אבי שמול
שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, דן ביין, דחה את דרישתה של המועצה האזורית זבולון לקבל מסי ארנונה בסכום של כ-20 מיליון שקל מחברת בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), בשל התיישנות; מדובר במסים עבור שטחי בז"ן בהיקף של כ-127 אלף מ"ר, שנדרשו באיחור על ידי המועצה בשל גילוי טעות, שבעטיה ניתן לבז"ן פטור מארנונה עבור שטחים שבתחומה.
בז"ן, שהיא חברה ממשלתית, פועלת מכוח זיכיון שהוענק בתקופת המנדט הבריטי לחברת הנפט האנגלו-פרסית שאותה החליפה. ב-1938 קבע הנציב העליון הבריטי את פקודת השמן האנגלו-פרסית, לפיה בעל זיכיון לעסוק בזיקוק נפט פטור ממסים שונים, לרבות ארנונה, לגבי מקרקעין שנקבעו בצו של הנציב.
ב-1984 רכשה בז"ן חטיבת קרקע של 142 דונם בתחומי המועצה האזורית זבולון. זו סברה בטעות כי בשל פקודת השמן, פטורה החברה מתשלום מסים עבור שטח זה. בתביעה, שאותה הגיש משרד עורכי הדין לשם ברנדויין, טוענת החברה כי ב-1997 גילתה הרשות המקומית את טעותה ותבעה מהחברה לשלם את החסר.
"חברה כלכלית בונה את תחשיביה, ובין היתר את המחירים שבהם היא מוכרת את מוצריה, על סמך הנחות מסוימות. אלמנט המיסוי מהווה מרכיב חשוב בתחשיבים אלה. דרישת חוב עבר בסכום מאוד משמעותי, יש בו נזק חמור לחברה, שכן אין היא יכולה לחייב באופן רטרואקטיווי את לקוחותיה בתוספת מחיר שיבטא את ההוצאה הכספית הנדרשת ממנה", קבע השופט ביין.
השופט הסביר כי טענת ההתיישנות היא טענת הגנה, וכי מבחינה מהותית, החברה היא הנתבעת במקרה הנדון.
השופט ביין קיבל את טענת החברה להתיישנות החוב, ודחה את טענת משרד עו"ד שלמה פרידמן, בשם המועצה, כי לא ניתן להעלות טענת התיישנות באותם מקרים שבהם החברה היא תובעת.
השופט הסביר כי ההלכה הפסוקה מבחינה בין שלושה סוגי טעויות של רשות מינהלית. הסוג הראשון מתייחס להחלטה מינהלית הנוגדת את החוק או חורגת מכלל סמכות. הסוג השני עוסק במקרים שבהם מקור ההחלטה המינהלית הוא בטעות טכנית או משרדית שנעשתה בהיסח הדעת. בשני המקרים האלה רשאית רשות מינהלית, בדרך כלל, לחזור בה מהחלטתה.
הסוג השלישי מתייחס למקרים שבהם ההחלטה נעשתה תוך יישום בלתי נבון או בלתי נכון של מדיניות או תוך הפעלת שיקול דעת בלתי סביר.
טעות שיסודה בשיקול דעת מוטעה, קושרת את הרשות, אשר אינה רשאית, ככלל, לחזור בה מהחלטתה, בפרט כאשר האזרח הספיק לפעול לפי ההחלטה המקורית.
בהחלטה נמתחה ביקורת גם על הדרך בה פעלה המועצה. "פעולות המשיבה לאחר תקופה ארוכה של אפס מעשה, הכוללות הטלת ארנונה בסכומים דמיוניים בתחולה רטרואקטיווית, תוך שימוש מיידי בסמכויות אכיפה וגבייה דרסטיות כגון עיקולים וכל זאת, כאשר עצם החיוב נתון למחלוקת אמיתית - הן פסולות", אמר ביין. "אין גם צורך בפעולות גבייה דרסטיות מעין אלו כלפי גוף כלכלי כמו בז"ן, שמוצקותו הפיננסית אינה מוטלת בספק".
בית המשפט מחק חוב ארנונה של בז"ן בסכום של 20 מיליון שקל - בשל התיישנות
הארץ
11.5.2001 / 13:20