וריסיטי מחפשת חברה למכירה

סופי שולמן

גם אם בעתיד לא יקרה דבר מיוחד בחברת וריסיטי הישראלית, היא תיזכר לתקופה ארוכה. הסיבה לכך היא הנפקתה הראשונה של החברה בוול סטריט בתקופת קיפאון כמעט מוחלטת בשוק הראשוני. הנפקת מניות וריסיטי בסוף מארס, באה לאחר חמישה חודשים של שיתוק בהנפקות של חברות ישראליות.

וריסיטי הפועלת בשוק תיב"ם אלקטרוני, גייסה 27 מיליון דולר בהנפקה, כולל הקצאת היתר לחתמים והנפיקה 3.8 מיליון מניות במחיר של 7 דולרים. בחודש וחצי שחלפו מאז ניתרה מניית וריסיטי חדות, והיא נסחרת היום במחיר של 17.2 דולר.

התנהגות המניה מזכירה בינתיים את ההנפקות של חברות ישראליות בנאסד"ק בחורף 2000 כשבתוך שבועות בודדים הן הכפילו את עצמן, אלא שמאז השתנו דברים רבים בשוק, ולכן הזינוק של וריסיטי עשוי להרים לא מעט גבות. כבר היום הגיעה החברה לשווי של 312 מיליון דולר, והיא נסחרת לפי מכפיל רווח צפוי של 30.

וריסיטי הוקמה ב-1996 על ידי יואב הולנדר שפרש מנשיונל סמיקונדקטור, שבה הוא החל לפתח את המוצר הראשוני לבדיקת שבבים. כיום מעסיקה החברה 150 עובדים, רובם במשרדי החברה בראש העין. את פעילות החברה בישראל מנהל זיו בנימיני שהוא יוצא אינטל, והמנכ"ל הוא משה גבריאלוב.

"לא הנפקנו בשביל הכסף"

כעת נראה כי ההנפקה היתה החלטה נכונה, אך כשהחליטה וריסיטי להשלים את תוכניותיה לגייס הון מציבור המשקיעים בוול סטריט הצטייר מעשה זה כחצי התאבדות. אפילו הצוות הבנקאי מרוברטסון סטיבנס שהוביל את ההנפקה, הודה יום לאחר השלמתה כי הם כלל לא היו בטוחים כי זהו הצעד הנכון.

ואולם, מנהלי וריסיטי דווקא היו מלאי ביטחון עצמי, או לפחות זה המסר שהם מנסים להעביר כיום. "היינו חברה רווחית ולא היינו צריכים לצאת לבורסה כדי לקבל את הכסף", אומר גבריאלוב. לדבריו, גם היקף הגיוס היה קטן למדי מכיוון שהחברה לא נזקקה למזומנים. על כך אפשר להתווכח, שכן בטיוטת התשקיף שהגישה לרשויות הבורסה האמריקאית ביקשה וריסיטי לגייס 46 מיליון דולר.

"המטרה המרכזית שלנו בהנפקה היתה לקבל מטבע לרכישות", אומר גבריאלוב. בעבר כבר רכשה וריסיטי את חברת SureFire, ובימים אלה היא מחפשת חברות נוספות שאותן תוכל "לבלוע". כעת יש לחברה הן קופת מזומנים שמנמנה של כמעט 50 מיליון דולר והן מניה שנסחרת בנאסד"ק.

ואולם, נראה כי הגורם המרכזי שדחק בהנהלת וריסיטי לצאת להנפקה ואפילו במחיר הורדת מחיר המניה מ-8-10 דולרים ל-7 דולרים בלבד, הוא פקיעתו הקרבה של תוקף התשקיף שהוגש לנאסד"ק. "הגשנו את התשקיף בספטמבר 2000, ואז השוק קפא. תקופת ההמתנה קשה מאוד לחברה, משום שמחד גיסא היא מחויבת בדיווח למשקיעים כמו חברה ציבורית לכל דבר, ומאידך גיסא אין היא נהנית מכל היתרונות של חברה בורסאית. היינו בתקופה שקטה זמן ארוך מדי, זה הקשה על הפעילות, גזל תשומת לב ניהולית, והיה כרוך גם בהוצאות מכבידות לעורכי דין ורואי חשבון", אומר גבריאלוב.

לדבריו, התוכנית המקורית היתה להנפיק בדצמבר 2001, אך תנאי השוק אז היו גרועים מתמיד ווריסיטי החליטה להמתין. מארס היה החודש האחרון שבו היתה יכולה החברה להנפיק בלא צורך בהגשת תשקיף חדש להנפקה, פעולה שביצועה כרוך בהוצאה של 2-3 מיליון דולר. למרות שחודש שחלף מאז ההנפקה, עדיין לא הודיעה וריסיטי על רכישת חברה כלשהי, אך השבוע שיגרה לשוק הודעה על קבלת הזמנה מיצרנית ציוד תקשורת אריקסון. וריסיטי הודיעה כי אריקסון רכשה את מוצרי הבדיקה שלה בשם "ספקמן עלית" (Specman Elite).

החברה לא נקבה בשווי ההזמנה, אך מנהליה ציינו כי היקף העסקה הממוצעת של וריסיטי הוא 200 אלף דולר, ומחיר של רשיון תוכנה בודד מגיע לרוב ל-40 אלף דולר.

המוצרים של וריסיטי פונים לשוק של אימות ממוכן בתהליך של בדיקת שבבים. תהליך הפיתוח של שבבים מורכב משלושה שלבים. הראשון הוא הגדרת האלגוריתמים, כלומר מה השבב אמור לדעת לעשות. השלב השני הוא יישום לוגי, והשלב האחרון הוא יישום פיסי במתקני הייצור.

לשני השלבים האחרונים התפתחו בשנים האחרונות פתרונות רבים המאפשרים האצה של תהליך ורק שלב הפיתוח נותר יתום, בעוד שדווקא שלב זה הוא הקריטי ביותר ודורש 60% מאמץ הבנייה הכולל של השבב. "אם טועים בשלב האלגוריתם", "העלויות שעלולים לשאת בהן הן גבוהות מאוד ואינן רק כספיות, אלא מתבטאות גם בפגיעה במוניטין של החברה", אומרים בוריסיטי.

בדוגמה טובה לטעות באלגוריתם של השבב נתקל העולם באוגוסט 2000, כשאינטל (יצרנית מעבדי המחשב הגדולה בעולם), הוציאה שבב פנטיום 3 פגום שגרם לקפיאת המחשב ביישומים מסוימים. הטעות התגלתה רק כשהמחשבים הגיעו לצרכנים, וחברות כמו דל ויבמ נאלצו להפסיק את שיווקם. אינטל התנצלה, אך התקלה גרמה למחיקה של כמה מיליארדי דולרים משווי החברה בתוך ימים אחדים.

הכלי שפיתחה וריסיטי מאפשר קיצור של time to market וחיסכון בעלויות הפיתוח. מוצר הדגל של החברה הוא ספקמן עלית שעובד על תוכנה מיוחדת שפותחה בוריסיטי. לחברה יש כיום 156 לקוחות, ובהם יצרניות השבבים הגדולות, כגון סיסקו , לוסנט , מוטורולה וסמסונג.

המודל העסקי של וריסיטי מבוסס על הכנסות מרשיונות תוכנה, שירותים ללקוחות, וכן מהחכרת כלי התוכנה לחברות שמחדשות את החוזה שלהן עם החברה הישראלית מדי שנה. כיום 80% מהלקוחות חוכרים את פתרון ולא רוכשים אותו. לדברי גבריאלוב, 95% מלקוחות החברה חוזרים לרכוש את מוצריה מדי רבעון, ולכן הראות של החברה גבוהה למדי.

מודל עסקי זה הוכיח את עצמו עד היום, ווריסיטי היא חברה רווחית כבר ממחצית 2000. את הרבעון הראשון של 2001 היא סיימה עם הכנסות של 8.5 מיליון דולר - גידול של 12% לעומת הרבעון האחרון של 2000. החברה נהנית משולי רווח גולמי גבוהים שמגיעים ל-90% מההכנסות. ברבעון הראשון הרוויחה וריסיטי 530 אלף דולר, 3 סנטים למניה.

גם לגבי הרבעון הנוכחי משדרת הנהלת וריסיטי ביטחון רב. "יש האטה, אך תקציבי ההנדסה הם האחרונים שנפגעים", אומר גביראלוב. הוא מציין כי שוק תיב"ם אלקטרוני (Electronic Design Automation - EDA) שונה משוק הציוד לשבבים,