היועץ המשפטי הצטרף לערעור הגופים המוסדיים בתביעה הייצוגית נגד אלסינט

מאת בן-ציון ציטרין

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אליקים רובינשטיין, הודיע אתמול על התייצבותו לצד הגופים המוסדיים שהגישו תביעה ייצוגית נגד אלסינט. מדובר בהתייצבות בערעור בביה"מש העליון, לאחר שהבקשה לתביעה הייצוגית נדחתה בביהמ"ש המחוזי בחיפה.

זו התפתחות משמעותית בפרשת אלסינט, המזוהה עם איש העסקים מוטי זיסר, והיא חשובה בשל עמדת רשות ניירות ערך והיועץ המשפטי בעניין.

המדובר בתביעה של גופים מוסדיים מובילים בשוק ההון הישראלי, ובהם קופות הגמל של בנק הפועלים, חברות ניהול הקרנות של אי.בי.אי ואייפקס, חברת גמול סהר, וכן בעלי מניות פרטיים רבים של אלסינט.

התביעה הוגשה באמצעות עו"ד נירה להב כנגד זיסר, אירופה ישראל וחברות פרטיות בבעלות זיסר; וכן נגד אלרון, אלביט הדמיה ואלסינט; נגד דירקטורים מכהנים ודירקטורים לשעבר באלרון - ובהם עוזיה גליל, עמנואל גיל, דב תדמור, ד"ר מיכה אנגל, יגאל ברוכי, ד"ר יורם טורבוביץ, דורון בירגר, ד"ר משה מני; וכן נגד האנשים שהתמנו על ידי זיסר כדירקטורים - ובהם עמוס פיקל ממלונות ים סוף, עו"ד רמי גורן, שלום זינגר ושוקי פורר.

התביעה נוגעת בעיקרה לחילופי השליטה באלסינט, שנגרמו מכך שאלרון מכרה לאירופה ישראל - אשר בשליטת זיסר - את אחזקותיה באלביט הדמיה ששלטה באלסינט, ובדרך זו הקנתה לזיסר את השליטה העקיפה באלסינט. לאחר המכירה ביטלה אלביט הדמיה הצעת רכש למניות אלסינט, שאותה התחייבה לבצע במחיר של 14 דולר למניה.

מעט לאחר מכן, מכר זיסר לאלסינט ב-42 מיליון דולר נכס מקרקעין במרינה בהרצליה, שעלותו לזיסר היתה כ-10 מיליון דולר, ואירופה ישראל מכרה לאלסינט חברה הולנדית אשר לה אחזקות מלונאיות תמורת תשלום במזומן בסך כ-64 מיליון דולר, וכן נטילת התחייבויות הקשורות לפעילות זו בסך כולל (נטו, לאחר הפחתת נכסים כספיים בסך של כ-10 מיליון דולר המועברים ביחד עם הפעילות) של כ-90 מיליון דולר נוספים. במועד המכירה היה לחברה ההולנדית הון עצמי שלילי של 46 מיליון דולר.

בתביעה התבקש בית המשפט לאכוף על אלביט הדמיה לבצע את הצעת הרכש, שלה התחייבה, במחיר של 14 דולר למניה. לחלופין, התבקש בית המשפט לצוות על רכישת מניות המיעוט באלסינט. אלרון והדירקטורים בה ובאלביט הדמיה נתבעו על שאיפשרו לזיסר להשתלט על החברה. כיום, עם בעל השליטה החדש, נסחרות מניות אלסינט במחיר של 4.14 דולרים למניה.

התובעים ביקשו מבית המשפט המחוזי בחיפה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית בשם כל בעלי מניות אלסינט. הנתבעים טענו כי מכיוון שמניות אלסינט נסחרות בבורסה בניו יורק לא ניתן לברר את התביעה כתובענה ייצוגית בישראל. נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס, קיבל את טענתם ודחה על הסף את הבקשה לאפשר את התביעה כתובענה ייצוגית. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

רשות ניירות ערך, שכבר בשלב מוקדם החליטה לאשר את מימון תביעת התובעים על ידיה כתובענה ייצוגית בשל חשיבותה הציבורית, פנתה ליועץ המשפטי וביקשה כי יתייצב ויגיש עמדה בהליך המתנהל בבית המשפט העליון.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע על כוונתו להתערב בהליך, וב-8 במאי 2001 הוגשה עמדתו. בעמדתו מצטרף היועץ המשפטי לטענות הגופים המוסדיים כי החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה לדחות את הבקשה היא מוטעית ויש לבטלה.

עמדת היועץ המשפטי היא שיש לקבל את הערעור ולברר את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית. לפי עמדה זו, מוטעים הנימוקים שנתן בית המשפט בחיפה לדחיית הבקשה לאישור התביעה כייצוגית על הסף.

על פי חוק ניירות ערך, ניתן להגיש תביעה ייצוגית גם בשמו של מחזיק בנייר ערך שאינו נסחר בבורסה בישראל (ללא כל קשר לשאלה אם הוא נסחר בבורסה בחו"ל או שאינו נסחר בבורסה כלשהי, וכן ללא כל קשר למקום רכישתו או הצעתו, גם אם לא הוצע לציבור כלל). כלל זה מייתר את הצורך לדון בשאלת מועד תחילתו של הסדר התביעה הייצוגית בחוק החברות.

עם זאת, עמדת היועץ המשפטי היא שהסדר התביעות הייצוגיות בחוק החברות החליף את הפרק המקביל בחוק ניירות ערך, ויש לו תחולה רטרואקטיווית, לפחות מיום תחילתו של ההסדר הזה בחוק ניירות ערך.

היועץ המשפטי סבור שהטענות שעוררו הנתבעים באשר למרכיבים הזרים של התביעה הנדונה (העובדה שחלק מהתובעים אינם תושבי ישראל, ושחלק מהתובעים רכש את המניות בבורסה בארה"ב) וכן העובדה שמדובר בתביעה ייצוגית - מעוררות שאלות לגבי קיום דיון בישראל בתביעה הנוכחית כבתביעה ייצוגית.

"...אנחנו סבורים כי מקום המסחר במניותיו של תאגיד ישראלי אינו קובע בהכרח לעניין האפשרות לנהל נגדו הליך ייצוגי בישראל, ועל כן מוטעית קביעת בית המשפט קמא, כי ככלל הסדר התביעה הייצוגית בחוק ניירות ערך אינו חל על תביעות נגד תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בחו'ל", מציין היועץ המשפטי בנייר העמדה.

בהמשך הדברים מציג היועץ המשפטי, מבלי לנקוט עמדה, נושאים שונים שיש לבחון כדי לברר אם ומתי רצוי לאפשר לתובע ייצוגי בישראל לייצג גם תובעים זרים שאינם תושבי ישראל.

עד עתה, שנה וחצי לאחר הגשת התביעה, עדיין לא החל בירור התביעה לגופה והנתבעים כלל לא הגישו כתבי הגנה. אפשר שעכשיו בזכות הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה יתקרב המועד שבו תתחיל התביעה להתברר.