פרש פוינט שמים סוף לעידן החלב החמוץ: הסטארט אפ הישראלי פיתח מדבקות המאפשרות לדעת מתי מזון אינו ראוי למאכל

כאשר לוי ואסוס ראו את הטכנולוגיה, הם החליטו לסייע לפרופסורים למסחר אותה, וייסדו את פרש-פוינט. על התהליכים הכימיים בגבישים האורגניים וכן על הפעלת המדבקות באמצעות קרינה אולטרה סגולה נרשמו פטנטים. "אפשר להתאים את הדיו למוצרים שונים לפי פרק הזמן בו הם מתקלקלים", מסביר לוי, "לא רק מוצרי מזון זקוקים לקירור - גם תרופות ומנות דם יכולות להסתייע בטכנולוגיה הזו".



הדבר החשוב ליצרן המזון, מסביר לוי, הוא שהמדבקות יהיו אחידות בתגובה שלהן אם בודקים אותן על שני מוצרים נפרדים זהים - שלא יווצר מצב בו מדבקה אחת על קרטון חלב תדהה תוך שבוע, והשנייה תוך יומיים. "מאחר שכל התהליכים הכימיים קורים בתוך הגביש, שהוא יציב, התוצאה תהיה זהה שוב ושוב".



המוצר בנוי כך שלאחר הפעלתו הראשונית לא ניתן יהיה להפעילו מחדש באמצעות קרינה אולטרה סגולה. "בשלב מסוים יהיה אפשר לשלב את המדבקה כחלק אינטגרלי מאריזת המוצר, ולאו דווקא כמדבקה שמודבקת עליו", מסביר לוי.



בשוק מסתבר, יש עוד מתחרים, בעיקר אמריקאים - אלא שהפטנט שלהם הוא אחר. כמה חברות מייצרות מדבקות דומות, אך שם חייבות המדבקות להיות מיוצרות בהקפאה ולהישמר בהקפאה עד ההדבקה על המוצר, בניגוד למדבקות של פרש פוינט. זאת, משום שלמוצר של המתחרים אין "מנגנון הפעלה". המדבקות האמריקאיות מתחילות לעבוד מרגע הייצור, ולכן חייבים לשמור אותן בהקפאה. ההליך הזה מייקר כמובן את המדבקות.



לוי מקווה שהטכנולוגיה שפיתחה פרש-פוינט תזכה בסופו של דבר להכרה בזכות עלות הייצור הנמוכה של המדבקות - בין סנט לשניים - ובזכות העובדה שאין צורך לשמור אותן בתנאים מיוחדים עד להדבקה על המוצר.



לא מעט ניסויים נערכו כדי לבדוק את אמינות המדבקות של פרש-פוינט. אחד הניסויים גילה שיש התאמה בין קצב דהיית הצבע במדבקות לבין קצב גידול הבקטריות במזון - הבקטריות שבסופו של דבר הופכות את האוכל למקולקל. המשמעות היא שהמדבקות אכן נותנות אינדיקציה אמיתית להליך קלקול המזון, אבל פריצת הדרך העסקית שהחברה מצפה לה עדיין לא הושגה.



לוי הוא למוד קרבות בתחום, אם כי מהצד השני של הענף - בתפקידו כמנכ"ל פועלים שוקי הון שימש גם אחראי על קרנות ההון סיכון של החברה. עכשיו כסטארט-אפיסט הוא מתרוצץ ברחבי אירופה, מציג את הטכנולוגיה בתערוכות ולשותפים עסקיים.



"אנחנו נמצאים בניסויים ובשלבי משא ומתן מתקדמים עם כמה רשתות מזון גדולות ויצרני מזון גדולים באירופה ובארצות הברית", מדווח לוי. מבין המגעים המתנהלים, לוי סיפר רק על חברת ביזרבה הגרמנית. מדובר בחברה שמייצרת ציוד לקווי ייצור מזון. ביזרבה ופרש-פוינט כבר הציגו בתערוכה בגרמניה טכנולוגיה משותפת, שבה ישולבו המדבקות בקווי היצור של ביזרבה, אך עדיין לא מדובר בשיתוף פעולה מסחרי.



השוק הישראלי לא ממש מעניין את פרש פוינט, "אנחנו מכוונים ליצוא, לשוקי המזון באירופה, ארה"ב ויפאן, ולכן אנחנו לא מתמקדים כרגע בשוק המקומי", מסביר לוי.



אם יצרני המזון ימצאו ערך במדבקה ויאמצו אותה - פוטנציאל השוק של המוצר הוא של עשרות מיליוני דולרים, אומר לוי. בדרך לשם פרש פוינט מחכה עדיין לעסקה הראשונה, שעשויה לסלול את הדרך להמראתה.