רשות ניירות ערך הודיעה היום כי אישרה לאחרונה הצעה לפיה הסדר הרישום הכפול יחול גם על חברות ישראליות הנסחרות ברשימת החברות הקטנות (Small Cap) של בורסת הנאסד"ק. הרשימה מתאפיינת בחברות בעלות שווי שוק קטן יותר מאלו הנסחרות ברשימה הראשית (National Market), הנכללת כיום במסגרת הסדר הרישום הכפול.
בכך פתחה הרשות פתח עבור 16 חברות ישראליות הרשומות כיום למסחר ברשימת החברות הקטנות: אראל תקשורת, בקווב, סימטרון, קליקסופטוור, דלתא 3, אלטק, הלתקר, נור, און טראק, לנאופטיקס, ראדא, ריט, סיליקום, תאת טכנולוגיות, טופ אימאג' ו-ויריאנט. האחרונה כבר ביצעה בעבר רישום כפול, אולם מחקה עצמה במארס האחרון.
כשנכנס חוק הרישום הכפול לתוקף נקבע כי הוא יחול על חברות הרשומות בבורסת ניו יורק, בורסת ה-Amex וברשימה הראשית של בורסת הנאסד"ק. החברות הרשומות ברשימת החברות הקטנות היו מחוץ לתחום בשל מספר סיבות אותן העלתה הרשות. הראשונה היתה הכוונה לאפשר רישום בבורסה בארץ לחברות גדולות בלבד, שיוסיפו תוספת משמעותית ביותר להיקפי המסחר ושווי השוק הממוצעים בבורסה התל אביבית.
למרות שדרישות הדיווח מחברות הרשומות למסחר ברשימת הסמול קאפ זהות לאלו של חברות הנסחרות ברשימה הראשית, ברשות חששו כי בעניינים אחרים "שאינם מדידים בהכרח", כפי שמציינת הרשות, כמו רמת הפיקוח של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) על דיווחי חברות אלו ומשמעת השוק שלהן, איכות הדיווח תהיה נמוכה יותר.
בשוק ההון הורמו אז לא מעט גבות ביחס לעניין זה, והטענה היתה כי "מה שטוב עבור הרשות ניירות ערך בארה"ב, מספיק טוב לרשות בישראל". כעת הגיעה כנראה הרשות לאותה מסקנה, והיא מציינת בהודעתה כי "בבדיקות שנעשו לאחרונה ברשות התברר כי רמת הפיקוח כיום של ה-SEC על חברות ב"Small Cap" זהה לרמת הפיקוח על חברות הנסחרות ברשימה הראשית". נדבך נוסף לעניין הגיע בדמות חקיקת חוק סרביינס-אוקסלי בארה"ב, המטיל על ה-SEC את החובה לבדוק כל חברה נסחרת לפחות פעם בשלוש שנים, ללא קשר לגודלה.
השינוי הגדול הוא שמעתה והלאה, דרישות הדיווח מחברות הרשומות ברשימת החברות הקטנות יהיו זהות לאלו של חברות הרשומות ברשימה הראשית.
עד כה המצב היה שונה, והבעיה העיקרית עמדה בפני חברות דואליות שנמחקו מהמסחר ברשימה הראשית, וירדו לרשימת החברות הקטנות. כך נוצר מצב לפיו הן נדרשו לדווח על פי החוק הישראלי, שייקר עבורן את עלויות הדיווח. אחת החברות שנתקלה בבעיה כזו היתה ספקית פתרונות התוכנה, ויריאנט, שמחקה את מניותיה ממסחר בבורסה בת"א במארס האחרון, לאחר שירדה לרשימת החברות הקטנות, ולא עמדה לפיכך בכללי הדיווח לפי החוק הישראלי. עניין זה היה תוצאה של המלצת ועדת ברודט, שבדקה את עניין הרישום הכפול בשנת 2000, והמליצה כי חברה שניירות הערך שלה, הרשומים בארץ, יפסיקו להיסחר באחת מהבורסות הגדולות בארה"ב - תעבור לדיווח על פי הדין החל על חברה ישראלית שרשומה למסחר רק בארץ.
עם זאת, לא מן הנמנע שחלק משש עשרה החברות שהוזכרו קודם לא יהיו כלל מועמדות לרישום כפול, כיוון שבתקנון הבורסה ייקבע רף מינימלי לשווי של חברה הרוצה להירשם למסחר בארץ.
כיום נסחרות שלושים וחמש חברות בבורסה בת"א ובבורסות של ניו יורק, ביניהן טבע, אלווריון, גילת, וסרגון - שהצטרפה לאחרונה.
עכשיו גם הקטנות יכולות: רשות ני"ע אישרה את החלת הרישום הכפול על חברות הרשומות ב-Small Cap בנאסד"ק
שירלי יום-טוב
27.9.2004 / 19:03