אופנה כחול לבן (תוצרת סין)

באולם העצום והחשוך בנמל תל אביב הישן ישב כרסטן לנן והתמוגג מנחת. על הבמה מולו הידסו הדוגמניות בהבעה חתומה ומבט צונן, כשהן מתקשות לפעמים להחזיק את משקלן האוורירי שנתמך בעקבי הסיכה הדקיקים. הדוגמניות הציגו לראווה את "אופנת סתיו חורף 2005-2004" של חברת "קסטרו". המוסיקה הקצבית החרישה את האוזניים והקהל, מצדו, היה טוב מזג ונדיב במיוחד במחיאות הכפיים. "זאת קולקציה נפלאה", הכריז לנן מיד כשנגמרה התצוגה, והפריח לחלל האוויר הדחוס והמהביל של חום יולי-אוגוסט תובנות אסתטיות בארומה אירופית: "זה מיזוג של הישראלי הים-תיכוני עם האירופי, שיוצר משהו חדש לגמרי!"



תצוגות האופנה של קסטרו, ללא ספק השואו הגדול ביותר בביצת הבדים המקומית, מקפידות תמיד על סטנדרט בימוי והפקה בינלאומי. השנה גם התוכניות הן בינלאומיות. אחרי שלוש שנים של הכנות, מגעים ועבודה מאומצת, נפתחת החודש חנות ראשונה בעיר קלן, בחסותה של חברת "קסטרו דויטשלנד". המיזם הוא פרי שיתוף פעולה עסקי בין קסטרו ל"Heine" - החברה הבת של קבוצת "OTTO" הגרמנית, שנחשבת לחברה הגדולה בעולם בתחום קניות מקטלוגים בדיוור ישיר והשנייה בגודלה בעולם, אחרי אמאזון, בתחום המסחר המקוון.



לנן, שנראה בתצוגת האופנה המושקעת כחתן ביום חופתו, מכהן כסמנכ"ל של הצאצא הישראלי-הגרמני. הוא דיווח בקור רוח על התוכנית להקים ברחבי גרמניה 80 חנויות של קסטרו במהלך חמש השנים הקרובות, שיצטרפו ל-90 החנויות של החברה שפזורות ברחבי הארץ. להוציא התאמות אקלימיות של פריטי הלבוש, צפויות החנויות בחו"ל, על תכולתן, להיראות כהעתקים מדויקים של אחיותיהן הישראליות.



בקסטרו, לצד זהירות מתבקשת, מפגינים הרבה מאוד גאווה: "אנשי חברת 'אוטו' פנו אלינו מיוזמתם אחרי שראו את הקטלוגים שלנו", מספר המנכ"ל המשותף, גבי רוטר. "זאת פריצת דרך משמעותית לתעשיית האופנה הישראלית, שמותג ישראלי זוכה לכזאת חשיפה. זה מהלך שמקבל תהודה לא נורמלית בברנז'ה המקצועית בגרמניה, וזה בהחלט היה מרגש לראות שבירחון האופנה הכי חשוב, 'טקסטיל דירשט', הכתירו את כניסת 'קסטרו' לשוק הגרמני כבשורה הכי משמעותית לשנת 2004", אומר רוטר.



הכל התחיל בקניונים



קסטרו אמנם יודעת לעשות הכל ברעש גדול, אבל היא לא הראשונה שמשיטה את סחורתה אל העולם. בשנים האחרונות, יותר ויותר חברות אופנה ישראליות מבקשות לנגוס לעצמן נתחי שוק בינלאומיים וגם רשימת ההצלחות החלקית ארוכה מאוד: רשת "מתאים לי" (ובשמה הבינלאומי ML) פתחה חנות ראשונה באתונה לפני כשנתיים והיום מחזיקה כבר בשבע חנויות ביוון, שתיים בקפריסין, שלוש בטורקיה ושתיים נוספות ברומניה. רשת "פוקס" הקימה במאי האחרון, לאחר פתיחה חגיגית ונוצצת, חמש חנויות בסינגפור ואם לא יהיו תקלות, עד סוף השנה האזרחית ייפתחו עוד שמונה חנויות בסינגפור ועוד שש באוסטרליה. חברת "שילב" מייצאת כבר שנתיים את אופנת הילדים שלה, תחת השם "שילב USA", לחנויות בוטיק ולרשת "בלומינגדייל" בארה"ב, וחברת האופנה לגברים "כאוס" משווקת בשנה האחרונה את מרכולתה בארה"ב וגם במדינות נוספות - בהן גואטמלה, אוסטרליה, רומניה, הונגריה, גרמניה ואמסטרדם.



חברת "לי קופר" הבריטית העניקה לזכיין הישראלי שלה זיכיון לשווק את הקולקציות שמעוצבות בישראל ברומניה, סרביה, בוסניה, מקדוניה ובולגריה. בד בבד, פתחו הזכיינים הישראלים של החברה מותג עצמאי, "קיו ג'ין", שמשווק בארה"ב. חברת "דלתא" היא כבר שנים יצואנית ההלבשה התחתונה המובילה בישראל. בשנת 2003 לבדה ייצאה החברה יותר מ-300 מיליון פריטים, שנמכרים תחת המותגים העולמיים המובילים בעולם, כמו "קלווין קליין", "נייקי", "הוגו בוס", "ראלף לורן", "ויקטוריה סיקרט" ועוד.



חברת בגדי הים "גוטקס", שהוקמה לפני 49 שנים, והחלה לייצא את תוצרתה שנה לאחר הקמתה, משווקת כיום ל-60 מדינות, ובהן ארה"ב, ספרד, איטליה וצרפת. החברה השיקה לאחרונה את פתיחתן של שמונה חנויות, במתכונת של "חנות בתוך חנות" בבתי הכלבו היוקרתיים ביותר ביפאן. וכל זה בלי להזכיר את "כן ולא" (Kenvelo), שהיא אמנם בבעלות ישראלית, אבל היתה בינלאומית עוד לפני שפתחה חנויות בישראל.



בקצב הזה נדמה שלא רחוק היום שבו ייראו הקניונים ברומניה ובטורקיה כמו סניפים של קניון הזהב בראשון לציון. ניחוח שנות ה-80 העליזות של גוטקס וגדעון אוברזון שוב עולה, ולרגע נדמה שאולי העידן הזה עשוי להמציא עצמו מחדש, ואת הכינוי המהוה והדהוי של פעם - "מעצמת טקסטיל" - תוכל ישראל להחליף ב"מעצמת אופנה", בגאווה פרובינציאלית בלתי מבוטלת.



"יש בישראל בערך 20 מותגים מקומיים גדולים וחזקים וחשוב להבין שזה ממש לא טריוויאלי", אומר אבי מלכה, הבעלים והמנכ"ל של ML, "ואני יכול להגיד באחריות שזאת תופעה שלא קיימת בעולם. אין שום מקום אחר שעל אוכלוסייה של כמה מיליוני אנשים יש כל כך הרבה מותגים מקומיים, שמנוהלים על ידי חברות שהן גם מתוחכמות בצורה בלתי רגילה, גם מעודכנות בטרנדים העולמיים ומציעות מוצרים במחירים שווים לכל נפש, וגם מעניקות חוויה ואווירת קנייה".



"לישראל יש שני יתרונות מאוד מאוד ברורים בעולם האופנה", מנסה קובי כהן, מנכ"ל משותף בחברת כאוס, להסביר את התופעה: "האחד הוא תחום העיצוב שמתנהל בצורה עירנית וחדשנית הודות לכישרונות רבים ולבית ספר 'שנקר' שפשוט עושה עבודה נפלאה בתחום הזה". גם החוצפה הישראלית, אומר כהן, מקדמת את העיצוב. "באירופה צרכן נכנס לחנות ואם לא מתאים לו הוא פשוט יוצא. בארץ הלקוחות מאוד מעורבים ותמיד שואלים ומעירים הערות: 'למה אתם לא עושים ככה?', או 'למה אין לכם גם כזה וכזה?'. מה שמעשיר ומשכלל את העיצוב של הבגדים כל הזמן". יתרון נוסף שמונה כהן הוא היכולת לייצר בגדים שמחיריהם הסופיים נחשבים לנוחים במיוחד בשוק האירופאי והאמריקאי. "התחרות בארץ, לצד הוצאת הייצור למזרח הרחוק, הורידה את מחירי האופנה לרצפה. אם בארץ טי שירט עולה בסביבות 150 שקל, הרי שבארצות הברית כל טי שירט עולה לפחות 50 דולר וכך נוצר פער מספיק גדול שמאפשר לנו לייצא בגדים לחו"