בית משפט דחה דרישת עורך דין לשכר טרחה כשלקוחותיו זכו בערכאה נוספת כשיוצגו על ידי עורך דין אחר

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה של עו"ד פנחס זלצר לקבל שכר טרחה בגובה 20% מסכום הזכייה בתיק רשלנות רפואית, למרות שלא ייצג בפועל את התובעים בהליך בבית המשפט. עו"ד זלצר טען כי ייצג זוג הורים שהגישו תביעה בבית המשפט המחוזי ובערעור לעליון בשם בתם בת ה-5, שנפגעה במהלך טיפול שיניים. לדבריו, הוסכם כי ישולם לו 20% מסכום הזכייה. התביעה והערעור נדחו, אך ההורים זכו בסופו של דבר בהליך של דיון נוסף בהרכב של 7 שופטים בו יוצגו בידי משרד עו"ד אילן ירון.



עו"ד זלצר טען כי השופטים בדיון הנוסף אימצו את הטיעונים שהעלה בערעור בבית המשפט העליון, וטען כי ההורים צריכים לשלם את שכר הטרחה עליו הוסכם. השופטת הילה גרסטל קבעה כי היא מוכנה להניח שעו"ד זלצר צודק בטענתו שבדיון הנוסף אומצו הטיעונים שהוא עצמו העלה, אך קבעה כי אין בעובדה זו להועיל לו, שכן הסכמי שכר הטרחה שהוא עצמו ניסח - כבלו אותו והותירו אותו חשוף וללא כיסוי במקרה של דיון נוסף. לפי הסכמי שכר הטרחה התחייבו ההורים, שושנה ודור משה, לשלם למלצר 20% מהסכום שיפסק להם בבית המשפט המחוזי או בערעור לעליון ולשלם לו שכר טרחה דומה באם יועבר התיק לטיפולו של עו"ד אחר. למרות זאת בהסכם הטרחה לא צוין שיהיה לו תוקף גם בהליך של דיון נוסף.



עם זאת, זוג ההורים ישלמו לזלצר שכר טרחה בגובה 30 אלף דולר, עליו הוסכם בהסכם שכר הטרחה בין הצדדים. השופטת דחתה את טענת זלצר שסכום זה אינו מהווה שכר ראוי בגין עבודתו בתיק שהשתרעה על פני 15 שנה, וקבעה כי מאחר שזלצר הגיש לבית המשפט בקשה לסעד הצהרתי לפיה הוא זכאי לשכר טרחה בגובה 20% מהסכום שיפסק בתיק, אין הוא יכול לבקש לקבוע לו שכר טרחה אחר. לדבריה, אילו היה עותר זלצר לשכר טרחה ראוי, להבדיל משכר טרחה על פי הסכם, ומגיש לצורך זאת תביעה כספית, הוא היה עשוי, לדבריה, להנות מפירות עמלו, חלקית לפחות.