וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קופות גמל וחברות ביטוח המחזיקות במניות בכורה של הבנק לפיתוח התעשייה תובעות כספי דיווידנד על סך 78.3 מ' ש'

ענת רואה

28.9.2004 / 18:23

המדובר בכספי דיווידנד שהעברתם הופסקה מאז קריסת הבנק לפני כשנתיים; טוענות כי המדינה מממנת את תשלום הדיווידנד, לכן אין בו גריעה מנכסי הבנק ומצבו הבעייתי אינו רלוונטי



27 קופות גמל וחברות ביטוח המחזיקות במניות בכורה של הבנק לפיתוח התעשייה תובעות מהבנק 78.3 מיליון שקל, כספי דיווידנד שהעברתם הופסקה מאז קריסת הבנק לפני כשנתיים. התובעות - ובהן חברות הביטוח הראל ומנורה, קופות הגמל של הבנקים לאומי, דיסקונט ובנק המזרחי, וקופות תגמולים נוספות - טוענות כי מאחר שהמדינה היא זו המממנת את תשלום הדיווידנד, אין בו גריעה מנכסי הבנק ומצבו הבעייתי של הבנק לפיתוח אינו רלוונטי.



התביעה הוגשה היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד מרב ניב-גבע ממשרד אפרתי גלילי ושות'. נטען בה כי מאז איים הבנק להתמוטט הופסקה חלוקת הדיווידנד לבעלי מניות הבכורה.



הבסיס לחלוקת הדיווידנד מקורו בהסכם ותיק בין הבנק לבין האוצר, לפיו הופקדה תמורת מניות הבכורה (כ-760 מיליון שקל) בפיקדונות צמיתים באוצר המדינה, הנושאים ריבית שנתית צמודה לדולר בשיעור של 7.5%. תשלום הריבית לבנק הותנה בהכרזתו על חלוקת הדיווידנד. מתוקף החזקות המדינה בבנק (כ-64%) זרמו מרבית כספי הדיווידנד בחזרה לקופת האוצר.



התובעים מסתמכים בתביעתם על העובדה שלמחרת היום בו פירסם הבנק לפיתוח התעשייה, ב-14 לאוגוסט 2002, אזהרת רווח חריפה, לפיה צפוי הבנק להפסד של כ-100 מיליון שקל ברבעון השלישי של אותה שנה - הוחלט על חלוקת דיווידנד של 2 מיליון דולר לבעלי המניות בבנק (שהעיקרית בהן היא מדינת ישראל). לטענת התובעים, העובדה שבנק ישראל, המפקח על הבנקים ומשרד האוצר לא מחו על ביצוע החלוקה שנעשתה מיד לאחר אזהרת הרווח, מעידה כי הם אינם רואים קשר בין חלוקת הדיווידנד, שמקורו באוצר המדינה ולא בקופת הבנק, לבין מצבו הכלכלי של הבנק וגובה הפסדיו.



עוד נטען כי לפי ההסכמים הקיימים בין הבנק למדינה אין למדינה זכות קיזוז של חובות הבנק כנגד הריבית שמופקת מהפיקדונות - הריבית היא נכס של בעלי המניות של הבנק, וככזו לא נכללה בדו"חות הכספיים בהם פירט הבנק את נכסיו.



הבנק לפיתוח התעשייה נקלע לפני כשנתיים למשבר בשל מדיניות אשראי כושלת של הנהלתו הקודמת שהביאה אותו להפסדים כבדים. הפסדים אלה גררו תגובה קשה של ציבור המפקידים, אשר נהר לבנק וביקש לקבל את כספו בחזרה. הבנק קרס ובהתערבות בנק ישראל והמדינה - בעלת השליטה בבנק - המשיך הבנק להתקיים, במסגרת תוכנית RUN-OFF שעיקרה מימוש מבוקר של של נכסי הבנק, גביית חובות וצמצום בעלויות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully