו לשלם לרואי החשבון שכר טרחה חד פעמי נוסף של כ-3 מיליון דולר עבור הטמעת מערכת הביקורת הנדרשת על פי חוק הסרביינס אוקסלי.



ואם בכך לא די אזי בשנים לבוא לאחר ההטמעה, התחזוק השנתי של המערך יעלה להן בשכ"ט נוסף של מאות אלפי דולרים. עיקר הפירמות שיהנו מתוספת שכר הטרחה הזו יהיו על פי ההערכות בענף: קוסט פורר את גבאי, זיו האפט BDO, דלויט בריטמן אלמגור וסומך חייקין שהם למעשה ארבע משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל ומשמשים רואי החשבון של הרוב המכריע של החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב.



רואי החשבון דן הלפרן וישראל נקל, שותפים בפירמה דלויט בריטמן אלמגור ואחראים על ניהול הסיכונים וחברות ACC בפירמה מסבירים: החוק החדש מחייב מעורבות מלאה של מנהלי החברות בתחום הבקרה הפנימית בארגון שלהם, מדובר בעבודה סיזיפית ומקיפה שתחזור על עצמה מידיי שנה. הסרביינס אוקסלי קובע כי על החברות לתעד את כל תהליכי הביקורת הפנימית בארגון ולדאוג לחומות סיניות פנים ארגוניות בהתאם לאופי הפירמה.



המשמעות היא שבראש ובראשונה, אומרים הלפרן ונקל, יש לזהות את סוג הארגון ולאפיין אותו. אם מדובר בחברה מוטת עובדים כמו בחברות היי-טק עיקר ההוצאה הארגונית היא על משכורות ולכן כאן יש לשים את הדגש כשבאים להטמיע מערך בקרה פנימית. בחברה שכזו, יהיה צורך לקבוע נהלי עבודה לגורם שמדווח על שעות העבודה של העובדים, לזה שמאשר את דו"ח השעות, למי שמכין את המשכורות ולאדם שמעביר את ההוראה לשלם את המשכורת לעובדים.



לאחר שמקימים את מערך נהלי העבודה יש לדאוג להפרדה מלאה בין כל אחד מהשלבים כך שבמידה ומתגלה תקלה ניתן יהיה לאתר אותה השלב הבא של התהליך. לאחר מכן, יש להקים מערך ביקורת פנימית שתבקר את כל ההליך כדי לצמצם את האפשרות שתקלות לא יאותרו. בסיומו של התהליך עומד רואה החשבון אשר תפקידו לבצע ביקורת לכל הליך הבקרה הפנימית וזאת בנוסף לביקורת החשבונות הרגילה המוטלת על כתפיו.



באמצעות תהליך זה העריך המחוקק האמריקאי שימנע או לפחות יצמצם למינימום מצב של הונאות חשבונאיות שמתפתחות לממדי ענק עד כדי שמביאות בסופו של דבר לקריסה של חברות.



למרות דרישת החוק, אומרים הלפרן ונקל, בארה"ב התגלה מצב מעניין בו גם חברות שלא מחויבות ליישם את החוק החלו לנקוט צעדים לקבל על עצמם את עולו. "מאמרים מקצועיים ומחקרים שונים מצביעים על תופעה בה משקיעים מוסדיים בארה"ב מוכנים לשלם פרמיה נוספת על השקעתם בחברה מסוימת אם היא יישמה את הסרביינס אוקסלי, הם מתייחסים לזה כמו לדירוג אג"ח על ידי חברת דירוג. זה משפר את היכולת של המשקיעים לצמצם את הסיכונים בהשקעות וכפועל יוצא מגדיל את אפשרויות גיוסי הכספים של החברות, לכן גם חברות שלא חייבות ליישם את הסרביינס אוקסלי, כמו חברות ישראליות שאינן נסחרות בארה"ב אך פועלות שם, מעדיפות ליישם אותו בהתנדבות".



הלפרן ונקל מוסיפים, שלמרות שחוק זה עדיין לא חלחל לארץ הקודש כבר יש סממנים ראשונים לאימוץ חלקים ממנו ברשות ניירות ערך ובפיקוח על הבנקים ומכאן לדעתם קצרה הדרך עד שחלקים נוספים מהחוק יאומצו על ידי הרגולטורים הישראלים.



"אנחנו מעריכים שהחברות הגדולות במשק, יבחרו בשלבים מאוחרים יותר להתנדב ליישם את הסרביינס אוקסלי במלואו וזה כחלק מתהליך של התקרבות הכלכלה הישראלית לעולמית", אומרים השניים ומוסיפים, "החברות הישראליות הגדולות זיהו כבר את הפוטנציאל הגלום בכספי המשקיעים המוסדיים האמריקאים ולכן להערכתנו יפעלו החברות החזקות במשק ליישם



את החוק גם בהתנדבות". במידה וזה יקרה צפויים כמובן משרדי ראיית החשבון בארץ לגזור מכך קופון נוסף.