צרור עצות למפוטר ההיי-טק

פוטרת ממפעל היי-טק? הסטארט אפ בו עבדת בשנה האחרונה נסגר לפתע הבוקר? זה הזמן לברר את זכויותיך. כעובד היי-טק (וגם כעובדת היי-טק - כל עוד לא נאמר במפורש אחרת, דין האשה כדין הגבר) סביר שתנאי עבודתך נקבעו בחוזה עבודה אישי, אם כי גם בתעשיית ההיי-טק ניתן למצוא את ההסכם הקיבוצי, שבו עיקר תנאי העבודה נקבע בהסכם שבין ההסתדרות הכללית ובין המעסיק. גם אם תנאי עבודתך נקבעו בחוזה עבודה אישי, הרי כעובד בכלל, וכעובד מפוטר בפרט, הנך זוכה להגנתם של דיני העבודה ושל צווי הרחבה, המעניקים לך זכויות מעבר לנאמר בחוזה העבודה.

להלן נדון בזכויות העיקריות של המפוטרים, ומדובר בלא מעט זכויות. אקדים ואומר שמדובר בזכויות מורכבות, ולכן לא אכנס לכל הניואנסים שלהן, אבל כדאי להכיר את התמונה הכללית כנקודת מוצא למימושן.

קיבלת הודעת פיטורים? הנך זכאי להמשיך ולעבוד בשכר מלא עד לכניסת הפיטורים לתוקף. אורכה של תקופת ההודעה המוקדמת נקבע בחוזה העבודה, ובהיעדר קביעה כזו חל גם עליך צו הרחבה לעניין זה, שבו נקבע:

(1) עובד חודשי, במהלך שנת עבודתו הראשונה, יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטורים של יום לכל חודש עבודה בששת חודשי עבודתו הראשונים, ויומיים וחצי לכל חודש עבודה החל בחודש השביעי לעבודתו, עד למקסימום של שלושה שבועות.

(2) עובד חודשי, לאחר שנת עבודה, יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפני פיטורים של חודש.

ומה אם הפיטורים בוצעו באופן מיידי, כלומר הגעת בבוקר לעבודה, ושם חיכה לך נציג של המעביד שביקש את מפתחות הרכב הצמוד ונתן לך חצי שעה כדי לקחת חפצים אישיים מהמשרד? התנהגות זו אינה שוללת את הזכות להודעה מוקדמת, בשתי וריאציות. באחת תקבל הודעה מוקדמת, שבמסגרתה תהיה פטור מלבוא לעבודה אך תהיה זכאי לשכר מלא, כולל כל הזכויות, עד תום תקופת ההודעה המוקדמת.

בווריאציה השנייה, הפיטורים נכנסים לתוקף באופן מיידי, ולכן תהיה זכאי לחלף הודעה מוקדמת, כלומר לתשלום שגובהו שווה לזה שהיה ניתן לך לו המשכת לעבוד עד תום תקופת ההודעה המוקדמת.

מבחינת דיני המיסים, שכר המשולם בתקופת הודעה מוקדמת דינו כדין שכר רגיל, ואילו דינו של חלף הודעה מוקדמת כדין פיצויי פיטורים, כלומר הוא פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות, ולעתים פטור גם ממס הכנסה.

צברת ותק של שנה לפחות במקום עבודתך הנוכחי? הנך זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לחוק פיצויי פיטורים. גובה הפיצויים הוא משכורת חודש בגין כל שנת עבודה (וגם חלק שנה שמעבר לשנת העבודה הראשונה מובא בחשבון, באופן יחסי). אין תקרה לעניין זה - אם נהנית ממשכורת ברוטו של 30 אלף שקל לחודש, זוהי המשכורת גם לעניין פיצויי הפיטורים.

לא כל רכיבי השכר מובאים בחשבון לעניין זה. שווי הרכב הצמוד אינו נכלל במשכורת הקובעת לפיצויים, וכך גם תשלום בעד שעות נוספות והחזקת רכב (בדרך כלל). הכללים לעניין זה נקבעו בתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), אך קיימים ויכוחים לא מעטים על כך. השאלה מהם רכיבי השכר הנכללים במשכורת הקובעת לפיצויים נדונה פעמים רבות בבית הדין לעבודה. העקרון הוא שהשכר הבסיסי, כולל תוספות המשולמות באופן קבוע, שאינן מותנות בתנאים נוספים ומשולמות גם בעת היעדרות בתשלום, נכללים בשכר לפיו מחושבים פיצויי הפיטורים.

על המעביד לשלם את פיצויי הפיטורים תוך 15 יום מיום הפסקת העבודה. התשלום הוא לא בהכרח במזומן. כשהמעביד הפריש כספים לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לקופת תגמולים, די בכך שייתן לעובד אישור על זכותו לכספים אלה.

באיזו מידה הכספים שהפקיד המעביד בקופות הללו מהווים תחליף, מלא או חלקי, לחובה לשלם פיצויי פיטורים? האם כאשר סכום הפיצויים המחושב גדול מהסכום שהצטבר בקרן על המעביד להשלים את פיצויי הפיטורים? האם כאשר סכום הפיצויים המחושב קטן מהסכום שהצטבר בקרן רשאי המעביד לקחת לעצמו חלק מהסכום שבקרן? התשובה לכל השאלות הללו תלויה בקיומו או אי קיומו של אישור של שר העבודה, בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המסדיר נושא זה.

מעבידים רבים קיבלו אישור מסוג זה, וב-1998 הוצא אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים. בהיעדרו של אישור כזה, הסכומים שבקופה הם על חשבון פיצויי הפיטורים, ועל המעביד להשלימם לסכום הפיצויים הנובע מהחוק.

פיצויי פיטורים בגובה משכורת חודש בגין כל שנת עבודה פטורים ממס הכנסה, עד לתקרה בסך 9,320 שקל (ב-2001) בגין כל שנת עבודה (ובאופן יחסי על חלק שנה). לצורך הפטור ממס הכנסה כוללים פיצויי הפיטורים גם פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו, חלף הודעה מוקדמת ומענק הסתגלות. קיימות דרכים מגוונות ומורכבות להגדלת הסכום הפטור, וכדאי להיוועץ במומחה בעניין זה. הדרכים העיקריות:

* שמירת רצף זכויות קיצבה ושמירת רצף זכויות פיצויים, שבהן יישארו כספי הפיצויים בקרן הפנסיה או בקופת גמל, ומשיכתם תיעשה כעבור שנים אחדות או עם הגיעך לגיל פרישה. לצעד זה יתרון לא רק משיקולי מיסוי, כפי שיוסבר בהמשך.

* פריסת החיוב במס על פני שנים אחדות: באישורו של פקיד השומה ניתן לפרוס את כספי הפיצויים לשנים שקדמו למועד קבלתם, או לשנים שיבואו לאחר מכן. צעד זה עשוי להפחית את שיעור המס השולי החל על הפיצויים.

מרבית השכירים, ועובדי ההיי-טק בכלל זה, מועסקים בחוזה עבודה שאינו לתקופה קצובה, שבמסגרתו שמורה למעביד הזכות לפטר עובדים. לעתים נחתם עם העובד חוזה עבודה לתקופה קצובה, המחייב את שני הצדדים, העובד והמעביד, להמשיך את יחסי העבודה במשך כל תקופת החוזה. במקרה זה, פיטורי העובד עלולים לחייב את המעביד לא רק בפיצויי פיטורים, אלא גם בפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה, בהתאם לפיצוי מוסכם שנקבע בחוזה, או בהתאם לפסק דין שבו ייקבע, על פי דיני החוזים, גובה הנזק שנגרם עקב הפיטורים.

כאשר התקופה הקצובה בחוזה הגיעה אל קיצה, והמעביד אינו מציע להאריך את חוזה העבודה, אין הוא חייב בפיצוי בגין הפרת חוזה, שהרי פעל בהתאם לחוזה, אך גם צעד זה נחשב לפיטורי העובד, מבחינת זכותו של העובד לפיצויי פיטורים.

שמעת על הזכות למענק הסתגלות, כלומר תשלום בגובה משכורות אחדות הניתן לעובד הפורש כדי שיסתגל בהדרגה לחיים בלי משכורת? לא בהכרח תיפול זכות זו גם בחלקך. אם אתה מנהל בכיר, שחוזה העבודה שלו כולל "מצנח זהב" מסוג זה, אשריך. חוזה העבודה של מרבית העובדים אינו כולל זכות זו, ובדרך כלל מוצאים אותה במקומות עבודה בהם השכר מוסדר בהסכם קיבוצי, עליו חתומה ההסתדרות הכללית. אם פוטרת, או אתה חושש מפיטורים במקום עבודה כזה, זה הזמן להיעזר בהסתדרות ובוועד העובדים.

גם אם אתה עובד היי-טק מובהק, כלומר מועסק בחוזה עבודה אישי, ייתכן שמעסיקך יפתיע אותך במענק הסתגלות. תקופת השפל הנוכחית אינה סופו של ענף ההיי-טק. המעסיק יודע שהענף יחזור לפרוח, ושהדרך היחידה לעשות כסף בענף זה היא באמצעות עובדים מרוצים. גם לטובת העובדים הנותרים, וגם לשם שמירת המוניטין של המעסיק לקראת הפעם הבאה בה יבקש לגייס עובדים, נוהגים מעסיקים, גם אלה שחרב ההסתדרות אינה מונפת עליהם, לרכך את ייסורי הפיטורים באמצעות מענק הסתגלות.

בכל מקרה, מדובר בהחלטה של המעסיק, ולא בזכות מוקנית שתוכל לתבוע את מימושה (אם כי תוכל לנסות להניע את המעסיק לשקול צעד זה).

דוד שי הוא ראש מוקד פיתוח יישומים בחברת חילן טק. עד סוף שנת 1999 עמד במשך 15 שנה בראש תחום תוכנת שכר ומשאבי אנוש בחברה. מחבר הספר: ניהול השכר וחישובו (הוצאת "סדן", מהדורה שלישית, 1995), וכן פירסם מאמרים בנושאי שכר ומיסים בכתבי העת "מיסים", "שנתון משפט העבודה", ו-"נטו +".