דן מרידור: "השיטה שבה מצפים ממך לתגמל אדם שתומך בך היא בדיוק השיטה המושחתת"

"אני חושב שהשיטה שבה מצפים ממך לתגמל אדם שתומך בך, שלא לומר שתומך בך כדי לקבל את הגמול - ויוצרים מן שותפות כזאת, שההוא בוחר בך ואתה אחר כך משלם לו על ידי מינוי או רישיון או איזו טובת הנאה אחרת, היא בדיוק השיטה המושחתת", כך אומר עו"ד דן מרידור, שר המשפטים לשעבר ומבכירי הליכוד, בראיון לביטאון "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין.



מרידור, שפרש לפני כשנתיים מהפוליטיקה והצטרף כשותף בכיר למשרד עוה"ד חיים צדוק ושות', מתייחס בראיון לתופעת המינויים הפוליטים של השר צחי הנגבי שנחשפה בדו"ח מבקר המדינה.



מרידור מציין כי הוא אינו נגד מינויים של אנשים שיש להם זיקה פוליטית, שכן ייתכן שמדובר באנשים מוכשרים, אך מוסיף כי "לו היינו מדברים על מינויים בודדים, הייתי מניח כי באמת חיפשו את האיש הטוב, שהוא במקרה איש פוליטי, אבל כשהמספרים הם כמו שתואר בדו"חות מבקר המדינה של מאות אנשים - אתה יודע שהשיקול הראשון היה פוליטי.



"פוליטיקה, צריכה להיות המקצוע הטהור ביותר, כי אתה עוסק לא בכספך שלך, לא בענייניך שלך אלא בענייני העולם כולו. ולכן אתה צריך להיות יותר נקי מאשר הספר, הפרופסור או החייל", מוסיף מרידור בראיון: "צריך לתבוע משליחי הציבור האלה שנקראים ראשי ערים, חברי מועצת עיר, חברי כנסת, ושרים מעמד יותר גבוה של אתיקה".



לגבי חוזקה של המערכת המשפטית, אומר מרידור כי לדעתו מערכת המשפט היא המערכת האחרונה שבה נותררו תקפים הערכים שבהם האמנו כילדים, והיא זוכה לאמון של רוב הציבור בעוד בשאר המערכות שוררת כיום ציניות ואפילו יאוש.



אלא שלדעתו אין הדבר מובטח לדורי דורות, ועל המערכת לעבוד קשה כדי לשמור על מעמדה. "זה לא קל לחקור אנשי ציבור כשאתה חלק מהשלטון. יותר קל לחקור את הפושע מהרחוב, את הגנב המוכר או סוחר הסמים שישב כבר 5 פעמים ברמלה. אבל לחקור אדם שהוא אולי הממונה עליך ואולי קובע את עתידך, זה יותר קשה. לכן על מערכת המשפט לצאת באופן חד משמעי וברור בתמיכה בחוקרים".



לעניין פרשת האי היווני אומר מרידור כי ההחלטה להעמיד אדם לדין או לא להעמידו לדין היא החלטה קשה תמיד, ובמיוחד כשמדובר בראש ממשלה. "למרות מבחן בוזגלו זה לא דבר קל, גם לאור שרשרת הזיכויים שהיתה בעבר".



אלא שמרידור מוסיף כי כשקוראים את חוות הדעת וההנמקה שניתנה על ידי היועמ"ש מני מזוז, "עולות שאלות לגבי תשלום כל כך הרבה מאות אלפי דולרים תמורת עבודה כזאת, והאם כל אדם היה זוכה לתמורה כזו. מה שכל איש בציבור שואל - האיש הפשוט בשוק מחנה יהודה בירושלים, בשוק הכרמל בתל אביב, באוניברסיטה העברית או במספרה - כשהוא שומע את הדבר הזה, זה האם זה סביר או לא סביר. כל אחד יענה לעצמו".