ככל שהולך וקרב המועד שבו תיהפך תנובה מאגודה שיתופית לחברה ומניותיה יחולקו בין חבריה - 620 מושבים וקיבוצים המשווקים לה זה שנים תוצרת חקלאית - כך צפויים לצוף מעל פני השטח יותר ויותר סכסוכים פנימיים באשר לאופן חלוקת המניות שיקבלו המשקים.
עד כה, כנהוג במושבים, נותרו הסכסוכים הפנימיים בדלת אמות היישוב, תוך ניסיון לפתור את המחלוקות הנוגעות לדרכי החלוקה בדרכים שקטות. אלא שבערב ראש השנה נפל דבר והסכסוך הסמוי בין חברי המושב המבוסס באר טוביה - המחזיק ברפת החלב הגדולה בישראל - פרץ החוצה כאשר עשרה חברים במושב, שהרגישו כי זכויותיהם במניות צפויות להיות מקופחות, החליטו לפרוץ את המחסום ולפנות לבית המשפט.
הסכסוך נסוב סביב אופן החלוקה של מניות תנובה שאמור המושב לקבל בעת הפיכתה לחברה, זאת על פי מסמך החלוקה שגיבשה זה לא מכבר תנובה לחבריה. באר טוביה הוא המושב שאמור לקבל את הנתח הגדול ביותר בתנובה - כ-0.9% ממניות החברה שבדרך. על פי כתב התביעה, הסכום הצפוי להיות מחולק בין 100 המשקים החברים במושב נאמד בכ-60 מיליון שקל.
השאלה היא כאמור איך יחולקו המניות בין חברי המושב. על פי התביעה שהגישו העשרה, באמצעות עוה"ד שחר הררי שאול קוטלר ושירי ויסבלום, שיטת החלוקה שנקבעה ואושרה ב-2003 באסיפה הכללית של המושב אינה שיוויונית ומקנה עדיפות למשקים ששיווקו במהלך השנים חלב לתנובה על פני המשקים ששיווקו לה ירקות ומוצרים אחרים. החלוקה הפנימית שנקבעה, טוענים התובעים שאינם נמנים כמובן על משווקי החלב, מעניקה יתרון למשקי החלב שביישוב, שיחלקו ביניהם את החלק הארי של המניות על פי התקופה שבה שיווקו חלב לתנובה.
לטענת התובעים, החלוקה הפנימית שנקבעה יוצרת מצב אבסורדי שלפיו חברים שלהם אין משק חלב יזכו רק לכ-0.2% מחלקה של באר טוביה במניות תנובה בזמן שחברים אחרים יכולים לקבל כ-1.4% מהמניות. במונחים כספיים, אומרים מקורבים לעניין, חברי המושב שאינם חלק ממשקי החלב יקבלו כ-200-100 אלף שקל בלבד, ואילו אחרים יקבלו יותר ממיליון שקל, תחת ההנחה ששווי תנובה יהיה שישה מיליארד שקל.
מכל מקום, התובעים מעלים את התהייה איך ייתכן שחלוקת המניות של תנובה באגודה שיתופית תיעשה בצורה בלתי שיוויונית, הנוגדת את עקרונות הקואופרציה. לטענתם במשך כל השנים בהיותם חברים במושב המאוגד כאגודה שיתופית, הם היו חברים שווי זכויות וחובות. כך, כאשר נוצרו למושב הפסדים או חובות בגין פעילות כושלת הם נשאו בחלק שווה באותם הפסדים. לפיכך, לדעת התובעים, אמור כל משק לקבל בחלוקה שוויונית כ-600 אלף שקל.
"מדוע חובות המושב יושתו בצורה שיוויונית בין החברים, אך זכויותיו לא יחולקו בצורה שיוויונית", תוהים התובעים בכתב התביעה ומוסיפים כי מניות תנובה הם נכס של כל החברים מכיוון שהוא נוצר עקב המאמץ המשותף של כל החברים באגודה בין אם הם רפתנים ובין אם הם מגדלי ירקות או פרחים.
עוד מציינים התובעים כי יש דוגמאות בבאר טוביה של משקים שהיו מגדלי פירות וירקות והיקף השיווק שלהם לתנובה עלה על היקף השיווק של הרפתנים ואף על פי כן הדבר לא נלקח בחישוב החלוקה הפנימית.
יתר על כן, התובעים מעלים טענות קשות נגד התנהלותה של הנהלת המושב בעניין תוכנית החלוקה, ועל לחצים שהופעלו על חברים לוותר על זכויות במניות או על התנגדותם לתוכנית המוצעת תמורת הסדר חובות למושב.
תגובת המושב עדיין לא הוגשה.
מגדלי הירקות במושב באר טוביה נגד הרפתנים: מי יקבל יותר כסף ממכירת מניות תנובה
אמיר הלמר
20.9.2004 / 9:07