פרקליטות המדינה מערערת על זיכויו של קהלני

פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד נאוה בן אור, הגישה היום לבית המשפט המחוזי בת"א ערעור על זיכויו של אביגדור קהלני ע"י שופט בימ"ש השלום, עודד אליגון.

כזכור, לפני כחודש זיכה ביהמ"ש השלום בתל אביב את השר לשעבר לביטחון פנים מכל אשמה. קהלני הואשם בעבירות של שיבוש מהלכי משפט, מרמה, הפרת אמונים, וגילוי בהפרת חובה, כל זאת בניסיון לסייע לאיש העסקים עופר נמרודי לקבל מידע חקירתי סמוי ולהדיח עדים בחקירה.

ביהמ"ש זיכה את קהלני כבר בשלב מקדמי של המשפט, בתום שמיעת ראיות התביעה, עוד לפני שנתבקש למסור את גרסתו בבית המשפט. בנימוקי הזיכוי מתח בית המשפט ביקורת על התביעה וקבע שהגשת כתב האישום "היתה מעין הפרחה של בלון ענק לחלל האוויר, וכאשר הגיע המשפט לשלב הבאת ראיות התביעה, הוברר שמכל הבלון נשאר אוויר חם ותו לא".

הפרקליטות טוענת בהודעת הערעור כי היא הציגה בבית המשפט את הודאותיו של המשיב במשטרה על פנייתם אליו של עופר נמרודי ועורך דינו, יוסי כהן, לקבלת מידע על המגעים לחתימת הסכם עד מדינה עם רפי פרידן. לפיכך הונחה בפני בית המשפט תשתית ראייתית לכאורה לכך שקהלני, בהיותו השר לבטחון פנים ולאחר סיום כהונתו, פנה לבקשת נמרודי ועורך דינו למשטרה, כדי לקבל מידע על התקדמות המגעים לחתימת הסכם עד מדינה עם פרידן, והעביר אליהם את המידע שקיבל.

הפרקליטות טוענת כי פסק הדין המזכה את קהלני מכל אשמה מבוסס על נורמות התנהגות בלתי ראויות ובלתי מתקבלות על הדעת במדינה מתוקנת, וכי בית המשפט גימד בפסק דינו את החובות הנורמטיביות החלות על עובדי ציבור.

לטענת הפרקליטות, מסירת מידע מחקירות משטרה, או על עצם קיומה של חקירת משטרה, לבעל העניין במידע זה - כלומר לחשוד, מהווה עבירה של שיבוש מהלכי משפט. אם נמסר מידע זה על ידי עובד ציבור, ועל אחת כמה וכמה על ידי השר המופקד על המשטרה, מהווה המעשה גם עבירה של מרמה והפרת אמונים.

המשיב הבין, לטענת הפרקליטות, את העניין שיש לנמרודי בחקירה שעשויה להתפתח כתוצאה ממסירת מידע על ידי רפי פרידן, ואת רצונו לדעת על על הכוונה לחתום על הסכם עד מדינה עם פרידן.

הפרקליטות טוענת, בנוסף, כי בית המשפט טעה בכל הנוגע לתחולת חוק חופש המידע על העניין הנדון. הוראות חוק זה, על פי האמור בו, אינן חלות על "מערכי המודיעין והחקירות של משטרת ישראל", על כן אין על התביעה נטל להוכיח כי המידע אסור במסירה, כפי שקבע בית המשפט.

השר לא צריך אזהרה מיוחדת

ביחס לקביעת בית המשפט כי המשטרה היתה צריכה להעמיד את מר קהלני על כך שהמידע המועבר לידיעתו הינו רגיש, נטען בערעור כי הנחת העבודה במשטרה היא של אמון מוחלט בלשכת השר, וכי לא ייתכן שהשר מברר התפתחויות בחקירה בשליחותו של בעל עניין.

לטענת הפרקליטות, השר לבטחון פנים, ככל אדם אחר במדינה מתוקנת, לא זקוק לאזהרה מיוחדת כי המידע אותו קיבל לבקשתו - אין למוסרו לבעל העניין.

כמו כן, נטען כי אין לעו"ד או כל אדם אחר זכות לקבל מידע מחקירה, וקשה להאמין כי שר היה טורח להיענות לפניית אדם מן השורה. לאור הדרך בה נעשתה הפניה, קשה לקבל כי היא נעשתה בדרך "רגילה ומקובלת".

באשר לפנייתו של המשיב לנחקרים אחרים, בכדי לתאם עמדות במהלך החקירה נגדו, בית המשפט הגדיר זאת "אמצעי זהירות של חשוד, המבקש למנוע מעצמו מכשול של טעות בעובדה זו או אחרת".

הפרקליטות טוענת כי מהות הדברים הינה תיאום גרסאות, וממילא שיבוש מהלכי חקירה, וכי הנורמה שקבע בית המשפט משמיטה את הקרקע מתחת לעבירת השיבוש, דבר העלול לפגוע באכיפת החוק על ידי פתיחת פתח לאחרים. לאור הטענות הללו מבקשת הפרקליטות מביהמ"ש לקבל את הערעור, ולהחזיר את התיק לשם המשך שמיעתו בבית המשפט השלום.

דובר משרד המשפטים אמר היום כי ראוי להדגיש שניהול התיק הפלילי נגד מר קהלני, והערעור על החלטת בית המשפט לזכותו, נוגעים, כמובן, אך ורק לאישומים המיוחסים למר קהלני, מתוך מחויבות התביעה לעקרונות שלטון החוק והשויון בפני החוק, ואין בהם לגרוע מזכויותיו הרבות של מר קהלני כלוחם בצה"ל ובשירות מדינת ישראל.

הדובר הוסיף כי "צר לנו גם על פרסומים חסרי שחר שיוחסו לגורמים אנונימיים בפרקליטות בהתייחס לפסק דינו של כב' השופט אליגון, ואין צורך לומר, כי אין לפרסומים חסרי בסיס אלה כל קשר להגשת הערעור".