צימצום האוברדרפט - שאלות ותשובות

הוראה חדשה של המפקח על הבנקים, יואב להמן, שמה קץ לחריגות ממסגרת האשראי בחשבונות העו"ש בבנקים. להמן הורה אתמול לבנקים שלא לאפשר יותר ללקוחות לחרוג ממסגרות האשראי או לחילופין שלא לאפשר משיכת כספים שתעביר את החשבון למשיכת יתר ללא מסגרת אשראי.

מהי מסגרת אשראי ומה עושים עכשיו? תשובות לשאלות החשובות.

לכל לקוח נקבעת מסגרת אשראי, כלומר, יתרת חובה בחשבונו שאליה הוא יכול להגיע. מסגרת האשראי נקבעת בדרך כלל לפי משכורתו של הלקוח. כך למשל מי שמרוויח 10,000 שקל נטו, יקבל מסגרת של 10,000 שקל; מסגרת זו נקראת מסגרת עו"ש משכורת, ומי שיש לו מסגרת כזו, משלם על הסכום שבו הוא במינוס ריבית שנעה בין 10%-7%.

מובן שלקוח יכול לבקש מהבנק לקבל מסגרת גדולה יותר מהמשכורת; מסגרת כזו תחייב אותו בדרך כלל בריבית מעט גבוהה יותר על המינוס וכן בתשלום של 10 שקלים דמי ניהול בחודש.

כאשר לקוח נמצא במינוס שהוא מעבר למסגרת האשראי שנקבעה לו - זוהי חריגה. במקרה כזה הבנק גובה מהלקוחות ריביות הרבה יותר גבוהות המגיעות גם ל-20%, אך מגיעות בממוצע לכ-14%. אגב, הריבית הגבוהה נגבית רק על החריגה ולא על כל המינוס. כך למשל למי שיש מסגרת של 10,000 שקל ומינוס של 12 אלף שקל - הוא ישלם על 10,000 השקלים הראשונים ריבית של אוברדרפט רגיל (כלומר, 10%-7%) ועל 2,000 השקלים הנותרים הוא ישלם את הריבית החריגה של 14%.

הבנקים נדרשים לקבוע לכל לקוח מסגרת אשראי שתתבסס על צרכיו ותאושר בכתב על ידי גורמים רשמיים בבנק. מעכשיו תדע בדיוק מהי המסגרת שלך ומהי החריגה שלך. בתוך שנה מהיום שבו ההוראה תיכנס לתוקפה (עדיין לא ידוע מתי) תהיה חייב לסגור את החריגה. תוכל לעשות זאת באמצעות לקיחת הלוואה מהבנק לצורך סגירת החריגה או פשוט על ידי קיצוץ בהוצאותיך כדי שהמינוס יתכווץ אל תוך המסגרת.

כאשר הבנק יפנה אליך כדי להסדיר בפעם הראשונה את החריגה, ייתכן שהוא פשוט יחליט להגדיל לך את המסגרת, וכך לא תהיה בחריגה. למשל, אם המסגרת היא 10,000 שקל, ואתה תמיד נמצא במינוס של 12 אלף שקל, והבנק סבור שאתה יכול לעמוד בזה, הוא יוכל לאשר לך מסגרת כזו, ואז לא תהיה בחריגה.

מעבר לזה, הבנקים יוכלו לתת ללקוחות הסכמה מראש לחריגה מהמסגרת. חריגה זו תוגדר מראש וגם תיקבע לה ריבית שעליה יסכימו מראש הבנק והלקוח. הבנק גם יוכל להעמיד ללקוחות מסגרת אשראי חד-צדדית, אבל יהיה חייב ליידע את הלקוח על כך; על מסגרת זו הבנק לא יוכל לחייב את הלקוח בעמלה ולא יוכל לגבות עליה ריבית חריגה. כלומר, הבנק לא יוכל להרוויח מכך שייתן ללקוח מסוים חריגה זמנית, ולכן יהיה לו אינטרס לזרז את הלקוח להחזיר את החוב.

במקרים שבהם הבנק לא היה יכול למנוע מראש את החריגה, הבנק יודיע ללקוח שעליו לפעול באופן מיידי לביטול החריגה. במקרה זה, אגב, הבנק יוכל לגבות מהלקוח ריביות חריגות ועמלות טיפול מיוחדות.

עם זאת כדי שהבנקים לא יעודדו פעילות כזו, הבנק לא יוכל להכיר ברווח עד שהלקוח ישלם את הריבית ויסגור את החריגה.

בעיית האוברדרפט היא מכה לאומית. מנתונים שפירסם בנק ישראל לפני כשנה עולה כי כלל הציבור נמצא במינוס של כ-42 מיליארד שקל - כ-16.5 מיליארד שקל מתוכם הם חריגות ממסגרות מאושרות.

בבנק ישראל סבורים כי פעילות זו אינה בריאה - לא ללקוחות ולא לבנקים, ולכן מחייבים אותם להסדיר את פעילות האוברדרפט מול הלקוחות פעם אחת ולתמיד.

בגדול, הלקוחות. נכון שיהיה קצת קשה ללמוד לחיות בתוך מסגרות, אבל הריביות שנשלם יהיו יותר נמוכות, וזה יחייב את ציבור הלקוחות להפעיל שיקולים כלכליים נבונים יותר. במדינות רבות בעולם אין אפשרות להיות במינוס, ואם יש צורך בכסף, פשוט לוקחים הלוואה.