אייל גבאי: הביאור המגזרי יקל עלינו להכניס תחרות בייצור החשמל

לעתים נדירות יוצאת ממשלת ישראל כשידה על העליונה במאבקה בחברת החשמל. ועד עובדי מונופול החשמל הצליח להוריד את הריבון פעמים רבות על ברכיו, ובאחרונה הסתיימה הקריירה הפוליטית של השר הממונה על החברה. על רקע זה גם ניצחון בזירה החשבונאית על עובדי חברת החשמל נחשב אחד מהרגעים הגדולים של מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אייל גבאי ושל משרד האוצר.



לכאורה, הצלחת רשות החברות לכפות על חברת החשמל למסור פרטים בדבר הרווחיות של כל אחד ממגזריה היא עניין של מה בכך, שהרי החברה בבעלותה הכמעט מלאה של המדינה. אלא שחברת החשמל היתה חייבת לכלול את הביאור בדו"חות הכספיים כבר על פי הרישיון הזמני שקיבלה ב-95'. חברת החשמל התעלמה מהחובה, ואיש לא ניסה ברצינות לכפות על חברה, שמחזורה השנתי 13 מיליארד שקל, לספק את אותה רמת גילוי של חברות בורסאיות שמחזורן אינו מגיע ל-130 מיליון שקל.



רק ביוני 2003 במסגרת התוכנית הכלכלית הוסמך שר האוצר להורות על דרך הצגת הפרטים בדו"חות הכספיים בשל קיומו של אינטרס ציבורי. חברת החשמל קיבלה על עצמה למסור את הביאור המגזרי החל ברבעון הראשון של 2004. ואולם כשהגיעה השעה ביקשה וקיבלה דחייה נוספת לרבעון השני, תוך שהיא מתחייבת בכתב לעמוד בתאריך זה. חברת החשמל ניסתה שוב להתנער מההתחייבות בנימוק שאין הסדר עבודה תקף בחברה מ-2003, וכל עוד לא פורסמו המלצותיה של ועדת מנכ"לים שמונתה בדצמבר 2003 על ידי הממשלה במטרה לבחון את ייישומם של שינויים מבניים בחברה במסגרת חוק משק החשמל - הוויכוח בין רשות החברות הממשלתיות לחברת החשמל נגרר לבית הדין לעבודה; ורק לאחר דרישה חד משמעית של רשות ני"ע ואיום של הפסקת המסחר באג"ח של החברה העובדים נתנו את הסכמתם לפרסם ביאור על מגזרי הפעילות השונים.



המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל וההסתדרות הסכימו בתום התכתשות, שנמשכה בעוצמה משתנה במשך 9 שנים, לכלול בדו"ח הכספי של החברה לרבעון השני של 2004 ביאור שיפרט את התוצאות הכספיות של 3 מגזרי הפעילות העיקריים של החברה: ייצור החשמל בתחנות הכוח השונות - תחנות כוח מבוססות סולר, מזוט, פחם וגז; הולכה, כלומר הובלת החשמל בקו מתח גבוה מתחנות הכוח עד לתחנות ההשנאה (טרנספורמציה) במחוזות השונים (מגזר זה הוא מונופול טבעי בשל העלויות הכבדות של הולכת החשמל); ומגזר החלוקה, שכולל את השנאת המתח הגבוה למתח נמוך וחלוקתו לבתי הצרכנים (שהוא למעשה מונופול אזורי).



ההסכמה ניתנה לא לפני שחברת החשמל סחטה ממשרד האוצר ויתור משונה: הוצאת חברת החשמל, על פי סמכות שר אוצר, מתקן 12, שקובע כי הדו"חות הכספיים של החברות הנסחרות בבורסה ייערכו על בסיס הפסקת הצמדה למדד.



גבאי משוכנע שלמרות ההסתייגויות יש לניצחון שרשמה רשות החברות הממשלתיות בזירה זו משמעויות רחבות הרבה יותר לעתיד היחסים בין הממשלה לחברת החשמל, וכן לתוכניותיה של הממשלה לפצל את החברה ל-3 עד 14 יחידות.



הביאור המגזרי גילה כי פעילות תחנות הכוח, כלומר מגזר הייצור, הרוויחה 637 מיליון שקל לפני מס במחצית ראשונה של 2004, בהשוואה לרווח לפני מס של 823 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2003. זאת, בעוד מקטע ההולכה, שהוא מונופול טבעי, הפסיד 158 מיליון שקל לפני מס בינואר-יוני 2004. זאת, לעומת רווח לפני מס של 55 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2003.



גבאי סבור שהרמת המסך מעל הרווחיות הגבוהה במגזר הייצור חשובה בשל הכוונה של הממשלה להכניס תחרות במגזר זה. "היעדר מידע פעל לטובת החברה, והעובדים ידעו זאת", אומר גבאי, ומוסיף: "אף לא אחד יכל לקבל החלטה מושכלת, וכשהממשלה התעמתה עם עובדי חברת החשמל הם באו עם מומחים שקיבלו מידע מלא, בעוד אנחנו פעלנו על בסיס מידע שהחברה האכילה אותנו עם כפית".



גבאי הבהיר לחברת החשמל שהחל בדו"חות השנתיים ל-2004 תידרש למסור דו"חות רווח והפסד של כל אחת מתחנות הכוח בנפרד: אורות רבין בחדרה, רוטנברג באשקלון, חיפה, רדינג, וכן הלאה. "כשהדיווח הכספי יירד לרמת תחנת הכוח, נדע אם יש היגיון ליצור תחרות ולהקים חברות על בסיס תחנות כוח נפרדות", אומר גבאי.



אם יתברר שיש היגיון בכך, עשוי הדיווח הכספי הנפרד לכל אחת מתחנות הכוח להקל על הממשלה לעודד תחרות במגזר הייצור על פי התפישה החדשה שלה. הממשלה מתכננת להפריד את הבעלות בתחנות הכוח, כך שתחנת הכוח בחדרה ותחנת הכוח באשדוד יהיו בבעלות שונה, וכל אחת מהן תוכל להציע חשמל במחיר תחרותי לרשת החשמל שתהיה בבעלות אחת.



תחרות באמצעות פירוק מגזר הייצור של חברת החשמל לחברות משנה החליפה את התפישה הקודמת, שלפיה עודדה הממשלה ייצור חשמל על ידי יצרנים פרטיים. לדברי גבאי, ניסיון זה נכשל משום שחברת החשמל טירפדה כל ניסיון, ומשום שהתשואה האפסית על ההון של חברת החשמל הרתיעה משקיעים.