מדד אי-השוויון ב-2003 ירד לעומת 2002; הפער בין העשירון העליון לתחתון עדיין גבוה - פי 11.5

ההכנסה הכספית ברוטו לחודש למשק בית היתה 10,924 שקל ב-2003. בניכוי תשלומי החובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) היתה ההכנסה החודשית הפנויה ("ההכנסה נטו") של משק בית 8,650 שקל. ההכנסה נטו לנפש, המקובלת כמדד לרמת החיים, הסתכמה ב-3,145 שקל.



מנתונים שפירסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הכנסות משקי הבית בישראל, בהתבסס על סקר ההכנסות וסקר ההוצאות משקי הבית ב-2003, עולה כי תשלומי החובה של משקי הבית הסתכמו ב-21% מסך ההכנסה ברוטו שלהם. מספר הנפשות הממוצע למשק בית היה 3.4 ומספר המפרנסים הממוצע עמד על 1.18. 77% מההכנסות הכספיות של משקי הבית ב-2003 מקורו היה בהכנסה מעבודה, 8,393 שקל בממוצע. 12.7% מההכנסות הפנויות - 1,388 שקל - מקורו היה בתמיכות וקיצבאות ממוסדות בארץ (ביטוח לאומי, משרד הבטחון ומוסדות אחרים), 6.7% מפנסיה וקופות גמל והשאר הכנסות מרכוש.



נתוני סקר ההכנסות ל-2003 מתבססים על מדגם של 14,418 משקי בית, כשבראש 8,915 משקים עומד שכיר, בראש 1,349 משקי בית אחרים עומד עצמאי ובראש 4,154 משקים ראש משק הבית לא עבד. ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו ב-2003 של משק בית שבראשו עמד שכיר היתה 13,280 שקל, לעומת 13,974 שקל ב-2002 - ירידה ריאלית של 5.6%. בניכוי תשלומי חובה הגיעה ההכנסה הכספית הפנויה של משק בית של שכירים ל-10,310 שקל וההכנסה נטו לנפש ל-3,472 שקל. תשלומי החובה של משק בית זה הגיעו ל-22% מהכנסתו ברוטו, כשמספר הנפשות הממוצע במשק הבית על 3.7 ומספר המפרנסים הממוצע על 1.6. כ-84% מההכנסות הכספיות ב-2003 של משקי בית שבראשם עמד שכיר מקורן היה בהכנסה מעבודה, 11,148 שקל, ועוד 7.4% - 988 שקל - מקורם בתמיכות וקצבאות ממוסדות בארץ.



ההכנסה ברוטו למשק בית שבראשו עמד שכיר בעשירון העליון הגיעה ל-36,854 שקל - פי 11.5 יותר מההכנסה ברוטו למשק בית שבראשו עמד שכיר בעשירון התחתון, 3,193 שקל. ב-2002 ההכנסה ברוטו למשק בית בעשירון העליון, 41,835 שקל, היתה גבוהה פי 13.3 מההכנסה בעשירון התחתון, 3,108 שקל. ב-2003 ההכנסה ברוטו בעשירון העליון ירדה ריאלית ב-12.5% ואילו בעשירון התחתון ההכנסה עלתה ריאלית ב-2.1% לעומת 2002. ההכנסה נטו ב-2003 בעשירון העליון, 23,579 שקל, היתה גבוהה פי 8 לעומת ההכנסה נטו בעשירון התחתון, 2,945 שקל. מדד ג'יני, למדידת אי-השוויון בהכנסה ברוטו למשק בית במשקי בית שבהם בראש המשק עמד שכיר, ירד ב-2003 בהשוואה ל-2002.



ההכנסה הממוצעת ברוטו בחודש של משקי בית בהם ראש משק הבית עצמאי היתה ב-2003 14,793 שקל, ירידה ריאלית של 4.5% לעומת 2002. בניכוי תשלומי חובה ההכנסה הכספית הפנויה של משק בית כזה היתה 10,942 שקל, ב-6% יותר מההכנסה המקבילה במשקי בית של שכירים. ההכנסה הכספית נטו לנפש במשק בית של עצמאים הסתכמה ב-3,488 שקל לחודש. תשלומי החובה, 3,851 שקל, היוו 26% מההכנסה ברוטו. מספר הנפשות הממוצע למשק בית שבראשו עצמאי עמד על 4 ומספר המפרנסים הממוצע על 1.7. 66% מההכנסה הכספית של משקי בית אלו מקורן היה בהכנסה מעבודה עצמאית, 9,782 שקל. 21% מההכנסות הכספיות מקורו היה בהכנסות משקי בית אלו מעבודה שכירה ו-5.7% מההכנסות, 853 שקל, מקורם היה בתמיכות וקיצבאות ממוסדות בארץ.



ההכנסה הכספית ברוטו במשקי בית בהם ראש משק הבית לא עבד היתה 4,498 שקל לחודש בממוצע ב-2003, לעומת 4,480 שקל ב-2002 - ירידה ריאלית של 0.2% ב-2003 בהשוואה ל-2002. ההכנסה הכספית הפנויה למשק בית זה הסכתמה ב-2003 ב-4,260 שקל וההכנסה הכספית נטו לנפש ב-1,990 שקל. ההכנסה הכספית נטו לנפש במשק בית של שכירים, 3,472 שקל, היתה גבוהה פי 1.7 לעומת ההכנסה המקבילה במשקי בית בהם ראש המשק לא עבד. ב-2002 עמד הפער על 1.8. תשלומי החובה במשקי הבית בהם ראש המשק לא עבד עמדו על 5.3% מסך ההכנסה. מספר הנפשות הממוצע במשק בית כזה היה 2.4, גיל ראש משק הבית - 61, לעומת 40 במשק בית שבראשו עמד שכיר. 55% מההכנסות של משק בית שהעומד בראשו לא עבד, 2,438 שקל, מקורן היה בתמיכות וקיצבאות ממוסדות בארץ. מקורן של 47.3% מההכנסות, 2,126 שקל, היה במוסד לביטוח לאומי. מאחורי מעל ל-50% מההכנסות מהביטוח הלאומי עמדה קיצבת זקנה, 1,110 שקל בחודש. מנתוני הלמ"ס עולה כי ההכנסה הכספית ברוטו ב-2003 משכר לשכיר היתה 6,864 שקל בממוצע, ירידה ריאלית של 3.5% לעומת 2002. ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה היתה 40.9 שקל, לעומת 41.8 שקל ב-2002.



53% מהשכירים ב-2003, כמו ב-2002, היו גברים ו-47% נשים. ההכנסה החודשית הממוצעת לגבר שכיר היתה ב-2003 8,363 שקל, פי 1.6 מהכנסת אשה שכירה, כ-5,200 שקל. ההכנסה לשעת עבודה של גבר היתה 44.0 שקל, פי 1.2 מהכנסת אישה, 36.3 שקל. ההכנסה ברוטו של שכירים מנהלים היתה הגבוהה ביותר, בהשוואה לכל משלחי היד של השכירים, והגיעה לכ-15 אלף שקל בחודש בממוצע. מנהל גבר השתכר פי 1.6 מאישה באותו תפקיד - 16,630 שקל לעומת 10,349 שקל. הפער הצטמצם ל-1.4 בחישוב ההכנסה ברוטו לשעת עבודה, 74.4 שקל של מנהל ו-55.3 שקל של מנהלת. ההכנסה ברוטו לעובדים בלתי מקצועיים היתה הנמוכה ביותר - 3,570 שקל בממוצע לחודש, 24.8 שקל לשעת עבודה. השכר לשעה של עובדת בלתי מקצועית היה 22 שקל.

ההכנסה הממוצעת ברוטו בחודש של משקי בית בהם ראש משק הבית עצמאי היתה בו14,793 2003 שקל. ירידה ריאלית של %4.5 לעומת 2002. בניכוי תשלומי חובה ההכנסה הכספית הפנויה של משק בית כזה היתה 10,942 שקל. בו%6 יותר מההכנסה המקבילה במשקי בית של שכירים. ההכנסה הכספית נטו לנפש במשק בית של עצמאים הסתכמה בו3,488 שקל לחודש. תשלומי החובה, 3,851 שקל, היוו %26 מההכנסה ברוטו. מספר הנפשות הממוצע למשק בית שבראשו עצמאי עמד על 4 ומספר המפרנסים הממוצע על 66% ..1.7 מההכנסה הכספית של משקי בית אלו מקורן היה בהכנסה מעבודה עצמאית, 9,782 שקל, %21 מההכנסות הכספיות מקורו היה בהכנסות משקי בית אלו מעבודה שכירה. וו%5.7 מההכנסות, 853 שקל, מקורם היה בתמיכות וקיצבאות ממוס