גילרמן רוצה שבג"ץ יוריד הריבית במשק

המחלוקת בין העובדים בבנק ישראל לבין הנגיד, דוד קליין, עלתה מדרגה. היום עתר איגוד לשכות המסחר לבג"ץ בדרישה כי יורה לנגיד בנק ישראל להסביר מדוע לא יקבע ויפרסם את שיעור הריבית במשק לחודש מאי 2001. על דבר אחד כולם מסכימים: הריבית במשק צריכה לרדת. אבל קליין, הממונה על ניהול המדיניות המוניטרית, לא מעוניין להפחית את הריבית כל עוד לא יסתיימו העיצומים בבנק.

על התצהיר המצורף לעתירה חתום נשיא האיגוד, דני גילרמן. זו לא הפעם הראשונה שגילרמן משתמש בכלי הבג"ץ נגד נגיד בנק ישראל. בשנת 1997 הוא עתר לבג"ץ נגד יעקב פרנקל וטען אז כי תהליך קבלת ההחלטות בבנק ישראל אינו מתנהל כראוי. גם אז טען גילרמן כי הריבית במשק גבוהה מדי וההחלטות על שינויי הריבית מתקבלות בחוסר שקיפות. עתירה זו נדחתה על ידי בג"ץ.

סכסוך העובדים בבנק ישראל מתנהל כבר שלושה חודשים, לאחר שהסתדרות העובדים אישרה לעובדים לפתוח בעיצומים. במהלך העיצומים שיבשו העובדים את מהלך העבודה התקין. כך לדוגמה, לא התקיימו דיונים יומיים ושבועיים בשיתוף המחלקות השונות בבנק ולא פורסמו (וגם לא הועברו לנגיד) נתונים חיוניים כגון כמות הכסף במשק וציפיות האינפלציה בשוק ההון. המחלוקת היא על דרך קידום העובדים בבנק: העובדים דורשים קידום אוטומטי, בעוד קליין אומר כי קידום העובדים צריך להיעשות בצורה מסודרת בהתחשב בהירארכיה הקיימת בבנק.

בשבועות האחרונים, לאחר שקליין החליט לא לפרסם את ריבית חודש מאי, גברו הלחצים על הנגיד לפרסם את הריבית. חילופי הדברים בין קליין לסקטור העסקי התנהלו גם באמצעות התקשורת. מצד אחד, מתקפה של הסקטור העסקי שדורש הפחתת ריבית (וכמה שיותר גבוהה), ומצד שני, קליין מסביר בשורת הרצאות שהוא נושא את ההיגיון בהחלטתו לעכב את פרסום הריבית. לדבריו, אין זה אחראי לקבל החלטה על גובה הריבית על סמך נתונים חלקיים.

שלא לייחוס אמרו היום מקורות בבנק ישראל כי גילרמן משתמש בבג"ץ ככלי נוסף לפרסום, לו הוא זוכה בתקופה האחרונה בזכות התקפותיו החריפות על הנגיד. גילרמן קורא במשך שנים בכל הזדמנות להפחית את הריבית.

אינטרס משותף

בעתירה שהוגשה היום נאמר כי האיגוד אינו מעוניין להתערב בגובה הריבית במשק, אלא בעצם קבלת ההחלטה על גובה הריבית. לטענתו, קליין אינו מוסמך לקבל החלטה על אי פרסום הריבית, וחובה עליו מתוקף תפקידו לקבוע את שיעור הריבית במשק. אולם, רוב הנימוקים והדוגמאות שמפורטים בעתירה מנמקים למה הורדת ריבית משרתת את האינטרסים של המשק. כך לדוגמה, נכתב כי הנגיד האמריקאי לא היסס להפחית את הריבית בארה"ב בצורה חדה בעת הצורך.

גילרמן מייצג אלפי מעסיקים ממגוון רחב של מגזרי המשק, כגון יבואנים, יצואנים, סוחרים ונותני שירותים, ולכולם אינטרס משותף - ריבית נמוכה במשק. הפחתת הריבית משרתת את בעלי העסקים - ככל שהריבית, שהיא בעצם המחיר של הכסף, נמוכה יותר, הם משלמים פחות כסף על ההלוואות שלהם. ריבית גבוהה מקשה על העסקים, ורבים מהמתנגדים למדיניות של קליין אומרים כי הריבית הגבוהה ששררה במשק היא אחד הגורמים למיתון.

אין ספק שקליין נוקט במדיניות מוניטרית שמרנית מאוד. הוא אומנם מוריד את הריבית, אך באופן איטי - 0.2%-0.3% כל חודש. אבל לזכותו של קליין ייאמר כי האינפלציה הודברה, והציבור מתחיל לעכל לאט לאט כי יציבות מחירים בישראל היא דבר שבשגרה. קליין טוען כי יש להמשיך במדיניות מוניטרית זהירה על מנת שבנק ישראל יזכה לאמינות מוחלטת מהציבור.

קליין הודף את הטענות שיש לחקות את המדיניות של הבנק המרכזי בארה"ב. לדבריו, הטענות כאילו כל הנתונים מצויים בידיו והוא יכול לקבל את ההחלטה מוטעות. קליין אומר כי נתוני הלמ"ס מתייחסים לעבר, בעוד ההחלטות על הריבית נקבעות על סמך ראייה קדימה. לדבריו, לא ניתן לצפות מה העתיד על סמך נתוני העבר וההווה.

בינתיים, קליין עומד לבדו מול המתקפה נגדו. ראש הממשלה ושר המשפטים לא מתערבים, והבקשה להוציא צווי ריתוק לעובדים לא נענתה בחיוב. לדברי מקורות בבנק, יש התקדמות במשא ומתן בין העובדים לנגיד, וייתכן שכבר בשבוע הבא יסתיימו העיצומים וקליין יפרסם את הריבית. אולם, מעניין לראות כיצד יכריע בג"ץ בעניין העתירה, והאם קליין יעמוד איתן מול הלחצים ולא יפרסם את הריבית כל עוד העיצומים בבנק ישראל נמשכים.