קונסורציום ישראלי בראשות אלביט, רפא"ל ואלתא יפתח טכנולוגיות לזיהוי מרחוק של חשודים בשטחים מרובי קהל

בלי רעש וצלצולים וללא השקעות מחו"ל נולדה בקיץ נבחרת חלומות ישראלית להמצאת פתרונות טכנולוגיים למאבק בטרור בינלאומי. בחסות המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר הוקם מאגד (קונסורציום) ישראלי, שבראשו נמצאות התעשיות הביטחוניות המובילות: אלביט מערכות, רפא"ל ואלתא - חברה בת של התעשייה האווירית. המאגד הגדיר לעצמו את החזון הבא: לפתח טכנולוגיות לגילוי מרחוק של אובייקטים חשודים בשטחים מרובי קהל - שדות תעופה, מעברי גבול ואירועים המוניים. הוא כולל גם חברות היי-טק, חברות שבבעלות מוסדות אקדמיים ואת הקריה למחקר גרעיני בדימונה. מבדיקות שנעשו בארה"ב ובאירופה, התברר כי באף מקום בעולם לא קמה קבוצה דומה.



הקבוצה הישראלית מתכננת להיות פורצת דרך, ולפתח אמצעים שאינם קיימים כיום בעולם, או כאלה שיהיו טובים בהרבה מאלה המשמשים כעת. זו הסיבה העיקרית לכך שהמדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר הקציב ליוזמה סכום לא שגרתי של 150 מיליון שקלים, שייפרסו על פני שלוש שנים. על פי התחזית של המאגד השקעה זו תניב מ-2007 ובמשך חמש שנים הכנסות של יותר מ-750 מיליון דולר מיצוא הטכנולוגיות.



האירוע המכונן, שהוליד את המאגד הישראלי, היה מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר 2001 בניו יורק ובוואשינגטון; הבטן הרכה, כפי שהתברר מניתוח אירועים אלו, היתה שדות התעופה הפרוצים והלא מאובטחים של ארה"ב. עד היום מצוידים שדות התעופה בעולם באמצעי אבטחה מהדור הישן: גלאי מתכות (השערים האלקטרוניים), לעתים מצלמות טלוויזיה ומערך של מכונות שיקוף לגילוי מטעני חומר נפץ במזוודות.



"הייחוד של הקבוצה", אומר יו"ר המאגד, אורי דובקין, סמנכ"ל אלביט לפיתוח טכנולוגיות בתחום האבטחה, "הוא שאנחנו לא מתעסקים במטען של הנוסע. יש כבר תעשייה שלמה שעושה את זה. אנחנו מתרכזים באדם. והמטרה שלנו היא להוריד בדרמטיות את היקף הבדיקות הפולשניות שמתבצעות על גוף האדם בסביבת האבטחה החדשה שנוצרה אחרי 11 בספטמבר". על פי ההערכות, הטכנולוגיות שיפתח המאגד הישראלי יוכלו להקטין בכ-50% את כוח האדם של מערך האבטחה בשדות תעופה.



סכנת היסטריה המונית



את הרעיון להקמת המאגד הגתה קבוצת יזמים שכללה בין השאר את נייס מערכות, פרופ' אבי מרמור מהפקולטה לכימיה בטכניון ואיש העסקים ד"ר אריה רייכמן. הם הציעו למדען הראשי של אלביט מערכות ד"ר דוד סטביצקי להוביל את המיזם. אלביט נענתה ולראש הפרויקט מונה דובקין. התגובות הראשונות של הממסד היו צוננות. המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות במשרד הביטחון מממן אמצעי לחימה בעבור צה"ל, ואילו אבטחת שדות תעופה ואזורים הומי אדם אחרים אינה בתחום אחריות הצבא; ולאגף ללוחמה בטרור שבמועצה לביטחון לאומי אין תקציבים ליוזמות מסוג זה. נדמה היה כי הרעיון נופל בין הכיסאות.



אז התגבשה התפישה שיש לפתח מוצרים שיתאימו לצורכי המשרד החדש לביטחון המדינה, שקם בארה"ב. וכך נכנסה לתמונה לשכת המדען הראשי של משרד התמ"ת. "הבטנו קדימה כדי להבין מה ארגוני הטרור הולכים לעשות בעתיד ולא מה הם עשו בעבר", אומר מרמור, שהקים בעקבות פיגוע התאומים את המרכז למדע וטכנולוגיה של ביטחון שהוא עומד בראשו. לדבריו, "ברור לגמרי שהאדם הוא הפרצה הגדולה. ואחת הדרכים הקלות לפעולה היא זיהום באמצעות חומרים רדיואקטיוויים. זה מופיע במתאר האיום האמריקאי. הסכנה היא של היסטריה המונית. אתה יודע מה זה אזור מוכה שצריך לפנות ממנו אנשים לתקופה של ימים ושבועות? יותר מאשר פגיעה בחיי אדם, הפגיעה היא כלכלית והיא כבדה ביותר".



אמצעי הגילוי והעקיבה יתבססו על פיתוח טכנולוגיות בשלושה תחומים מרכזיים: עיבוד אות למערכות ולחיישני הגילוי מרחוק; סימון של אנשים חשודים באמצעות מצלמות וידיאו ומיקרופונים ועקיבה אחריהם; ושילוב הנתונים שנקלטו מהחיישנים הרבים לכלל תמונה אחת, בזמן ובמרחב.



"צריך לזכור שחוטפי המטוסים ב-11 בספטמבר עברו בידוק בשדות התעופה האמריקאיים", אומר המנהל הטכני של המאגד, מרדכי דור און, "החזון שלנו הוא לכסות כל שדה תעופה, למעשה כל אזור שיש בו אנשים, עם מצלמות וגלאים שיגלו ויזהו בעבור איש אבטחה חיצוני את האדם החשוד. המכונות יעשו את עיקר העבודה. שלא כמו בני אדם, הן לא מתעייפות".



כדי לעמוד בתנאי המדען הראשי לקבלת התקציב וגם כדי לעמוד ברף הטכנולוגי הגבוה שהציבו היזמים נדרש שיתוף פעולה נרחב בין התעשיות הישראליות. לפיתוח החיישנים קמה תת-קבוצה הכוללת את אלתא; אלאופ; אי-או-אר-די, חברת מחקר משותפת לטכניון ולחברת רד בינת; ואר-טי-אר מירושלים, המתמחה בפיתוח גלאי רנטגן. היעד שלהן הוא לפתח חיישנים שיזהו עצמים חשודים ממרחק של חמישה-עשרה מטרים (כיום הזיהוי נעשה על ידי מישוש הגוף). בפיתוח טכנולוגיה לסימון ועקיבה משתתפות נייס ויז'ן; מייט, המתמחה בפיתוח טכנולוגיות לזיהוי פנים; ורינט, חברה בת של קומברס, המובילה בפיתוח מערכות מיקרופוניה; ורפא"ל. הקבוצה השלישית, בהובלת אלביט מערכות, תעסוק בשילוב המידע והיא כוללת גם את רפא"ל, אלתא, רותם שבבעלות קמ"ג ומיט"מ - חברה בת של איי-סי-טי-אס האמריקאית, מחברות האבטחה בשדות תעופה הגדולות בעולם.



לצד 11 החברות האלה משתתפות בפרויקט קבוצות מחקר מחמישה מוסדות אקדמיה, העוסקות בין השאר בזיהוי פנים המבוסס על גיאומטריה תלת-ממדית, עקיבה ואפיון התנהגות בזמן תנועה, מיצוי ידע מחיישנים מרובים, זיהוי התנהגות חשודה על סמך מידע המתקבל מתמונות המצולמות ומשודרות מהאוויר, גילוי מרחוק של חומרים חשודים המבוסס על מיקרו-חיישנים אלקטרואופטיים וגילוי חומרי נפץ תקניים מרחוק באמצעות טכנולוגיית לייזר.



חשיפת ידע הדדית



במסמך שהוגש לקראת אישור הפרויקט על ידי הממשלה הוצג הפער בין ממדי האיום לטכנולוגיות הקיימות של חיישנים לגילוי מרחוק. הטכנולוגיות מתחלקות לשתי קבוצות. האחת נוגעת לגילוי אמצעי לחימה מוצנע: אף שקיימת בישראל ובעולם טכנולוגיה המאפשרת פיתוח אמצעים כאלה, אין בנמצא חיישנים לגילוי חומרי נפץ, "צורה" מתחת לבגד או חומרים ביולוגיים, כימיים ורדיואקטיוויים. עד כה פותח