וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

פנסיה מוקדמת - שיטה העוברת מן העולם

הארץ

11.5.2001 / 9:06

דב פלג

שיטת הפנסיה המוקדמת נוחה להרבה ארגונים ומפעלים מבחינה ניהולית וכלכלית. נוחיות זו נסמכת גם על העובדה שאין הערכה ברורה וגלויה לטווח ארוך של עלות הפנסיה התקציבית, ובמפעלים פרטיים יש ניצול של מפלטי מס שונים בהקשר זה.

כאשר באירופה גבר הלחץ הכלכלי על המפעלים והארגונים בשנות ה-70 וה-80, וכאשר גבר הלחץ על תקציבי המדינות בשני עשורים אלה עקב משברי הנפט והשפל הכלכלי, עברו רבים לשיטת הפנסיה המוקדמת, וממשלות רבות באירופה תמכו באופן מאסיווי ובצורות שונות בשיטה זו, כדי לעזור למשק. בתקופה זו חשבו כי שיקולי הארגון הבודד, שיקולי המיקרו כלכלה, זהים לשיקולי כלל המשק, המאקרו כלכלה, ולכן תמכו הממשלות בפנסיה המוקדמת.

בתחילת שנות ה-90 החל המפנה: התברר כי קיימת סתירה מוחלטת בין נוחיות המפעל ונוחיות הארגון הבודד לבין השיקול של כלל המשק.

משקל הבעיות של מערכות הפנסיה עלה בעשור הקודם; עליית תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה העלו על פני השטח את העניין: התברר כי כל חשבון אקטוארי מראה שלא ניתן לקיים מערכת פנסיה גדולה ומקיפה ל-15 ויותר שנות חיים בפנסיה בממוצע, כאשר רוצים לקיים את המטרה הפנסיונית של שמירת רמת החיים של העובד ומשפחתו לאחר הפרישה כפי שהיתה לפניה, וזאת לכל העובדים, על סמך 35 שנות עבודה בממוצע.

בכל הארצות המפותחות הקימו ועדות רפורמה, שתפקידן היה להציע דרך לפתור את הבעיה האקטוארית בלי לפגוע במטרות (שמירת רמת החיים לגמלאי ופנסיה לכל). הפתרון בכל המקרים היה דומה - דחיית גיל הפרישה, דהיינו העובד יעבוד יותר במשך חיי העבודה שלו וישתמש פחות זמן בפנסיה. תחילה השוו את גיל הפרישה לגברים ולנשים וקבעוהו ל-65. ברוב הארצות הוחלט על מהלך מדורג וארוך טווח של מעבר לפרישה בגיל 67, ואף מדובר על גיל 70.

בארצות אלו הבינו שההחלטה על דחיית גיל הפרישה לא תתממש אם לא ינקטו אמצעים "אקטיוויים" להתאמת העובדים בגיל המתקדם לביקוש בשוק העבודה, ולהתאמת הביקוש במפעלים ובארגונים לצורכי גילאים אלה. מהלך זה כלל עידוד עבודה חלקית בגיל מתקדם והתאמת המפעלים לכך.

מהלך דומה ננקט גם בישראל במסגרת ועדת נתניהו, שהמליצה המלצות דומות ליישום בארצנו. הוועדה הציעה להשוות את גיל הפרישה בין המינים - תחילה לגיל 65 ואחר כך בהדרגה לגיל 67. הוועדה מנתה צעדים שיביאו למימוש ההמלצות מבחינת הביקוש וההיצע בשוק העבודה.

בארצות אירופה הבינו כבר בסוף שנות ה-80, ובעיקר בעשור הקודם, שיש סתירה מוחלטת בין מהלך המאקרו, שבא לאפשר את מימוש מרכיבי מערכת הפנסיה לכל העובדים, לבין התמיכה במהלכי המיקרו של פרישה לפנסיה מוקדמת.

תוך זמן קצר יחסית בוטלו קרנות ממשלתיות וזיכויי מס שונים שעזרו למפעלים ולארגונים להוציא עובדים לפנסיה מוקדמת, ועברו למהלך בכיוון ההפוך - הקרנות וזיכויי המס הופנו לעזרה לעובדים ולמעסיקים להעסיק יותר ויותר עובדים בגיל מתקדם, לרוב בפחות שעות עבודה שבועיות.

מחקרים הוכיחו כי אין סתירה בין הרחבת התעסוקה לוותיקים לבין מציאת עבודה לצעירים בשוק עבודה עם אבטלה גדולה.

אין כל ספק שבישראל אנו נמצאים ערב מהלך דומה, שהוא הכרחי למשק ולחברה. כמה תנאים מיוחדים בישראל הביאו לדחייה בביצועו: תהליך ההזדקנות איטי יותר; אין בישראל ביטוח חובה לפנסיה, ולכן נקודת המבט המאקרו כלכלית פחות מודגשת; לדאבוננו, רק למחצית מהעובדים בישראל יש השתייכות למערכת פנסיה "אמיתית" (כלומר, ביטוח פנסיוני לקיצבה חודשית ולא חיסכון הוני).

התהליך החלופי לפנסיה מוקדמת, מבחינת אי השארת העובר ללא מקור הכנסה ומבחינת מצב פסיכולוגי המקל על קבלת "גזר הדין" של פיטורין, על ידי מעבר למסגרת אחרת, חייב להיות מעוגן במדיניות תעסוקה אקטיווית. למשל: מעבר מיידי להכשרה מקצועית ממושכת על חשבון המדינה, שתאפשר כניסה לעבודה חדשה; או - מעבר להכשרה במפעל מסוים, על חשבון המדינה, כאשר יש שילוב בין ההכשרה לבין קשר ישיר למפעל. התהליך החלופי הזה מתבצע באירופה בממדים גדלים והולכים.

הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, אמר כי יותר ממחצית מעובדי המדינה מסיימים את שירותם בשיטת הפנסיה המוקדמת, חלקם אף בשיטת 10/40 - בגיל 40 ולאחר 10 שנות עבודה ("הארץ" 29.04.01). אף מערכת כלכלית, אפילו של מדינה הנשענת על משלם המסים, לא תוכל לעמוד בשיטה כזו ובממדים כאלה, ולאחר זאת עדיין לממש פנסיה ראויה לעובדיה.

ניתן להמחיש את הבעייתיות בעזרת שתי דוגמאות: מורים (בעיקר בכיתות יסוד) - זהו מקצוע שוחק, ולכן נקבעו תנאי פרישה מיוחדים לעוסקים בו. במקום חלק מתנאי פרישה אלה, ובהדרגה, יש להעביר את המורים למסלולי הכשרה מקצועית ממושכת, ולשלבם בקריירה שנייה ואף שלישית בחיי העבודה שלהם; מערכת הביטחון: בחלק מהתפקידים לא ניתן להמשיך מעבר לגיל 45-40. בעד הוויתור על בניית קריירה אחרת מגיע פיצוי מתאים, אך אין ספק שרובם המכריע של עובדים אלה מסוגלים לקריירה שנייה, ואף עושים אותה.

גם היום יש כלים העוזרים להשתלבות בשוק העבודה, וברוב המקרים הדבר מצליח. מדיניות תעסוקה אקטיווית כוללת מרכיב של מעקב אישי ובניית תוכנית אישית לטווח ארוך להשתלבות בשוק העבודה. כאשר זו מצליחה - אין יותר מקום לפנסיה מוקדמת, אלא רק לפיצוי על התקופה של השירות למדינה.

בכל הארצות המפותחות תמה תקופת הפנסיה התקציבית עקב לחץ המערכת הפנסיונית. גם בישראל תהליך זה הכרחי.

כאשר יושג גם בישראל ביטוח חובה לפנסיה, ואני מקווה שהדבר יקרה במהרה, וכאשר ייושמו המלצות ועדת נתניהו לגבי הפרישה מעבודה, גם אצלנו תחדל הפנסיה המוקדמת להיות שיטה מועדפת על המעסיקים ועל העובדים, ונעבור לעזרה יסודית בהחלפת מקצוע ומקום עבודה.

הכותב היה יו"ר האגף לביטחון סוציאלי בהסתדרות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully