מנכ"ל אפל: "אם לפני שנה מישהו היה חוזה בפומבי את נתוני המכירות שלנו, הוא היה הופך עצמו לבדיחה"

במדינה שבה אנשים מגיבים בתדהמה כשנודע להם שקנית את הדיסק החדש של בריטני ספירס - לא בגלל ספירס, אלא בגלל המחשבה שמישהו שילם תמורת מוסיקה - הנתונים שהציגה לא מזמן חברת ג'ופיטר ריסרץ' נשמעים דמיוניים. על פי הערכות החברה, שוק הורדות המוסיקה בתשלום, המוערך כיום ב-158 מיליון דולר, צפוי לגדול פי חמישה ולעמוד על לא פחות מ-803 מיליון דולר לשנה ב-2009. במקביל, מעריכה חברת מחקרי השוק, יעלו ההכנסות ממנויים לאתרי מוסיקה מ-113 מיליון דולר השנה ל-890 מיליון דולר ב-2009. כסף גדול.

רק לפני שנה וחצי תחזיות כאלה נראו הזויות. במשך כחמש שנים, מאז סוף שנות ה-90', היתה האינטרנט נתונה בבולמוס הורדות מוסיקה (והפרת זכויות יוצרים) שתימרן בין טכנולוגיות חדשות לפסיקות משפטיות שניסו להדביק אותן. המפץ הגדול של המוסיקה הדיגיטלית החל עם תוכנת שיתוף הקבצים נאפסטר (שהחברה שמחזיקה בזכויות עליה נסגרה ונפתחה מחדש), עבר מוטציה קלה עם התוכנות אודיו גלאקסי ומורפיאוס (שהחזירו את נשמתן לבורא), המשיך לקאזה (ששורדת בינתיים אבל איבדה את חינה בעיני המשתמשים), והתפתח ל-eMule ,SoulSeek ו-BitTorrent, שכל אחת מהן משלימה את האחרת.



תעשיית התקליטים מתכרסמת



השפעת הטכנולוגיות הללו על תעשיית המוסיקה, שנתפסה עם המכנסיים למטה, היתה אדירה. רק בשנה שעברה הורידו גולשים כ-150 מיליארד קובצי מוסיקה - כמעט פי שלושה מ-55 מיליארד הקבצים שהורדו ב-2002. בגרמניה, למשל, שבה שיעור הורדת שירים מהרשת הוא מהגבוהים באירופה, נרשמה בשנה שעברה ירידה חדה של 19% במכירות התקליטים, ל-133 מיליון יחידות - ירידה שנתית שישית ברציפות. עם זאת, היקף המכירות של דיסקים ריקים לצריבה היה שם בשנה שעברה 325 מיליון יחידות.



אבל הפצעתו של iTunes, שירות הורדת השירים בתשלום שהשיקה חברת אפל באפריל 2003, הוכיח שהעולם המערבי מפנים אט אט את הגישה שגם על רכוש רוחני צריך לשלם - והוא מצייר לשוק המוסיקה עתיד שאפשר לתרגם לדולרים. בחגיגות השנה לשירות, שבהן התגאתה אפל במכירת 70 מיליון שירים באמצעותו (במחיר של 99 סנט לשיר), הכריז בגאווה מנכ"ל אפל, סטיב ג'ובס, כי "אם לפני שנה מישהו היה חוזה בפומבי את נתוני המכירות שלנו, הוא היה הופך עצמו לבדיחה".



הרבה לפני שאפל הציגה לעולם את הנתונים המרשימים, כבר היה ברור לקהילות המוסיקה והטכנולוגיה בארצות הברית ש-iTunes מסמלת שינוי בדפוסי צריכת המוסיקה המקוונת, אבל לא רק משום שהיא היתה שם ראשונה. הסיבות העיקריות להצלחתה הפנומנלית של iTunes היא החדירה הגבוהה של הגלישה בפס רחב בעולם המערבי, במקביל להופעתם של נגני מוסיקה ניידים בעלי כושר אחסון גדול של אלפי שירים.



הכל בזכות ה-iPod



הנגן iPod של אפל, ששיווקו החל לפני שלוש שנים, הצליח למצב את עצמו לא רק כמוצר צריכה אלקטרוני מעולה אלא גם כפריט אופנתי נחשק. ההייפ גם גובה במספרים: בשנתיים האחרונות שילשו מכירות ה-iPod את רווחיה של החברה, ודחקו את מחשבי iMac ממקומם המסורתי בראש רשימת המוצרים הנמכרים ביותר של אפל. המתחרים כמובן הבינו שאסור יהיה להם להשאיר את השוק כולו לג'ובס, ובזה אחר זה הקימו בשנה האחרונה שירותי הורדות משלהם.



רוב החברות הבינו את נחיצות הזיקה בין שירות ההורדות לנגן מוסיקה נייד שיאחסן עליו את הקבצים ופעלו על פי המודל של iTunes. חברת סוני השיקה במאי את שירות ההורדות Connect, ובתחילת הקיץ הציגה לעולם את הווקמן הדיגיטלי החדש שלה; מיקרוסופט, שהכריזה על שירות ההורדות החדש שלה בתחילת החודש, MSN Music , מגבה את החנות המקוונת בנגן מדיה מתוצרת קריאייטיב, המבוסס על מערכת ההפעלה חלונות. אפילו לנאפסטר המחודשת יש גרסה ממותגת של נגן מתוצרת סמסונג.



כניסתה של יאהו לשוק בשבוע שעבר, לאחר שרכשה את חברת שירותי הורדת קובצי מוסיקה מיוזיקמאץ' תמורת 160 מיליון דולר במזומן, עשויה להצביע על שינוי גישה. השירות שבו מוצעים יותר מ-700 אלף קבצים ינסה לבסס את מעמדה של יאהו לא רק כענקית רדיו אינטרנטית אלא גם כמתחרה משמעותית ל-iTunes, השולטת על כ-70% משוק ההורדות.



ככל הנראה יאהו מתכוונת להשיק עד סוף השנה תוכנת מדיה דומה ל-WinAmp, שתנגן על מחשבים אישיים קובצי מוסיקה, אבל כמו ריל נטוורקס היא לא תשווק מכשיר בלעדי, אלא תנסה להתאים את סוג הקבצים שלה כך שיוכלו להיות מנוגנים על מכשירים שונים. רק לפני כמה שבועות ירתה ריל נטוורקס את יריית הפתיחה בקרב על הזכות למכור קבצים שיושמעו במכשיריהן של חברות אחרות, כשהודיעה שמעתה אפשר יהיה לנגן את קובצי המוסיקה שלה גם ב-iPod. אפל אמנם הודיעה שתבדוק את חוקיות המהלך, אך ככל הנראה הדברים נאמרו מן השפה אל החוץ היות שהכסף הגדול נכנס לחברה מקניית המכשיר ולא מהורדות השירים.



אפל תמיד מפתיעה



מוקדם עדיין לנסות ולהמר ידה של איזו חברה תהיה על העליונה במאבק על הבכורה בשוק הורדות קובצי המוסיקה, אולם החברות בעלות הסיכוי הרב ביותר להצלחה מסתמנות כבר עכשיו. סוני נראית כמועמדת טובה לנגוס בנתח השוק של אפל באמצעות הווקמן המשוכלל והזול יותר שהיא מציעה; יאהו שצברה ניסיון רב בהפעלת רדיו אינטרנט עשויה להפתיע כשתוציא את נגן המדיה החדש שלה; ומיקרוסופט כמובן מחזיקה בידה קלף חזק משלה: גישה לחנות המקוונת של MSN ישירות ממערכת ההפעלה.



אבל עדיין מוקדם להספיד את אפל. סטיב ג'ובס, שתמיד ידע לזהות את הדבר הבא בכל תחום שבו שלח את ידו, אמנם ממשיך להתפאר בכל הזדמנות ש-iPod יצר לאפל "שוק של מיליארד דולר בתוך שנים ספורות", אבל במקביל כבר החל להסתכל קדימה. מתחילת 2005 יהפוך iTunes לשירות המוסיקה הסטנדרטי במכשירים הסלולריים של מוטורולה, ועד שמיקרוסופט, ריל נטוורקס, סוני ואפל יחתמו גם הן על שיתופי פעולה דומים חברות אחרות, ג'ובס מן הסתם כבר יזהה את הלהיט הבא, או פשוט ימציא אותו