שדרוגו של האח הגדול

אורלי גל

נכנסת לאתר סקס בשעות העבודה? שיחקת סוליטייר על המחשב של העסק? שלחת אי מייל פרובוקטיווי מכתובת הדואר של החברה? המעסיק יכול לדעת על כך בקלות רבה, והמידע הזה יכול לשמש עילה לפיטורים. הפרטיות מתה, האח הגדול שודרג.

ב-17 ביולי 1998 הגיע מארק סימונס מוירג'יניה לעבודתו כמהנדס אלקטרוניקה בסוכנות הביון המרכזית של ארצות הברית, ה-CIA, כבכל בוקר. הוא לא ידע שאלה ימיו האחרונים בעבודה.

סימונס בירך את המזכירה בבוקר טוב, נכנס למשרדו, סגר את הדלת, הדליק את המחשב והתחיל לעבוד. במהלך היום, כבכל יום עבודה כמעט, תיכנן לבקר באתר האינטרנט החביב עליו, אתר פורנוגרפי נחות שמציג תמונות פורנוגרפיות של קטינות. רק חודש ימים קודם לכן הפיץ ה-CIA הנחיות מפורטות לעובדיו באשר למדיניות החברה בכל הקשור לגלישה באינטרנט. לפי הנחיות אלו נאסר על העובדים לגלוש באינטרנט שלא למטרות עבודה, ונאמר כי יהיה פיקוח על מילוי הוראות אלו. הרגליו המגונים של סימונס גברו על שכלו הישר וכעבור דאבל קליק קצר הדילמה כבר היתה מאחוריו.

באותו זמן בדיוק שוטט קליפורד מאוק, מנהל רשת חיצוני שהסי-איי-אי שכר את שירותיו, ברחבי ממלכת המחשבים של הסוכנות ובדק את תנועות האינטרנט האחרונות שהתבצעו על ידי העובדים החרוצים. מאוק השתמש ב-"FIREWALL", תוכנה פשוטה שמאפשרת לו לסרוק את התכנים שהגיעו מהאינטרנט אל תוך מחשבי החברה באמצעות הקלדת מלת מפתח. במסגרת בדיקותיו הקליד את המלה "סקס" ומולו עלתה רשימה ארוכה להפליא של תנועות ברשת ששמו של סימונס כיכב בה בגאון.

למאוק לא היה ספק שסימונס גולש לכל אתרי הסקס האלה שלא במסגרת מילוי תפקידו. הוא עידכן מיד את הבוסית שלו, שדיווחה לממונה עליה, שהזעיק שני חוקרים מטעם הסי-איי-אי. אלה מיהרו לבדוק שאכן מדובר בתמונות פורנוגרפיות והעתיקו את כל הדיסק הקשיח ממחשבו של סימונס, שלא בנוכחותו. במחשב נמצאו 1,000 תמונות שונות שהורדו מאתרי פורנו. שני החוקרים הגישו תלונה במשטרה נגד סימונס וכעבור זמן קצר נפתחו נגדו הליכים משפטיים. סימונס פוטר מהסי-איי-אי וכתב האישום שהוגש נגדו ייחס לו קבלת והחזקת חומר פורנוגרפי של קטינים ביודעין.

במהלך המשפט נדהם סימונס לגלות שמבין התמונות ששמר במחשבו, הוצגו ארבע כראיות נגדו, וטען לפגיעה קשה בפרטיותו. בית המשפט הרשיע אותו וגזר עליו 18 חודשי מאסר. באשר לטענותיו על פגיעה בפרטיותו, קבע בית המשפט חד משמעית: לעובד לא צריכה להיות ציפייה לפרטיות כשהוא גולש ברשת במקום עבודתו. המחשב ותוכנו הם רכוש המעביד גם כאשר מדובר בהתכתבויות או בתכנים פרטיים, וסימונס לקח על עצמו את הסיכון בהתעלמו מההנחיות המפורשות של מקום העבודה.

לגיטימציה למעסיקים לעקוב כאוות נפשם

לפני חודשים ספורים נדחה על הסף ערעור שהגיש סימונס. הדחייה הצטרפה לשורה ארוכה של פסיקות שבהן נתן בית המשפט האמריקאי לגיטימציה למעסיקים לעקוב כאוות נפשם אחרי כל מה שעושים עובדיהם במחשב.

בית המשפט קבע זה כבר שכל עוד מיידעים מראש את העובדים שהם נתונים למעקב, הוא חוקי לחלוטין. כבר ביולי 1993 נפסק שליצרנית הרכב ניסאן היתה הזכות לבדוק את תוכן הדואר האלקטרוני של עובדיה ולפטר עובדים ששלחו הודעות דואר אלקטרוני בעלות אופי מיני. בנובמבר 1999 פיטר העיתון "ניו יורק טיימס" 23 מעובדיו. הסיבה: שימוש באינטרנט ש"נוגד את מדיניות החברה".

בשנה האחרונה פיטרה חברת זירוקס 40 מעובדיה בגלל גלישה לאתרי אינטרנט שאינם קשורים בעבודה. ביולי 2000 פוטרו 50 מעובדי חברת הכימיקלים דאו לאחר שנתפסו גולשים באתרים פורנוגרפיים רוויי אלימות. מנהל בחברת פקארד-בל פוטר מפני שגלש לאתרי סקס בשעות העבודה. פיקוד הצי האמריקאי העמיד לדין 500 עובדי מחסנים ששלחו באמצעות מחשבים ממשלתיים אי מייל שכלל מסרים מיניים.

במקרה יוצא דופן אפילו בארה"ב, פוטר שוטר לאחר שנכנס לאתר הפורנוגרפי www.whitehouse.com. לטענתו, הגיע לאתר בטעות כשניסה להיכנס לאתר הרשמי של הבית הלבן שכתובתו www.whitehouse.gov. בית המשפט אמנם פסק שלשוטר ישולמו פיצויים בגלל אי ההבנה שקרתה, אך קבע כי המעקב שהמשטרה עורכת אחר תנועות הגלישה של עובדיה לגיטימי. לפי נתונים עדכניים של האף-בי-איי, יותר מ-70% מהמעסיקים בארה"ב עוקבים אחר עובדיהם במחשב בצורה זו או אחרת.

בבריטניה תופעת המעקב אחר עובדים נפוצה פחות, אך גם שם לא מהססים להראות לעובדים את הדלת כאשר אלה משתמשים במחשבים לצרכים שלא מן המניין. על פי תקנות שנכנסו לתוקפן באוקטובר האחרון בבריטניה, מעסיקים שמעוניינים לעקוב אחר האי מיילים של עובדיהם חייבים להודיע על כך מראש. ההשלכות לא איחרו לבוא. בינואר השנה השעתה חברת פורד בבריטניה שלושה מעובדיה בשל חשד להורדת חומר פורנוגרפי בשעות העבודה. באותו חודש פיטרה חברת ביטוח גדולה עשרה מעובדיה שהעבירו באי מייל תמונות של הסימפסונים בגרסה פורנוגרפית.

כל הקלדה, כל תזוזה

יכולתו של מעסיק לדעת מה עושים עובדיו בכל זמן נתון היא כמעט בלתי מוגבלת, ותלויה באמצעים טכנולוגיים פשוטים למדי. תוכנות שונות מאפשרות שמירת עותק של כל תכתובות הדואר האלקטרוני; חסימת מעבר של דואר אלקטרוני בעל תכנים מסוימים; שמירת סיסמאות; חסימת הגישה של עובדים לאתרים שמגדיר המעסיק; רישום מדויק של מי היה באיזה אתר, מתי ולכמה זמן; ותיעוד של כל פעולה בכל יישום. המעסיק אפילו יכול לתעד כל הקלדה על המקלדת או לחיצה על העכבר.

"למעסיק יש למעשה היכולת לראות כל דבר שהוא רק רוצה במחשב של העובד שלו", אומר אורי לוי, מנהל מכירות ופיתוח עסקי בחברת מערכות המידע Xpert. "השימוש הרווח הוא בדיקה של אי מיילים, כדי לבדוק שלא נכנסים וירוסים לחברה ושלא מופצים אי מיילים שתוכנם יכול להיות מוגדר כהטרדה מינית או דליפת סודות מסחריים. מנהל הרשת מגדיר מלות מפתח, וברגע שיש תעבורה של אי מייל עם המלים שהוגדרו, המערכת מודיעה על כך והמייל לא עובר את השרת של החברה ולא נשלח. חשוב לזכור שהיכולת של המעסיק לא מוגבלת לאינטרנט ואי מיילים בלבד".

וורד? סוליטייר