הוראת המפקח על הבנקים, יואב להמן, האוסרת עליהם לאפשר ללקוחותיהם לחרוג ממסגרות האשראי שהוקצו להם, עלולה לגרום לבנקים להפסדים של כחצי מיליארד שקל.
אחת הדרכים להתמודדות עם החריגות היא הרחבת מסגרת האשראי, כך שתקיף גם את החריגות הקיימות. הרחבת המסגרת כרוכה בירידה בהכנסות המימון של הבנקים, שכן הריבית על אשראי בחריגה גבוהה בכ-3.3% מהריבית על אשראי שלא בחריגה.
על פי נתוני בנק ישראל, בסוף יוני 2003 הגיע היקף חריגות האשראי מהמסגרות בכל המערכת הבנקאית לכ-16.5 מיליארד שקל. ירידת הריבית הנגבית על סכום זה ב-3.3% תביא לירידה של 545 מיליון שקל בשנה בהכנסות הבנקים.
בפני הלקוחות עומדות דרכים נוספות לפיתרון בעיית החריגה, כגון נטילת אשראי מחברות כרטיסי האשראי ושימוש מורחב בתוכניות הקרדיט, אך רובן ככולן יביאו לידי אובדן נתח שוק של הבנק לטובת מתחרים, בנקאיים ולא-בנקאיים.
במקרה הזה מצבם של בנק הפועלים ובנק לאומי טוב יותר, שכן בבעלותם חברות כרטיסי אשראי מהגדולות בשוק - ישראכרט ולאומי קארד.
האיסור על חריגה ממסגרת האשראי עשוי לגרום לבנקים הפסד הכנסות של כחצי מיליארד שקל
נתן ליפסון
6.9.2004 / 20:50