ירידה של 97% בהשקעות ההון סיכון בירושלים ב-9 החודשים האחרונים

עודד חרמוני

ירושלים איבדה את מעמדה כאחד היעדים להשקעות הון סיכון בחברות סטארט-אפ. על פי נתוני נתוני סקר MoneyTree, ברבעון הראשון של 2001 הסתכם היקף ההשקעה בחברות סטארט-אפ בעיר בפחות מ-1% מהשקעות ההון סיכון בישראל.

בסך הכל זכו ארבע חברות סטארט-אפ ירושלמיות להשקעות, בהיקף כולל של 4 מיליון דולר - ירידה של 97% לעומת הרבעון השלישי של 2000, שבו הושקעו 150 מיליון דולר בחברות ירושלמיות.

הפיחות במעמד הבירה כמרכז לחברות סטארט-אפ התחיל כבר ברבעון האחרון של 2000, כשהיקף השקעות ההון סיכון בירושלים ירד לכ-4% מכלל ההשקעות בחברות ישראליות (34 מיליון דולר). ברבעון השיא של התעשייה, הרבעון השלישי של 2000, תפסו ההשקעות בירושלים כ-15% מכלל ההשקעות בחברות סטארט-אפ בישראל.

רוב ההשקעות בתקופה זו נעשו באזור המרכז ואחריו באזור הצפון, שזכה בממוצע ביותר מ-10% מהיקף ההשקעות הכולל.

נתוני הירידה בהשקעות בולטים עוד יותר על רקע פעילותן הנרחבת של קרנות ההון סיכון הירושלמיות. ארבע הקרנות הירושלמיות: BRM ,JVP, ג'רוזלם גלובל ויזראל סיד, מנהלות ביחד הון בהיקף כולל של קרוב ל-1.4 מיליארד דולר, על פי הערכות.

קרנות אלה ביצעו השקעות ספורות בלבד בחברות ירושלמיות, ובחודשים האחרונים כמעט לא ביצעו השקעות כאלה כלל. היעדר ההשקעות בולט במיוחד לאור הפטור ממס שמקבלים המשקיעים בירושלים, משום שהעיר מוגדרת אזור עדיפות לאומית א' להיי-טק.

השפעתה של הירידה החדה בהשקעות עתידה לקבל ביטוי גם במספר המפוטרים מחברות הסטארט-אפ בבירה. על פי הערכות, עד כה נסגרו יותר מ-15 חברות סטארט-אפ בירושלים ויותר מ-600 עובדים פוטרו.

נשיא התאחדות התעשיינים בירושלים, מוטי טפרברג, מעריך כי בחודשים הבאים יפוטרו כ-50 עובדים נוספים. עם החברות הירושלמיות שביצעו פיטורים נרחבים נמנות Vyyo ו-Onepath, שפיטרו כ-50 עובדים כל אחת, ו-VersaWare (שנסגרה), שפיטרה יותר מ-100 עובדים.

טפרברג מדגיש כי מספרים אלה אינם שונים מהמתרחש בחברות סטארט-אפ במקומות אחרים, אך לדבריו, הפעילות הכלכלית בירושלים, שהתבססה בעיקר על תעשייה מתקדמת ולא על תעשייה מסורתית מבוססת, נפגעה יותר מאזורים אחרים. טפרברג מוצא נחמה בהתקדמות תעשיית הביוטכנולוגיה בעיר, שהקימה בשנה האחרונה 50 חברות חדשות.

ניר ברקת, שותף מנהל בקרן ההון סיכון הירושלמית BRM, הנחשב לאדם פעיל מאוד בתחום החברתי-כלכלי בעיר, מודה כי בתקופה האחרונה לא השקיעה BRM בחברות בירושלים. "אנחנו רואים את העתיד האישי שלנו פה, אבל הרף לעסקים שלנו גבוה מדי בשביל להשקיע בחברות פה", אמר. "אין פה חברות טובות דיין להשקעה, וזאת בגלל מחסור בכוח אדם.

"יש לי ביקורת על חוסר המדיניות בנושא ההיי-טק בירושלים, שבגללה התעשייה המקומית נתקעת. יש לעודד יזמים להקים פה חברות באמצעות פטור ממס על העובדים, שייתכן שכך יגיעו לעיר. יזמים ירושלמים רבים העדיפו להקים את החברה שלהם מחוץ לירושלים בגלל הבעיה הזו. אפילו גיל שוויד, שהוא ירושלמי, הקים את צ'ק פוינט באזור המרכז".

מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, אודי ניסן, טוען כי בסקר שבוצע באחרונה התברר כי בירושלים קיים אחד מריכוזי ההיי-טק הגדולים בישראל, וכי יש בעיר כ-12 אלף עובדי היי-טק.

ראש העיר ירושלים, אהוד אולמרט, אמר בתגובה לדברים: "חברות ההיי-טק הירושלמיות צומחות גם היום בקצב מהיר, וכמו בכל מקום בארץ, חלקן נסגרות. להערכתנו, ירושלים ממשיכה להיות מוקד מרכזי של היי-טק ואין פיחות במעמדה".